לא סתם עוד מיתון מחזורי: הרע ביותר עוד לפנינו
לפני למעלה משנה (29.1.07) פרסמתי מאמר ב"הארץ" שבו חזיתי משבר כלכלי עולמי. המאמר מסתיים במשפטים הבאים :"...נראה שההדרדרות היא בלתי נמנעת עקב חומרת הגרעונות המצטברים של ארה"ב ויום אחד יכריז מישהוא "הדולר הוא עירום" ונעמוד בפני רעידת אדמה בכלכלה הבינלאומית – הדולר יצנח ושוקי ההון יקרסו".
היום, לאחר משבר ה-Sub Prime, אני נדרש לשאלה - האם אני שותף לתחזיות של מרבית המומחים "שהרע ביותר כבר מאחורינו" וש"הדולר רואה בימים אלו את התחתית שלו ומכאן פניו כלפי מעלה", או אמירה בנוסח : "יהיה מיתון מחזורי כמו רבים אחרים שראינו בעשורים האחרונים וב- 2009 תחזור הכלכלה העולמית להמשך הצמיחה שלה".
לפני שארחיב, אומר: "אני משוכנע שהרע ביותר עוד לפנינו, ושהרע ביותר בארה"ב יגיע לממדים שעלולים להזכיר את 1929 ולא עוד מיתון מחזורי".
הראייה הפסימית שלי נובעת מהניהול הכושל של המשבר בידי ההנהלה הנוכחית של הבנק המרכזי האמריקאי, אותו בנק שהביא עלינו, בניהולו הקודם, את המשבר הנוכחי. המשבר האמריקאי נובע בעיקרו מהמדיניות המרחיבה חסרת האחריות של מימשל בוש ושל הפד בניהולו של אלן גרינשפן.
בתקופתם הגיע הגרעון הפדרלי השנתי לכ- 0.8 טריליון דולר לשנה ולחוב כולל כולל של כ- 10 טריליון דולר! אם נצרף את החוב הכולל של העסקים ומשקי הבית נגיע לכ- 60 טריליון דולר (וזאת ללא חוב אדיר בגין התחיבויות נצברות של Social Security ו- Medicare ומה שקרוי (Off Budget Debt).
ועכשיו, כשתוצאות פעילות זו של הבנק המרכזי מראות את פניהן ממשיך בן ("הליקופטר") ברננקי במדיניות מרחיבה יותר. עוד לא נשמע בעולם הרפואה שמחלה שנגרמה מהזרקת חומרים מזיקים ("הדפסת דולרים") ניתנת להבראה ע"י הזרקת יתר מסיבית נוספת של אותם חומרים.
הכלכלה האמריקאית היא כלכלת צריכה מובהקת (כ- 70% מהתל"ג), רמת החיסכון בה נעה סביב האפס ורמת החוב האישי הגבוה מגובה בנכס המגורים. ירידה משמעותית של שווי זה הביאה משפחות רבות למצוקה והן נאלצות "להחזיר" את בתיהן לבנקים (Foreclosure).
ההיצע הגובר של מגורים מקטין מצידו את כח הקניה של האמריקאי הממוצע ומכאן פגיעה גורפת בכל מערכת הכלכלה האמריקאית. בשלב הבא מתחילות גם משפחות ה- Prime להתקשות בפרעון המשכנתא שלהן, גם קיטון הזמינות של הלוואות לרוכשים חדשים מקטינה אף היא את הביקושים וחוזר חלילה – מה שנקרא Vicious Cycle.
לכל הצרות הללו מצטרפות צרות נוספות שבראשן התייקרות מחירי הנפט. התייקרות זאת נובעת מהצמיחה הדרמטית של המשקים במזרח הרחוק ביחד עם מדיניות המימשל וסגנון חיים בזבזני של משק הבית האמריקאי. בנוסף לכל אלו מנהל המימשל שתי מלחמות סרק יקרות נגד גורם טרור ערטילאי-חמקמק מחד ומשחרר את האלפיונים העליונים מתשלום מס מאידך. הפד, מצידו, ממשיך להלוות כספים בריבית של 2% לזמן קצר בעידן של אינפלציה של 4%!.
מדיניות זו מנחיתה על ארה"ב את המכה הגרועה מכל – את הסטגפלציה. אינפלציה הנובעת מהדפסת כספים המלווה בהאטה חריפה הנובעת מפקיעת הבועות השונות. שנתו של ברננקי נודדת בימים אלו מאחר והוא מצוי היום בין פטיש –האינפלציה, לסדן - הדפלציה.
ניתן היה לחשוב שפיחות הדולר יגביר את היצוא ויקטין את היבוא, אך דא עקא: יכולת הייצור והתחרות בסקטורים שלמים עברו מארה"ב למה שנקרא Off Shore במזרח הרחוק.
נזכיר את Lenovo הסינית שרכשה את חטיבת המחשבים של IBM, כל ייצור ההלבשה, האלקטרוניקה, תעשיית הרכב שסובלת מקיטון משמעותי ומהפסדי ענק (פשיטת רגל של GM– סמלה ההיסטורי של התעשיה האמריקאית - היא אפשרות מאד סבירה). הפער העצום בין השכר במערב למזרח לא יאפשר לארה"ב להפוך תחרותית עוד שנים רבות. כך, למשל, היורו פוחת לעומת הדולר ב- 4 השנים האחרונות בכ- 100%! ולעומת היואן הסיני בכ- 15-20% ובמקביל, ראו זה פלא, נמשכה העלייה המתמדת בגרעון הסחר האמריקאי.
התמונה המתקבלת היא כי ארה"ב עומדת בפני התפוצצות של בועות רבות. הראשונה – הבנקים המחזיקים משכנתאות בהיקף של כ- 12-15 טריליוני דולרים (בראשם Fanny Mae ו- Freddie Mac הסמוכות על שולחן המימשל), גם FAS 157 ישפיע על הצגה ריאלית נמוכה יותר באופן משמעותי ביותר של רווחי הבנקים, אחריהם בועת קרנות הגידור והמט"ח ועולם הנגזרות (עולם שבו רב הנסתר על הנגלה בהיקף של מאות טריליוני דולרים – בסדרי גודל גדולים מהתוצר הריאלי העולמי), אחריהם בועת החוב של משקי הבית בארה"ב (כרטיסי אשראי ומשכנתאות) הנעה סביב 2.5 טריליון דולר, אחריהם בועת הנדל"ן המניב (מי צריך כל כך הרבה קניונים ומשרדים כאשר הצריכה בנסיגה). ולא נתייחס כאן להוצאות הממשלתיות התופחות, בסדר גודל של עשרות טריליוני דולרים של ה- Social Security וה- Medicare של השכבות החלשות ושל דור ה- Babyboomers המזדקן.
קשה לראות כיצד ארה"ב תצא מהמצב החמור בטווח הזמן הקרוב (ללא תלות במי שיבחר כנשיא הבא). ההאטה החזקה בכלכלה האמריקאית תגרור קיטון חד בגביית המיסים ומכאן גידול נוסף בגרעון הממשלתי שחלק ניכר מהוצאותיו הן קשיחות, לרבות הריבית על החוב הממשלתי עצמו והאינפלציה שתגביר את הוצאות הממשלה. על רקע זה אנו חוזים משבר כלכלי חמור שעלול, להערכתנו, להימשך 5 שנים לפחות.
כיצד ניתן להתגונן בפני הבאות? יש הממליצים להמיר את הדולר כבר כיום למטבעות אחרים, דוגמת היורו ויש הממליצים לקנות זהב שהוא נכס המפלט האולטימטיבי בעיתות משבר. מתכת אצילה זו משמשת Store of Value המוביל המנותק למעשה ממשק מדינתי כלשהו ובעיקר - לא ניתן להדפיס אותו. בשנות ה- 80, על רקע האינפלציה הגוברת, עלה מחיר הזהב לכ- 800 דולר, שהם כ- 2,500 דולר במחירי 2008. בפני הפעילים בשוק ההון עומדת, כמובן, האפשרות לנצל את המכשירים הפיננסיים המתאימים (שורט, פוט וכו').
לגבי ישראל מדובר לא רק בשאלה כלכלית קשה אלא בתרחיש משמעותי מבחינה מדינית. הסכנה של החלשות ה"ענק האמריקני" כגורם משפיע בזירה הכלכלית העולמית תפגע קשה גם במוניטין שלו כמעצמה. ישראל נסמכת כיום על שולחנו של הדוד סם לכל דבר כמעט, כולל סיוע כלכלי נדיב הנתון בסימן שאלה. אך חשוב יותר: ארצות הברית חלשה עלולה גם שלא להגן על ישראל במועצת הביטחון, ולאפשר למדינות ערב להוביל יוזמות לכפיית פתרון משלהן על הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.