הפרסומת החדשה של אורנג': "פשוט לא מתחבר - לא יותר מאשר שמאלץ דוחה"

ארנון ממן, מבקר הפרסומות של Bizportal במדור כרטיס ביקור(ת) יוצא הפעם נגד הפרסומת החדשה שעשו ב-Y&R לשמירת הזכרונות באורנג' ומזכיר, זה "כולה גיבוי נתונים"
ארנון ממן |

המדור השבועי של כרטיס ביקור(ת) מאת ארנון ממן בוחר השבוע בפרסומת של אורנג' (לגיבוי נתונים) ובמשפט אחד: "אורנג' פשוט לא מתחבר אלי".

תקציר הפרסומת: ילדות, נעורים, בגרות, נישואים וילדים בצל העץ הגדול. בסוף הדחפורים מביאים אותו לדשא המגודר של המשפחה. מסקנה: אורנג' שומרת על היקר לך.

הלקוח: אורנג'. משרד הפרסום: שלמור אבנון עמיחי

באנגלית זה נקרא Over kill. הקצנת יתר. במילים אחרות - ירי בתותח על זבוב. בדרך כלל זה עובד. בעיקר כשזה מצחיק. פרסומות שמביאות את הבעיה או את הפתרון עד לקצה מצליחות להבהיר את הפואנטה ולהפנות אליה את תשומת לב הצופה. ויש לכך אינספור דוגמאות, הנה תזכורות מהשבועות האחרונים: איך בנק מזרחי טפחות משכנע אותנו שצריך מומחה? בגרוטסקיות מוקצנת, עם סילוני מים לפרצוף ונפילה כואבת מסולם. איך אגיסטן אלוורה רוצה שנזדהה עם הסבל של פטריות הרגליים? עם סצינת גירוד כפות רגליים היסטרית של מנכ"ל בתפקיד נער גומי. ויש כאמור דוגמאות רבות נוספות.

עשוי מקצועי ומרגש אבל זה שמאלץ דוחה

תשדיר אורנג' המדובר עשוי ביד מקצועית ביותר. הבימוי רגיש ומרגש. הצילומים מרשימים, הנופים נוגעים ללב, הסצינות כאילו נלקחו מסרט נעורים קלאסי והשחקנים (הזרים) ממלאים את תפקידם כנדרש.

אבל למרות זאת, ובעצם בגלל כל זאת, הפרסומת היא לא יותר מאשר שמאלץ דוחה. מצג החיים המושלמים האופייני תמיד לסרטוני אורנג' הגדיש הפעם את הסאה. הבחור הצעיר, היפה, הרגיש וכמובן העשיר, עם הוילה הגדולה בחיק הטבע, עם האישה המושלמת והילדים הנפלאים, פשוט רצה לשמור על הדברים החשובים לו והביא את העץ הענק אל תוך החצר. וכך, רגע לפני שנבנה המלון החדש, העץ נעקר ונשתל בגינת הבית.

רבותיי, כולה גיבוי נתונים מאורנג'

וכל זה בנון שלנטיות מקסימה שכזאת, ממש מעשה של יום יום. הפתעה טריויאלית של בעל אוהב לאשתו הנערצת. וכאן בדיוק עושה הבומרנג סיבוב של 180 מעלות וחוזר לאורנג'. במקום חיבור קיבלנו ניכור. במקום אמת קיבלנו טלנובלה מופרכת. החיים המושלמים של האנשים המושלמים בעולם המושלם מעוררים גיחוך. אפילו במופע של טרומן היה יותר מגע עם המציאות. ובואו לא נשכח על מה מדובר כאן: כולה גיבוי נתונים מהאורנג'.

הפואנטה בדיוק בצד השני

וגם אם נתייחס בסלחנות לגודש הדבש והסוכר שבסיפור, גם הלוגיקה שגויה. כי מה בעצם למדנו? קיבלנו שעור שמדגים כמה צריך להתאמץ ולהשקיע כדי לשמור על מה שיקר לנו. ובעיני הפואנטה נמצאת בדיוק בצד השני: בואו ותראו כמה קל ופשוט לשמור על התמונות, הצילצולים והמספרים הצרובים באורנג' שלך. לא צריך להלחם בכרישי נדל"ן, לא מוכרחים שני בולדוזרים וגם ואין צורך לעקור סכומי עתק מחשבון הבנק.

* ארנון ממן הוא קופירייטר ויועץ תכנים שיווקיים, מנכ"ל משותף של מדיסון אבניו - המכללה ללימוד קופירייטינג ופרסום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.