לסוחרי המט"ח יש רישיון להרוג - זה שטח הפקר
מוזרות הן דרכי החשיבה של המשקיעים. גם של כותב שורות אלו, שאינו חף מאותה מוזרות. במיוחד בכל הנוגע למתן תחזיות בנוגע לתנודה של מטבעות לטווח הבינוני והארוך. אין הרבה "צדיקים בסדום" וגם אותם צדיקים, לצערנו, מתחלפים. ניתן למנות, לא מעט אנשי עסקים מהארץ ומהעולם וגם נגידים של בנקים מרכזיים, שלא פעם "נופלים בלשונם", שכן גם הם, כמו שועי העולם, כמוכם וכמוני, אינם, כפי שהניסיון מלמד אותנו, מסוגלים לחזות לאורך זמן כיווני התחזקות או היחלשות של מטבעות. מסתבר שהעניין לא כל כך מדעי ופשוט כפי שבדיעבד אנחנו קוראים בעיתונים.
אם העניין היה תלויי רק בהפרשי ריביות, הרי שככל שהזמן חולף, כל עוד המטבע עם הריבית הגבוהה יותר (או עם הציפיות לריבית גבוהה עתידית) היה אמור להיות מתוסף . אם כך, למה היין היפאני בעל הריבית הנמוכה, מסרב להיות מפוחת אל מול הדולר והיורו? למה בתקופה בה הריבית השקלית הייתה נמוכה או שווה לריבית הדולרית, "לא החזיק הפיחות מים"? למה הלירה הטורקית בעלת הריבית הגבוהה ביותר, בכלל נחלשת בתקופה האחרונה?
אז איך בכל זאת ניתן לחזות יחסים בין מטבעות ? מודל ה- PPP (purchasing power parity)?
אני מאוד מעריך את זמנכם ולפיכך חבל על הזמן שבו אוכיח שגם מודל זה חי קיים ובועט – באוניברסיטאות. יציבות מדינית ופוליטית? עכשיו כבר הצחקתי אתכם, אני ממש יכול לראות את החיוך הניבט מפני כל אחד ואחת מכם. אינפלציה? כולם ביחד? אולי.
מה שבטוח, הוא, ששוק המטח העולמי כמו גם המקומי, מושפע היום יותר מתנועות ספקולטיביות מאשר פעילויות גידור שמשרתות בד"כ לגידור חשיפות מט"ח של הפירמה הטיפוסית. הוא פרוץ ופרוע מאי פעם
(לסוחרי מט"ח בארץ ובעולם יש "רישיון להרוג"), כך הוא הצליח לחמוק לו מעיני רוב הרגולאטורים כתוצאה מסיווג טכני נאיבי – שבו מט"ח הוא אינו נייר ערך ולפיכך לא כפוף לשורה של תקנות וחוקים דרקוניים החלים על כל מה שהוא אינו מט"ח ובניהם (מידע פנים, הרצות, אפשרות לנהל תיקי מטח ללא רישיון ועוד). שטח הפקר של ממש! הרגולאטורים עדיין שבויים בקונספט של ימי הביניים בו מסחר במט"ח וסחורות משמש את החקלאי או את סמנכ"ל הכספים על מנת לקבע מחיר ולהימנע מהפסד של תזרים עתידי או מכירה עתידית של סחורה.
אז מה המסר? רוצים להתקרב לתחזית הקרובה ביותר שניתן להשיג? עזבו את המודלים המסורתיים המוכרים, את הסיסמאות וגם את ההצהרות שנשמעות השקם וערב על ידי "מביני עניין" – הם, כמוכם וכמוני אינם מסוגלים לחזות את כיוון השקל. גם לא נגיד הבנק המרכזי שלנו. הניתוח הטוב ביותר הוא אותו ניתוח של "מה עשויי/עלול להיות הצעד הבא של הספקולנט הטיפוסי.(וזאת יכולה להיות גם קרן גידור ענקית), מה יגרום לו לשנות את מהלכיו?ממה הוא מושפע? האם המהלך שלו קרוב למיצויי?האם הוא מתחיל להרגיז את הרגולאטור? האם הוא חזק יותר מהרגולאטור?
כאן המקום לבקש סליחה על חוסר הרצינות והשטחיות, מצד כל אלו שעדיין תופסים מהניתוח המקרואיסטי המסורתי,וימצאו הרבה צידוקים מדודים, מדויקים וכלכליים להפליא. אני בטוח שיימצאו כאלו בדיעבד גם שהמגמה תתהפך לא?
מאת: רמי אורדן, מנכ"ל בית ההשקעות אקספרט פיננסים
* הכותב הינו מנכ"ל משותף בקבוצת אקספרט פיננסיים. אין במאמר זה כדי להוות המלצה לפעולה כל שהיא או כתחליף לייעוץ אישי.הכותב ואו חברת אקספרט עשויים להחזיק,לקנות או למכור מטבעות שונים – כולל אלו המוזכרים במאמר.

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

לקראת החגים: רמי לוי ממשיך להוביל כרשת הזולה ביותר בסקר גיאוקרטוגרפיה
רמי לוי שוב מדורג בראש רשימת הרשתות הזולות בישראל, על פי סקר חדש של מכון גיאוקרטוגרפיה שבחן את תפיסת הציבור באשר לסל הקניות הזול ביותר לקראת ראש השנה וחגי תשרי. 39% מהמשיבים ציינו את רשת רמי לוי כספקית הסל המשתלם ביותר, כאשר רשת אושר עד ניצבת אחריה עם 30%.
במקום השלישי ברשימה דורגו יחד יש חסד ויוחננוף, עם שיעור תמיכה זהה של 6% כל אחת. שופרסל הגיעה למקום הרביעי עם 5% מהמשיבים, וחצי חינם חמישית עם 4%. שאר הרשתות כמעט ואינן מורגשות בסקר: קרפור עם 2%, ויקטורי, קשת טעמים, טיב טעם, מחסני השוק, יינות ביתן ודאבח, כולן עם שיעור של 1% בלבד.
הסקר, שנערך בסוף אוגוסט 2025, מבוסס על מדגם ארצי מייצג של 500 נשאלים בני 18 ומעלה, ומציג גם פילוחים לפי רמות הכנסה ומאפיינים סוציו־דמוגרפיים נוספים. מבין בעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע במשק, 35% בחרו ברמי לוי, 27% באושר עד ו־7% ברשת יש חסד. בקרב בעלי הכנסה קבועה מעל הממוצע, שיעור הבוחרים ברמי לוי אף גבוה יותר, 46%, בעוד שאושר עד זוכה ל-28% ויש חסד ל-7%.
גם בקרב הציבור הדתי והחרדי שומרת רמי לוי על המקום הראשון, עם 40% מהמשיבים, ואחריה אושר עד עם
37% ויש חסד עם 10%. התוצאות משקפות מגמה עקבית של השנים האחרונות: מיצוב חזק של רמי לוי כרשת דיסקאונט מובילה בקרב כלל האוכלוסייה, הן בקרב קהלים בעלי הכנסה גבוהה והן בקרב אוכלוסיות שמרניות או מסורתיות. הפער בין שתי הרשתות המובילות לאחר המקום השלישי גם הוא משמעותי,
מה שמחזק את מעמדן בצמרת השוק.
- חגי תשרי בפתח: איך להשיג חופשה מעולה במחיר אטרקטיבי?
- מתנות לראש השנה 2023 - המומלצות ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה הרחבנו על רמי לוי, לאור הנפקת חברת הנדל"ן שלו בבורסה.
רמי לוי נולד ב-1955 בשכונת נחלאות בירושלים, אחת השכונות הוותיקות והצפופות של העיר. המשפחה התגוררה בדירה קטנה, וההורים התקשו לפרנס את הילדים הרבים.
"גדלתי עם הפחד שיום אחד לא יהיה לחם בבית", סיפר לוי בראיון לפני יותר מעשור. "זה פחד שמלווה אותי עד היום. גם כשיש לי מיליארדים, אני עדיין זוכר את התחושה הזאת של חוסר ביטחון".