שילוט החוצות באיילון תקוע: "לא לפרסם באיילון זה כמו להגיד לטלוויזיה לא לפרסם בפריים-טיים"
חברות המדיה המרכיבות את פורום שילוט החוצות, נור-סטאר, אדרי ויוג' מבלות בתקופה האחרונה בוועדות, ישיבות ומאבקים משפטיים במקום לעסוק במכירות ועיצוב שלטי חוצות.
הדיונים בעניין ההיתרים לשילוט החוצות בנתיבי איילון מתארכים וכוללים בתוכם את ועדת הכלכלה ומשרד התחבורה אל מול חברות המדיה בתהליך שסופו הסקת מסקנות באם שילוט החוצות מהווה פגיעה מבחינה "ירוקה" וסביבתית והאם יש קשר בינו לבין תאונות הדרכים.
נצחון אחד קטן כבר השיגו חברות המדיה (המשטרה תרמה את חלקה) בכך שהוכיחו כי לא קיים קשר שכזה, וההיפך הוא הנכון. פורום השילוט סתר גם נתונים שגויים, של ירידה בתאונות הדרכים מאז שהוסרו השלטים, שהציגו נציגי המשטרה בפני ועדת הכלכלה. נציג המשטרה אף שלח מכתב התנצלות לכל המעורבים בעניין והודה בהצגת נתונים גולמיים בטרם בירר אותם באופן יסודי.
"70% ממדיית החוצות נמצאת באיילון - זו פגיעה של עשרות מיליוני שקלים"
משה נור, הבעלים של חברת "נור סטאר מדיה" המתמחה בעיצוב, ייצור ושיווק של מדיית חוצות בארץ ובחו"ל מוסר ל-Bizportal כי, "הפגיעה הכלכלית בחברות המדיה שבבעלותן שטחי פרסום באיילון היא מטורפת. חייבים להבין ש-70% מפיזור המדיה ממוקם לאורך איילון".
"בנוסף לזאת, ההגבלות על הפרסום מהוות בעיקר פגיעה חמורה בבתי דפוס שנותרים ללא עבודה, ובעשרות עובדי דפוס, קבלני התקנה ועוד, אשר מדיה זו היא מקור הפרנסה העיקרי שלהם. מדובר בתעשייה שלמה שנפגעת כלכלית בסכומים של עשרות מיליוני שקלים".
נור מוסיף ומציין, כי "לקוחות שמפרסמים באזור איילון מפזרים שילוט חוצות גם באזורים סמוכים. ההגבלות על איילון מובילות להורדת פרסום משטחי פרסום אחרים באזור ובכך מביאות להורדות מחירים דרסטיות. ישנן חברות מדיה שכבר מוכרות נכסים בבעלותן".
"להגביל פרסום בנתיבי איילון זה כמו להגיד לטלוויזיה לא לפרסם בפריים-טיים"
"קשה להבין מדוע בישראל היחס צריך להיות שונה לשילוט החוצות. בכל רחבי העולם הדרכים הבין-עירוניות האלו מהוות את שטח המחייה העיקרי של המדיה הזו - הן באירופה והן בארה"ב".
"לשם ההשוואה זה כמו שיגידו לערוצי טלוויזיה לא להעלות פרסומות בזמן הפריים-טיים. אף-אחד לא באמת חושב שזה הגיוני, אבל לקחת מנתיבי איילון - שהוא העורק הראשי, את שילוט החוצות זה בדיוק אותו הדבר".
מה עם תמיכה מגופים הקשורים בענף הפרסום וממשרדי הפרסום בעצמם?
"יש לציין לשבח את הירתמותו של איגוד השיווק למאבק - גוף הכולל בתוכו את כל החברות המפרסמות, הגדולות בישראל. תלמה בירו, מנכ"ל האיגוד מלווה אותנו בתהליך ואף שלחה מכתבים בנושא לבעלי עניין מרכזיים".
"לגבי משרדי הפרסום זה כבר סיפור אחר - איגוד חברות הפרסום הוא אדיש ולא מעשי. המשרדים לא נרתמים למאבק מאינטרסים אישיים וכלכליים שלהם. ישנם משרדים שבוחרים שלא לתמוך בנו ובשילוט החוצות מכיוון שבאמצעי מדיה אחרים (כמו טלוויזיה מ.ב) הם מקבלים הטבות מחירים ועלויות ומעדיפים לעבוד מולם בגלל שיטות תמחור שפועלות לטובתם".
לקחתם בחשבון אופצייה שלא יותרו שלטי החוצות באיילון או שתהיה סוג של פשרה?

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.