דו"ח תורג'מן התפרסם: ערוץ 10 צריך להכניס את היד עמוק לכיס; חובות בעשרות מליוני שקלים

חוב דמי הזכיון של הערוץ עומד על 22 מיליון שקל לפני מע"מ; זאת בנוסף לחובות תוכן במליונים; הוועדה ממליצה כי "הערוץ ישלם הכל ללא תלות במצבו הכלכלי"
משה בנימין |

אחרי תקופה ארוכה של חילופי דברים בין ערוץ 10, הרשות השנייה וועדת תורג'מן התפרסם היום (ב') הדו"ח המתייחס למחויבויות התוכן בהן לא עמד הערוץ וחובותיו הכספיים, והועבר גם לערוץ עצמו.

המלצותיה העיקריות של הוועדה דנו ב-4 מישורים: מחויבויות התוכן, מחויבויות השקעה בקולנוע הישראלי, תשלומי תמלוגים ותשלומי דמי זכיון.

בעניין מחויבויות התוכן ממליצה הוועדה לדרוש מערוץ 10 השלמת מחויבויות בהיקף של 60 מיליון שקל בעקבות אי העמידה בדרישה בין 2004-2007, זאת בנוסף לדרישותיו כיום. הערוץ יחויב להשלים זאת עד 2010.

בנוגע למחויבויות ההשקעה בקולנוע הישראלי פתחה הוועדה את דבריה בדחייה מוחלטת של טענות הערוץ בנוגע לאי עמידתו בחובות ההשקעה המוטלות עליו. הוועדה טוענת כי הערוץ לא השקיע מכספו 8 מיליון שקל המוטלים עליו בין 2004-2006 ובסה"כ 24 מיליון שקל, וזאת "למרות שהיקף הכנסותיו היה זהה לזכיינים אחרים באותה תקופה".

הוועדה כותבת כי היא התחשבה במכלול שיקולים והחליטה לבסוף "להעמיד את היקף המחויבויות של ערוץ 10 באופן שווה למחויבויות זכיין אחד בערוץ 2 החל מ-2004, קרי- 4 מיליון שקל מ- 2004".

בעניין דמי הזכיון מתייחסת הוועדה בדו"ח להפרשים אותם צבר הערוץ בתשלום אותו היה אמור לשלם על-פי חוק למימון פעילות הרשות השנייה. לדבריהם, "ויתור כלשהו כלפי ערוץ 10, יהווה פגיעה בשוויוניות כלפי ערוץ 2 והרדיו האזוריוביחסה של הרשות אליהם - כמי שעמדו בדרישות הכספיות המוטלות עליהם".

החובות הכספיים שצבר הערוץ בגין אי עמידה במלוא תשלומי הזכיון הצטברה והגיעה עד 22 מיליון שקל, וזאת לפני מע"מ. הוועדה כותבת כי "המחויבויות הכספיות של הערוץ חייבות להתבצע במלואן ללא קשר למצבו הכלכלי של הערוץ וללא תלות בדעת הנהלת הערוץ".

תגובת ערוץ 10

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.