בית המשפט דחה את בקשת רפי גינת לפסול את תביעת לשון הרע של אורן פרנק
בית משפט השלום בתל אביב, במעמד כב' השופטת אביגיל כהן, דחה את בקשתו של רפי גינת לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע שהגיש נגדו אורן פרנק בשל דברים שאמר רפי גינת בראיון למגזין "ליידי גלובס", שפורסם ביום 9 באפריל 2008.
גינת טען כי דין התביעה להידחות על הסף בשל העובדה שדבריו על פרנק מהווים דין וחשבון הוגן על הדיון המשפטי ביניהם. בית המשפט קבע כי סיכויי ההגנה לה טען גינת "אינם גבוהים" וכי, מכל מקום, לא ניתן להכריע בה בשלב זה של המשפט.
נוסף על כך, בית המשפט קיבל אתמול (23.6.2008) את בקשתו של פרנק - בניגוד לעמדת גינת - לאחד את הדיון בתביעות הדיבה ההדדיות שבין גינת לפרנק וקבע כי "עסקינן במקרה קלאסי שבו יש לאחד את הדיון".
טענתו של גינת לפיה איחוד הדיון בתביעות יסרבל את הדיון נדחתה ובית המשפט פסק כי הוא ישא בהוצאות הבקשה לאיחוד הדיון בסך 1,000 שקל בתוספת מע"מ.
כזכור, הסכסוך המשפטי בין הצדדים החל בתביעת דיבה שרפי גינת הגיש נגד אורן פרנק, בעקבות דברי ביקורת שאורן פרנק כתב אודות תוכנית כלבוטק שהוקדשה למפעל טיב טעם.
בראיון שפורסם במגזין "ליידי גלובס" ב-9 לאפריל 2008, רפי גינת התייחס לתביעה שהגיש כנגד אורן פרנק ולדברי הביקורת שאורן פרנק כתב נגדו ונגד כלבוטק. גינת כינה את אורן פרנק "שקרן". גינת טען כי פרנק כתב את דברי הביקורת "בשביל" עמית ברגר, הבעלים של טיב טעם, וכי פרנק קיבל תמורה עבור כתיבת הדברים (כלשונו של גינת, "זה בלוג קנוי"). בנוסף, גינת טען כי נוחי דנקנר כתב שפרנק השמיע את דברי הביקורת "בשירותו של ברגר".
בעקבות אמירות אלה הגיש פרנק את התביעה נגד גינת וטען בה כי הדברים שגינת אמר בראיון הם שקריים, ומהווים חלק ממסע דה-לגיטמציה שגינת עורך כנגד פרנק בגלל דברי הביקורת הלגיטימיים של פרנק כנגד גינת וכנגד כלבוטק ותבע מרפי גינת פיצוי כספי בסך מליון ש"ח, פרסום תיקון או הכחשה לדברי לשון הרע שפרסם גינת וכן פרסום של פסק הדין שינתן בתביעה.
כאמור, בקשתו של גינת לדחיית תביעת פרנק על הסף נדחתה.

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.