הדולר נרגע לאחר הנפילה של אתמול: היציג הוסיף 0.1% לרמה של 3.345 שקלים

ענקית קרנות הנאמנות בארה"ב: הדולר ימשיך לרדת בשנה הבאה. פינוטק: בחינה של רמת התמיכה ב-3.3 נראית קרובה
עדי בן ישראל |

לאחר שנפל אתמול ביותר מ-2%, נסחר היום הדולר בהתחזקות קלה מול השקל ושערו היציג נקבע מעל 3.34 שקלים. המטבע האמריקני מתחזק היום גם מול המטבעות המובילים בעולם לאחר ההיחלשות של הימים האחרונים. כך, מוסיף הדולר 0.1% מול האירו ו-0.2% מול הליש"ט.

נתוני מאקרו לא מעודדים פורסמו אתמול בארה"ב. מדד המחירים ליצרן זינק בחודש מאי ב-1.4%, מעבר לתחזיות, אולם ליבת המדד עלתה ב-0.2% (בהתאם לתחזיות השוק). משוק הדיור המשיכו לזרום נתונים גרועים בדמות ירידה נוספת בהתחלות הבנייה בחודש מאי, מה שמעיד על מצבה העגום של כלכלת ארה"ב. היום לא יפורסמו נתוני מאקרו מהותיים בארה"ב.

למרות ההתאוששות שרשם הדולר בשבועות האחרונים, בישראל ובעולם, חברת קרנות הנאמנות הגדולה בארה"ב, MFS, מאמינה שהמטבע האמריקני ימשיך להיחלש ב-8% בשנה הבאה מול האירו, וכי העליות האחרונות הן בגדר תיקון בלבד. הסיבה: מחיר הנפט הגבוה שמכביד על הכלכלה האמריקנית כיוון ש-7% מהתוצר בארה"ב מבוזבזים על הנפט.

ביום שני הקרוב יחליט בנק ישראל על גובה הריבית במשק לחודש יולי, כאשר שבוע לאחר מכן יקבל ה'פד' את החלטת הריבית בארה"ב. בישראל צפויה הריבית לעלות ב-0.25% כאשר בשוק לא פוסלים העלאה של 0.5% לצורך ריסון הריבית, אם כי הסיכויים לכך אינם גבוהים. מנגד, ה'פד' לא צפוי להעלות את הריבית בפגישה הקרובה, אולם אי ודאות רבה שוררת לגבי הפגישות הבאות.

מחד, יו"ר ה'פד', בן שלום ברננקי, אמר לאחרונה בנאום ציבורי כי הוא "מתנגד בתוקף" לכל עלייה בציפיות האינפלציה וייקח בחשבון את ההשלכות של היחלשות הדולר בהחלטות הריבית הבאות, מה שגרם לסוחרים בשוק להאמין כי ה'פד' נוטה לכיוון העלאת הריבית בחודשים הקרובים. מאידך, השבוע ציטט העיתון "וושינגטון פוסט" מקורב לברננקי שאמר כי ליו"ר ה'פד' אין שום כוונה להעלות את הריבית, וכי הוא מודאג מהצמיחה הנמוכה בארה"ב יותר ממה שמשתמע בנאומיו הפומביים. המסרים הסותרים מבלבלים את הסוחרים בשוק ויוצרים מסך ערפל סביב החלטות הריבית הבאות של ה'פד', מה שעלול להגביר את התנודתיות בשוק המט"ח.

הדולר עלה היום ב-0.15% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.345 שקלים. האירו היציג הוסיף 0.18% ל-5.1801 שקלים.

פינוטק: "בחינה של רמת התמיכה ב-3.3 נראית קרובה"

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי פרסום נתוני המאקרו בארה"ב מחזיר את החששות מפני מצב בו תתקיים התפרצות אינפלציונית לצד האטה בצמיחה, הנקרא בפי הכלכלנים כסטגפלציה. נזכיר כי שיעור האבטלה בארה"ב זינק לאחרונה מרמה של 5.1% ל-5.5%. שלל הנתונים החלשים יקשה על הפדרל ריזרב להעלות את הריבית בטווח הקרוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

כסף
צילום: Freepik

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.