מנתחים פרסומת: החלומות הרטובים של קברניטי ארקיע טסים לשומקום
ארנון ממן, מבקר הפרסומות של Bizportal לא רווה נחת בשבועות האחרונים מהביצועים הקריאטיביים של פרסומאי ישראל בזמן האחרון ולצערו נתקל בפרסומות לא יצירתיות, בלשון המעטה. ובכן, מי שגרם לו הפעם לפרץ של שיפוטיות לא רחמנית היא הפרסומת האחרונה של ארקיע.
תקציר הפרסומת: 3 חטובות בביקיני ואחת בלעדיו שואלות בחיוך מסתורי ובאנגלית: "אתה יודע איפה אני?". המסקנה: לא משנה איפה. ארקיע תגשים את החופשה שלך.
הלקוח: ארקיע. משרד הפרסום: הקופירייטר הוא מנכ"ל חברת ארקיע
לא כל כך בקלות תתפסו אותי מוקיע פרסומות סקסיסטיות. אם יש סקסיזם בחיים הוא יופיע גם בפרסומות, ובצדק. שינוי קונבנציות וקעקוע סטריאוטיפים מעולם לא היו חלק מהאג'נדה של עולם הפרסום. המסרים הפרסומיים לא נועדו לחנך את הדור הבא, פשוט משום שלפרסומאים אין מספיק אומץ, ולמפרסמים אין מספיק כסף כדי ליצור נורמות התנהגות חדשות.
פרסומות חייבות להסתפק בעשיית גלים באמצע הקונצנזוס, או מקסימום בשוליו, אבל לא מחוצה לו. גברים במטבח ונשים במטווח הופיעו על המסך רק אחרי שפגשנו אותם שם בחיים האמיתיים.
את כל ההקדמה הזאת אני פורס כאן כדי להקדים ולומר שפרסומות סקסיסטיות יכולות לעבוד מצויין, ולחולל גם הנאה וגם הנעה. רוצים דוגמא? בבקשה: חמוקיה עוצרי הנשימה של בר רפאלי רלבנטיים מאוד בתשדיר המפרסם תחתונים וחזיות, ולמרות ששורת המחץ משוללת כל תקינות פוליטית ("יש רק דרך אחת להגיד לו שדפקת את האוטו") - הפרסומת טובה, אטרקטיבית ועובדת, ולעזאזל הפוליטיקלי קורקטיות.
את זה אי אפשר בשום אופן להגיד על תשדיר ארקיע הנדון, אשר בשיפוט סלחני יקרא מטופש, ובשיפוט מחמיר אומלל. יש בו נשים חטובות, ציצים שופעים, אגנים מתנדנדים ושפתיים חושניות. אבל, מה להם ולכם, קברניטי ארקיע? לא התבלבלתם? למה אתם חושבים שאטוס איתכם? כי הראיתם לי ארבע חתיכות שלא יודעות איפה הן? לא נראה לכם שקל יותר למצוא אותן בפרישמן, או מקסימום באילת?
אני מבין שחשוב לכם להדגיש את העובדה שארקיע משווקת לא רק טיסות, אלא גם חופשות. אבל לפי איזה בריף עבדתם? אני מנסה לנחש. אה. אוקיי. אתם בטח מארגנים קבוצת גברים-רווקים-חרמנים לחופשה בארץ החתיכות הרטובות שאף אחד לא יודע איפה היא. לא? אז אולי להיפך, זוהי פרסומת לנשים? אולי ההבטחה הפרסומית היא לעלות על ארקיע בטיסה ישירה אל לא-חשוב-לאן ולהפוך בין רגע לחתיכה מהממת שמרוב עינוגים שוכחת לאן הגיעה? או אולי התכוונתם לחופשה משפחתית עם הילדים? הגבר יבלה עם הסקסיות המקומיות בבריכה ובחדר הספא, הילדים יתחברו לפלייסטיישן והאישה תבשל ותעשה כביסה.
מה לא? התשדיר הזה מזכיר לי מודעה בלוח מודעות במעונות הסטודנטים עם כותרת ענקית סקס ומתחתיה המילים למכירה סובארו במצב טוב.
מצוקתו של הקופירייטר בתשדיר זה זועקת לשמים. כל כך יבש מעיינו עד שנצרך למחסן החירום הנצחי הקרוי ציצים ושלף ממנו 4 זוגות במצב סביר לשימוש מיידי. בא לי לרחם על הקופירייטר הסובל, אבל מצד שני בטח בצילומים היה כיף.
* ארנון ממן הוא קופירייטר ויועץ תכנים שיווקיים, מנכ"ל משותף של מדיסון אבניו - המכללה ללימוד קופירייטינג ופרסום.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
