מונית היא רכב עבודה כהגדרתו בתקנות

החל משנת 2008 השתנו כללי הניכוי של הוצאות רכב. ההוצאות שמותר לנכותן, ברכב של עצמאי, החל משנת 2008 - הן: לפי הגבוה, מבין 45% מההוצאות לבין כל ההוצאות בניכוי שווי השימוש כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987. הכול - הוגדר בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995 [להלן - "התקנות"]. נהגי המוניות נפגעו בעקבות התיקון האמור בתקנות. עד שנת 2008 - ההוצאה שהותר לנכותה היא לפי נוסחה זו: הסך הכולל של הק"מ פחות 9,900 ק"מ, חלקי הסך הכולל של הק"מ; וכל זה: כפול הוצאות רכב. "רכב" הוגדר בתקנות; וזו הגדרתו שם: "... רכב נוסעים פרטי, ... למעט רכב עבודה כמשמעותו בפקודת התעבורה, ולמעט רכב תפעולי ... ובלבד שמשקלו פחות מ-3,500 ק"ג." דהיינו: הנוסחה שצוינה לעיל חלה על רכב: שמשקלו עד 3,500 ק"ג, שאינו רכב עבודה כפי שהוגדר בתקנות התעבורה, ושאינו רכב תפעולי. אם תוגדר מונית "רכב עבודה" - הרי החל משנת 2008 יותר לעצמאי, שהוא נהג מונית, לנכות את כל הוצאות הרכב. להלן, הגדרת "רכב עבודה" כפי שהובאה בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961: "רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע,... ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים." האם מונית תואמת את הגדרת "רכב עבודה" ? בע"מ 537/05, בעניין "מיכאל מרדכי נגד פקיד שומה אשקלון", היה ויכוח בין פקיד השומה לבין הנישום על היקף ההכנסות של הנישום. לא היה ביניהם ויכוח על מספר הק"מ שרכבו של הנישום נסע בשנה. הוויכוח נסב: על הנסיעות הפרטיות, שנסע הנישום ברכב הנידון, וכן על "נסיעות סרק", שנסע הנישום ברכב זה, כדי לאתר לקוחות אפשריים. הנישום טען, שהוא נסע ברכב נסיעות פרטיות לאורך יותר מ-9,900 ק"מ, ולכן בחישוב הכנסותיו, אם "תיגזר" מהק"מ קביעה, שהרכב נסע, תהיה קביעה זו טעות; שהרי כלל נסיעותיו הפרטיות הן לאורך יותר מ-9,900 ק"מ בשנה. השופט יוסף אלון אומר, בפסקה 5 בפסק הדין האמור, כדלהלן: "המשיב הכיר ב-10,000 ק"מ, מדי שנה, כנסיעות פרטיות של המערער במונית. זאת, בהשראת ההוראות לעניין "נסיעות פרטיות" שבתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995. על פי אותן התקנות, לא חלה אמנם חובת ההכרה בנסיעות פרטיות המבוצעות ע"י בעל מונית במוניתו, שכן מונית מהווה "רכב עבודה", שחובת ההכרה האמורה אינה קיימת לגביו" "עם זאת, וכאמור לעיל, 'בהשראת' אותן התקנות נכון המשיב לייחס מעמד של 'נסיעות פרטיות' למלוא 10,000 הק"מ מדי שנה במונית..." [ההדגשה אינה במקור - ש'ה'] בסופו של יום נתקבלו, באותו דיון משפטי, טענות פקיד השומה, והייחוס של ההכנסות על פי הק"מ נתקבל לפי עמדת פקיד השומה. על זה נאמר: "ניצח בקרב והפסיד במלחמה"; שכן, אם מונית היא "רכב עבודה", כהגדרתו בתקנות - הרי, החל משנת 2008 יותר לנכות את כל הוצאות המונית. נוסף על זאת, לא יצטרכו לזקוף שווי לנהג מונית שכיר ש"מעבידו" מעמיד לו רכב לצורך עבודתו. ירבו נצחונות כאלה של פקיד שומה.