כשמעלים את השם מוטי חסין בקרב אנשי האינטראקטיב מתקבלת תמונה דומה. כמעט כולם יודעים לספר על "איש נפלא, מקסים שתענוג לעבוד איתו". ברמה המקצועית נשמעים גם כן מחמאות על אמינותו, יושרו וההתנהלות הנוחה והמקצועית.

חסין, מנכ"ל פובליסיס וואבאימג' ב-4 השנים האחרונות החליט לקנות כרטיס טיסה ולצאת לעבודה בתחום הפרסום מעבר לים. מבחינתו, האתגר בארץ מוצה ובעוד מספר שבועות הוא יחתום עם חברה בחו"ל. לפני שהוא עוזב אותנו מספר חסין ל- Bizportal על השנים האחרונות, על ענף הפרסום בארץ ועל עתידו המקצועי.

10 שנים אתה בתוך התעשייה - מאיפה הכל התחיל?

הקריירה שלי התחילה באתר נטקינג, מולי להב (כיום סמנכ"ל שיווק ומכירות ב- Shvoong.com) היה מנהל המכירות בזמנו, 1999, והוא למעשה קיבל אותי לעבודה כאיש מכירות פרסום באתר.

לאחר מספר חודשים מולי עזב ואני קודמתי למנהל המכירות של האתר. לאחר שנה וחצי בתפקיד גיא אליאב מנכ"ל תפוז בזמנו, אחד מאנשי האינטרנט המבריקים לדעתי, הציע לי לבוא לתפוז ולהקים את מחלקת המכירות שנתנה מענה למשרדי פרסום ובהמשך גם הקמתי מחלקה שטיפלה בלקוחות ישירים.

לאחר שקודמתי לתפקיד סמנכ"ל שיווק ומכירות, הייתי שותף בכיר במהפכת המיתוג מחדש של האתר. לאחר 4 שנים קיבלתי פנייה מאתגרת מפובליסיס וואבאימג'. כמנכ"ל נתבקשתי למנף את וואבאימג' והמשמעות בפועל הייתה, קודם כל, להקים אותה מחדש. השיגי החברה רבים ועל לקוחותיהן כיום נמנות חברות ומוסדות רבים : נטוויז'ן ברק 013, טאלקאר (קיה, דיהטסו וסנגיונג) ועוד. אלה היו 4 שנים מרתקות מלאות עשייה ועתירות השגים.

המכנה המשותף לכל התפקידים הוא שבכולם מאוד נהנתי לעבוד ואני מעריך שגם הצוות שעבד איתי. רק כך ניתן להגיע להצלחות. מעבר לביזנס, אני בנאדם מאוד אמוציונלי ובכל תפקיד אחד הדברים החשובים לי זה ליצור אווירה של צוות שנהנה לעבוד יחד. צוות תמיד יותר טוב מאחד. לתפיסתי זה מתכון מנצח.

מה בוער לך אחרי 4 שנים בתפקיד לקום ולצאת לחו"ל - חסר לאן להתקדם בארץ?

ממש לא. פשוט הרגשתי שאני מחפש משהו קצת אחר ובעיקר מאתגר. יש משהו בחווית עבודה בינ"ל שנראה לי שקשה להשוות אותו לארץ. אני בנאדם שאוהב אתגרים ונראה לי שמעבר לתפקיד חדש וגם לעשות אותו בטריטוריה לא מוכרת ואוהדת רק מעצים את האתגר והריגוש ואני מאוד רוצה לחוות את זה. מבחינת השלב בו אני נמצא בחיים זה נראה לי זמן טוב לחוויות מסוג זה. יחד עם זאת אני מאמין שאחזור לאחר כמה שנים לארץ. פה זה הבית שלי.

כשאתה מסתכל אחורה, איזה ענף פרסום אתה משאיר מאחור בישראל - אתה חושב שהוא עבר סוג של התפתחות בשנים האחרונות?

כמי שהיה פה דיי מההתחלה עוד בימים שפרסום באינטרנט היה צמד מילים גסות במיוחד בעיני המפרסמים, אין כל ספק שהענף עשה התקדמות מדהימה. הרבה אנשים בתעשייה התבגרו פה עם הענף וזה בהחלט תרם להתפתחות התעשייה. גם כשאתה משווה לאמריקה הגדולה, החלק של האינטרנט בעוגת הפרסום בארץ גבוה יותר ב- 20% (8-9% לעומת 10-12%).מעבר לעובדה שנעשים בארץ קמפינים מדהימים בקמה מידה עולמי.

מה מחכה לך בחו"ל? אתה נשאר בתחום? אתה יכול לפרט על המקום אליו אתה עוזב? לאיזה תפקיד אתה בעצם מגיע?

בנושא הזה אני מעדיף לחכות עוד מספר שבועות ואז אשמח לבשר לך. אני יכול לומר שאני במו"מ עם מספר חברות והדברים יתבהרו יותר בעתיד הקרוב.

מה אתה יכול לספר על קבוצת פובליסיס בישראל שנתנה לך את הבית בשנים האחרונות. בזמן האחרון היא עוברת מספר שינוים ומנסה להתחזק לא כל-כך בהצלחה, לאן זה הולך?

פובליסיס זה בית מצויין ללמוד ולהתפתח בו. לגבי המצב לאחרונה אני לא חושב שאני יודע יותר ממך כרגע. אין ספק שהיו הרבה שינויים וטלטלות בתקופה האחרונה אבל בהחלט עושה רושם שיש כיוון ברור יותר לאחרונה. קבוצה בקליבר של פובליסיס עם נוכחות של חברות בסדר גודל שיש בישראל צריכה להיות אחת הקבוצות המובילות בתעשייה ואין לי ספק שזה גם יהיה המצב בסופו של תהליך.

מה אתה חושב על העמיתים בתחום – היית רוצה שדברים מסוימים יתנהלו אחרת?

אין ספק שבתעשייה שלנו יש מספר אנשים מעולים שעם חלקם עוד יצא לי לעבוד כשהייתי מהצד השני של המתרס. ערן גפן, תימור גורדון, יוסי ארז, ינון לנדנברג, דורון טל (ועוד הרבה רבים וטובים) עם כולם יצא לי לעבוד כשהייתי בתפוז וכולם קולגות שלי בתפקידי הנוכחי. אני חושב שהיחסים בין הקולגות הם לרוב טובים מאוד ובמהלכים מסויימים שיתוף הפעולה והפירגון בענף הוא משהו שאין בענפים אחרים.

מתוך 4 שנים בתפקיד מה מבחינתך נחשב להצלחה המרשימה ביותר ומה משאיר תחושה של החמצה, של "יכולנו יותר"...?

אני חושב שאחד הדברים שמאפיינים את וואבאימג' הוא שאנחנו, בשורה התחתונה, מספקים ללקוחות שלנו תוצאות. יכול להיות שזה בגלל תפקידים קודמים שלי שהם בעלי אוריינטציה יותר של מכירות, אבל לי באופן אישי היה חשוב שב- 90% מהקמפיינים שלנו יהיה איזשהו מדד בעל אוריינטציה מכירתית וזה מה שצוותי העבודה שאפו אליו בכל קמפיין.

מטרתנו, בכל קמפיין , לספק ללקוח אפשרות אמיתית למדוד את העבודה שלנו. בסופו של דבר, הנסיון וידע שלנו, והחזון שלהם, חייבים לבוא לידי ביטוי בתוצאות. גם קמפיין של מותג בלבד צריך לדעת לנצל לטובת הלקוח מעבר לחשיפה ולהתעסקות במותג, ובזה אני חושב שהצלחנו בגדול. אנחנו מאוד מעורבים בתוצאות של הקמפיינים של הלקוחות שלנו דווקא בנתוני המכירה הסופיים של הקמפיין, מעבר לנתונים כמו כמה הקליקו וכמה השאירו לידים.

כשאתה עושה קמפיין שעולה רק באינטרנט ב- 30,000$ והלקוח מוכר 20 רכבים באמצעות הקמפיין אתה יודע שהקמפיין שלך עשה את ההבדל וזה נותן המון סיפוק. רוב הלקוחות שלנו הגיעו דרך המלצה של לקוחות קיימים שלנו וזה אומר משהו, לא?

נושא שלדעתי הצלחנו בו פחות הוא הוא נושא יחסי הציבור של החברה. פחות מידי פעמים ייחצנו את העבודה שלנו ויותר התעסקנו בלעבוד. זה משהו שבדיעבד הייתי משקיע בו קצת יותר.

עכשיו שאתה כבר לא חייב כלום לאף אחד, מה הדבר המעצבן ביותר בהתנהלות מול לקוחות בענף הפרסום בישראל?

אתה רוצה לסבך אותי אני מבין...מממ....אני חושב שלקוחות לעיתים מושפעים יותר ממה שהם קוראים באינטרנט | רואים בטלוויזה | קוראים בעיתון ולא לכולם יש אומץ לעשות את המהלך הראשון שהוא שונה או פורץ דרך. אני חושב שזה משהו שמשותף להרבה תעשיות אבל אין ספק שבתחום הפרסום הוא בולט יותר.

מה לטעמך נקודות החוזק ונקודות החולשה של האינטראקטיב בישראל?

יש אנשים מאוד מוכשרים בענף שלנו, זאת עובדה. הון אנושי איכותי זה ה- גורם מבחינתי להצלחה של ענף תעשייה. שם הכל מתחיל.

החולשה לדעתי היא תחום המדידה ופה אני לא מחדש כלום. קשה להיות מקצועי עד הסוף כשאין לך כלי אמיתי ומקובל למדוד רייטינג ופילוחים מדוייקים יותר. היה מכרז ויש זוכה...קדימה! אין לי ספק זה ייתן דחיפה נוספת לענף.

כשאתה מביט קדימה 5 שנים מהיום, איפה אתה רואה את עצמך – מה היעד אליו אתה שואף?

עולם הפרסום והשיווק באינטרנט מרתק אותי, מאמין שאמשיך להיות באיזור הזה ואולי גם אתרחב לכיוונים נוספים, אין לדעת. היעד האמיתי שאליו אני שואף הוא המשיך להנות ממה שאני עושה אם זה בחו"ל ואם זה בארץ. כמה בנאלי ככה נכון.

מילים אחרונות?

בהחלט. אני רוצה לומר תודה לאנשים שעובדים ועבדו איתי כל השנים, רובם המכריע נשארו בתעשייה ונמצאים כיום בתפקידי מפתח שונים. אחד הסיפוקים הגדולים הוא שאתה עובד במקום, קולט עובד, מלמד אותו ורואה אותו גדל בחברה ומתקדם. זו מבחינתי ההצלחה שלי כמנהל.