מגיפה ירוקה: למה אנחנו ממשיכים להחזיק דולרים?
אם מכרת את דירת שני החדרים בת"א שהורישה סבתא שלך ומאז אתה מחזיק בתיק השקעות צמוד לדולר, עד שמחירי הדירות יירגעו מעט ותוכל סוף סוף לרכוש לעצמך חלקת מולדת בפרברי העיר, חשוב שתדע שאתה לא לבד.
ישנו ציבור שלם של אנשים, ש"תקוע" עם רכיב דולרי לא מבוטל בתיק ההשקעות שלו, מתוך ראייה חסרת בסיס שהדולר עוד יסחר בשער 4.6 שקלים במהרה בימינו, ואז ניתן יהיה להמיר המטבע החבוט ללא "מימוש ההפסד".
זה גאוני, תחשוב על זה... אם לא תמכור את הדולר עכשיו בעצם לא תודה שטעית והפסדת, האגו שלך לא יפגע, הדולר יזנק והכל ישוב על מקומו בשלום. שער הדולר עלה בהתמדה מאז שאתה זוכר את עצמך בדיוק כמו שוק המניות והאג"ח. לעיתים יורד אבל עולה בטווח ארוך...
אז זהו, שלא. מניות מחלקות דיבידנד ואג"ח משלמות ריבית כך שבתוחלת, ההשקעה בהן צפויה להניב תשואה חיובית. בשוק המטבעות לעומתו, לא כך הדבר. הרי אין שום הגיון להניח שמטבע אחד יתחזק על חשבון האחר. כך, לא יהיה הגיוני להניח שהדולר יתחזק בעתיד למול השקל, בדיוק כפי שלא מוצדק יהיה להניח שיקרה הפוך. בניגוד להשקעה במניות, השקעה במטבעות הינה ספקולציה לחלוטין, אלא אם היא נעשית למטרות גידור, ניהול סיכונים או נטרול חשיפה.
אז בכל זאת, אם נקלעת למצב העגום ומחקת שליש מנכסיך הנזילים במונחי שקל בזמן שמחירי הדירות המשיכו לנסוק ובעליהם החלו לנקוב בערכים שקליים, אתה קורא את המאמר הזה רק כדי לחזק את דעתך ולשמוע שאני מאמין שהדולר עוד יעלה. צר לי לאכזב אך אינני איש בשורה.
פני הדברים השתנו על פני הפלנטה שלנו ביום בו הגה היזם האמריקאי הראשון את רעיון הגלובליזציה והחל לנצל שליש מאוכלוסיית העולם, שעד אותו בוקר הסתפקו בגידול אורז. הדולר עוזב ידיים אמריקאיות, מומר לרופי ויואן, זה נחלש ואלה מתחזקים. זו המגמה והיא תימשך להערכתי עוד שנים ארוכות.
באשר לחולשת המט"ח בכלל למול השקל מאז ראשית השנה, אין מילים. הכלכלה הישראלית חזקה ומבוססת, אבל מי היה מאמין שנפגין כזו עוצמה. החלשות גורפת של השקל אל מול המטבעות האחרים, כתוצאה מהתלקחות ביטחונית במזרח התיכון לדוגמא, תרים גם את שער הדולר במונחים שקליים לטווח קצר. בטווח הארוך הכיוון ברור ומעבר לפינה קשה לזהות מה יחולל את שינוי המגמה.
למען האמת, זה לא ממש משנה מה אני חושב על הדולר או מה חושבים אחרים. כולם מדברים מפוזיציה: לי אין דולר, לא בחשבון האישי, לא בתיקי לקוחותיי ולא בקרנות שאני מנהל (אלא אם מוגדר לי אחרת), על כן נח לי לחשוב שהדולר יחלש גם בעתיד. לעומת זאת, מי שחשוף למטבע הירוק עד הגרון, משוכנע מעמקי נשמתו שמחר בבוקר תבוא הפריצה.
זה שלא מחזיק בדולר נמצא במצב אוטופי של win-win situation. אם הדולר ירד לא נפגעתי, ואם הוא יעלה, אז את מי זה מעניין - יש עוד הרבה אפיקים שעלו ולא השקעתי בהם, אז מה. הבעיה היא עם מי שכבר בפנים ומופסד. דחף אנושי מוכר מונע ממנו לקחת החלטה מושכלת ולהצטרף לחבריו שנגמלו מהימורים. אם אתה כזה, שאל את עצמך האם היית קונה היום בכל כספך דולר, בהנחה שלא היית בפוזיציה מלכתחילה.
כפי שלא היית משכיב את כל נכסיך על שולחן הרולטה באטלנטיק סיטי, אין הצדקה להמר על הדולר ברכיב ניכר מהתיק. תיק נכסיו הנזילים של פלוני צריך להיות בנוי בעיקרו מהמטבע המקומי במדינה בה הוא חי, אלא אם מבנה התחייבויותיו או הוצאותיו נקובות במטבע זר. בעידן בו האינפלציה מרקיעה שחקים, כפועל יוצא של אותה גלובליזציה אגב, נכון להצמיד הנכסים למדד המחירים לצרכן, כך שהעלייה המתמשכת במחירים לא תגרום למשקיע יותר נזק מתועלת.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
