הימים של 1997 והיום - להכניס דברים לפרופורציה
בהמשך לטור שכתבתי בשבוע שעבר, ולאור התגובות שקיבלתי והתגובות שנכתבו ביחס לכתבה באתר, הרגשתי צורך לכתוב את הטור הנוכחי.
כמו כן, אנשים בתקופות ירידה בבורסה נוטים להיגרר לגישה שלילית קיצונית ושוללים או מזלזלים בכל תסריט מעט אופטימי, כמו שבתקופות השיא בבורסה הנטייה להיגרר לתסריטים אופטימיים קיצוניים ולשלול כל מבט פסימי מפוכח על הנעשה. בעצם טיבם של משקיעים להעצים מגמות שאותם הם רואים לנגד עיניהם.
משקיע ממוצע הבא לבחון את מה שנעשה עכשיו בבורסה, אין לו את הרצון או הכלים להתבונן למרחק ארוך יותר, מרבעון או שניים. כתוצאה מכך בתקופות של ירידות חדות אנו נתקלים בגישה פטאלית בה כמעט כל המניות הן מניות של חברות "קיקיוניות".
בשבוע שעבר כתבתי על חברות כגון פלסאון, פלרם, גן שמואל ועל בד, אומנם ניתן להגדיר חברות רבות כקיקיוניות אבל לדעתי הצנועה חברות אלו אינן נכנסות להגדרה זו.
פלרם הינה חברה שמחזור הכנסותיה מעל מיליארד שקל ,לפלסאון מחזור הכנסות של כ 900 מיליון שקל , לגן שמואל מחזור הכנסות של מעל למיליארד שקל והיא אחת מיצואניות המזון הגדולות בישראל. ואילו על בד הינה אחת מיצרניות הבד הלא ארוג (מגבונים ) הגדולות בעולם.
דבר נוסף שעל משקיע בשוק המניות לבחון הינו טווח ההשקעה הרלוונטי והתשואה אותה הוא צופה לקבל מהשקעתו. מרבית התגובות לכתבה הקודמת התייחסו לטווח הקצר – בישראל זה חודש חודשיים. משקיע בשוק המניות שנכנס לפוזיציה בשוק (במיוחד בתקופות ירידה כמו בתקופה הנוכחית) כאשר טווח ההשקעה שלו הינו מקסימום רבעון קדימה הינו ספקולנט גרידא ובאותה מידה הוא יכול להתייחס להשקעתו בחברה ציבורית כאל הימור, אין ספק שלמשקיע כזה שוק המט"ח הסחורות ושווקים אקזוטיים מתאימים יותר.
ברצוני לצרף טבלה הממחישה את כוונתי:
ברצוני להבטיח לכם כי מרבית המשקיעים שנתקלו בהמלצה על המניות בטבלה הנ"ל בשנים 1996 ותחילת 1997 פסלו את המניות הללו בטענות שונות ומשונות כמו חברות לא סחירות, קיקיוניות, ובטווח הקצר של רבעון או שנים ואפילו שנה הם צדקו. אבל תסכימו איתי כי בתקופה של שנתיים וקצת תשואות של מעל 100% הן מצוינות.
כאן אני רוצה להדגיש כי במקרה הפרטי של חברת דלק רכב, או בשמה הקודם גל שבשנת 1994 הייתה חברה קיקיונית וקטנה ואפילו ב-1997 הייתה חברה בעלת הון עצמי זניח, נסחרת כיום בשער 5900 גבוהה פי 10 מהשער ביולי 99.
שימו לב כי מלבד דלק רכב, מרבית החברות בטבלה היום, נסחרות במחירים הקרובים למחירן הנומינלי ב-1999, ללמדכם כמה חזק ירדו מחירי המניות הנ"ל בחודשים האחרונים. זו בדיוק הסיבה שאני מוצא חברות כגון אלו ואחרות כמעניינות להשקעה לטווח של למספר שנים קדימה. אז חברים, להרים את הראש למעלה, להתבונן מעט קדימה מעבר לקצה האף, לפעמים כאשר הכול נראה שחור זה בדיוק רגע לפני שהשחר מפציע.
מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
