תמונת המצב העדכנית של ישראל: כל המדינה בשביתה אחת גדולה
שבוע טיפוסי בשנת 2008 עם פתיחת הקיץ בישראל מגלה תמונת מצב עגומה למדי בכל הקשור ליציבות המשק, יחסי העבודה במקומות העבודה ובכלל בפעילות השוטפת.
סקירה קלה של הנעשה סביבנו מוצאת שהמדינה חצי מושבתת והחצי השני נמצא בסוג של סכסוך עבודה כלשהו. מה שנקרא, "זר לא יבין זאת". השאלה היא האם אנחנו צריכים בכל זאת לסבול את זה?
כל המדינה בשביתה - מי, מה ולמה
הבורסה: בחודש מארס נקטו העובדים בסדרת עיצומים בבורסה אשר כללה בעיקר קיצור שעות יום המסחר ל-14:15. שיא העיצומים הגיע כאשר העובדים החליטו להשבית את המחשב הראשי של הבורסה, מה שפגע בזרימת הנתונים והכריח את הנהלת הבורסה להודיע על ביטול יום המסחר.
חסימת הכבישים - שביתת הדלק הגדולה: "לא להגיע לגוש דן דרך נתיבי איילון בין השעות 15:00-18:00".
אלפי מוניות, אוטובוסים ומשאיות יעשו את דרכם למרכז הארץ (ה-19 ביוני), כאות פתיחת המאבק על הדרישה להסיר כליל את המס על הסולר שגובה האוצר בסכומים של אלפי שקלים מכל בעל רכב עבודה.
בעקבות רפורמת המס: סכסוך עבודה כללי במשק הוכרז בשבוע שעבר בתגובה לצמצום הפטור למס על הפרשות לקרנות השתלמות אותו מתכנן משרד האוצר לבצע על מנת לממן את תוכנית הפחתות המיסים עליה הכריז בשבוע שעבר. בתום שבועיים מההכרזה, קרי בשבוע הבא, תעמוד לרשות ההסתדרות הזכות לעבור לשלב הבא, החמור יותר ולהכריז על שביתה כללית במשק.
הביטוח הלאומי: עובדי המשרד שבתו ביום שלישי האחרון. הסניפים נסגרו ולא התקיימו קבלת קהל ומענה טלפוני - זאת במסגרת עיצומים כמחאה על המחסור בכוח האדם במוסד, שגורם לטענת העובדים לפגיעה קשה ברמת השירות לאזרח. שביתה זו של עובדי הביטוח הלאומי הינה המשך ישיר של סכסוך עבודה שהוכרז עוד ב- 2005.
חברת הדואר: כבר למעלה משבועיים שחברת הדואר מתנהלת בצל עיצומים, שביתות והתנהלות לא יציבה תחת החשש ל"קריסה כוללת" לדברי המנכ"ל אבי הוכמן. במסגרת סכסוך העבודה עם ההנהלה, הממשלה, משרד התקשורת וכו', צומצמו רבים משירותי הדואר בישראל.
העובדים וההנהלה מוחים על החשש הצפוי מפיטורי עובדים לאור הפרת ההבטחה של הממשלה שאמור הייתה לדאוג להם באמצעות תוכנית הבראה חלופית.
משרד הרווחה: כל שירותי הרווחה ברחבי הארץ ישבתו מיום ראשון הקרוב. כ-7,000 עובדים סוציאלים במשרד הרווחה ובלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות נמצאים בחודשים האחרונים בעיצומים, במחאה על עומס עבודה חריג ומחסור של כ-1,000 תקנים, למילוי המשימות המוטלות עליהם.
רשות התעופה האזרחית: עובדי הרשות פותחים החל ממחר (ו') בשביתה ללא הגבלת זמן בגיבוי ההסתדרות. השביתה תביא בתוך כמה ימים לעיכובים בטיסות היוצאות מנתב"ג שכן עובדי הרשות לא ינפקו רישיונות תעופה למטוסים חדשים, למטוסים שסיימו תיקונים ולטיסות צ'רטר.
ההסתדרות מוחה על רצון הממשלה להרחיב את מצבת העובדים ברשות ל-120 עובדים אשר יעסקו בחוזים אישיים. דרישת ההסתדרות הינה לכלול את כולם בהסכם קיבוצי.
אוניברסיטאות: ועד הסגל הזוטר של המרצים מאיים להשבית החל מן השבוע הבא את הלימודים באוניברסיטאות בשל התכחשות ועד ראשי האוניברסיטאות להבנות שהושגו בעל פה בעניין השיפור בתנאי שכרם.
רשות השידור: הסאגה ברשות השידור נראית כמו משהו שכל ישראלי מלווה מיום לידתו. כמעט ולא זכורה תקופה בה הכל נע על מי מנוחות ללא סכסוכים עיצומים וכד'. תמונת המצב כיום היא של "להיות או לחדול" כפי שהגדירה יו"ר הרשות, משה גביש. לדבריו, אם לא תושג התקדמות בין העובדים להנהלה, דהיינו, קיצוץ משרות, קבלת תנאי הרפורמה ועדכוני שכר (לכיוון מטה) אי אפשר יהיה להמנע מהכרזה על סגירת הרשות.
כולנו בני ערובה
הרשימה החלקית הזו מעידה יותר מכל על כך שבישראל עיצומים, סכסוכים ושביתות הן חלק מחיינו - גם אלו שכביכול הושגה בהם התקדמות מועדים לפורענויות ו"לא לעולם חוסן".
הנסיון המתמיד לשפר עמדות, הן מצד ועדי עובדים למינהם והן מצד הנהלות מביא בסופו של דבר את האזרח המחכה לשירות, לדרך ללא מוצא, ולא רק זאת אלא ברוב המקרים לוקחים את אותו אזרח כבן ערובה וקלף מיקוח.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
