שינוי חקיקה אינו משנה סטטוס למפרע

מאת: רו"ח שלמה הררי עמ"ה 804/06 ריכנבך אליעזר ועמ"ה 830/06 אברהם קביצל 1) אליעזר ריכנבך 2) אברהם קביצל נ' פקיד שומה חיפה
עו"ד לילך דניאל |

עמ"ה 804/06 ריכנבך אליעזר

ועמ"ה 830/06 אברהם קביצל

1) אליעזר ריכנבך 2) אברהם קביצל

נ' פקיד שומה חיפה

העובדות

אליעזר ריכנבך [להלן - "מערער 1"], יליד שנת 1950, פרש מעבודתו בבנק לאומי בשנת 1996, בגיל 46, אחרי יותר מ-30 שנות עבודה. מאותו המועד החל מערער 1 לקבל תשלומי פנסיה.

אברהם קביצל [להלן - "מערער 2"], יליד שנת 1946, פרש מעבודתו בשנת 1996, בגיל 50, אחרי יותר מ-30 שנות עבודה. הפנסיה שולמה למערער 2 החל בשנת 1996.

לפני תיקונים 135 ו-136 לפקודת מס הכנסה [להלן - "התיקונים"] (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], סעיף 9א(ב) לפקודה פטר ממס "קצבה מוכרת" או 35% מ"קצבה מזכה", לפי הגבוה מביניהם, למי שהגיע לגיל פרישה.

גיל הפרישה, לפני התיקונים, היה: 55 שנים באישה ו-60 שנים בגבר; אולם: אם עברו 25 שנים באישה ו-30 שנים בגבר, מהשנה הראשונה שבעדה משתלמת הקצבה; או שהוא זכאי על פי דין לקצבת פרישה; והכול בתנאי שאין לו הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה - ייחשב הדבר כאילו הנישום הגיע לגיל פרישה.

בשנת 1996 המערערים יכלו ליהנות מהוראות הפטור, ונחשבו כאילו הגיעו לגיל פרישה. אולם, בעקבות התיקונים בשנת 2004, שונתה ההגדרה של "גיל פרישה" בסעיף 9א לפקודה: ההגדרה של גיל פרישה שצוינה לעיל נמחקה, ונקבע כי יראו אדם שהגיע לגיל פרישה, אם הוא פרש פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר.

לצורך הגדרת גיל הפרישה, הפנו להגדרה שבחוק גיל הפרישה, התשס"ד-2004 [להלן - "חוק גיל הפרישה"]. בסעיף 3 לחוק גיל הפרישה, הוגדרו גילי הפרישה באישה ובגבר: באישה - גיל 62; ובגבר - גיל 67.

אין חולק שלאחר התיקונים שונה גיל פרישה, ולא נחשב גיל פרישה במקרה של פרישה מוקדמת על פי שנת עבודה.

תחילת השינוי של גיל פרישה לאחר התיקונים הנו מיום התחילה. השינוי יחול על קצבה המשתלמת לתקופה שתחילתה מיום התחילה ואילך. יום התחילה נקבע ל-1 בינואר 2004, וחוק גיל הפרישה קבע את יום התחילה ל-1 באפריל 2004.

לטענת פקיד שומה חיפה [להלן - "המשיב"] לאור התיקונים ואופן תחולתם, שני המערערים לא הגיעו לגיל פרישה, ולפיכך הם אינם זכאים לפטור של 35% מהקצבה, וזאת החל בחודש אפריל 2004.

עוד לטענת המשיב, רק משיגיעו שני המערערים לגיל פרישה (67 שנים - במקרה שלהם), הם יוכלו ליהנות מפטור ממס חלקי על הקצבה.

המערערים ביקשו שיבחינו בין שינוי סטטוס שהוקנה מכוח הדין, ובין סמכות רשויות המס לשנות את שיעורי המס. שינוי סטטוס לא יכול להיות רטרואקטיבית, לא כן בנוגע לתיקון שיעורי המס.

כאן יש שינוי סטטוס; ביטול הגדרת גיל פרישה על פי שנות עבודה. במקרה זה, לטענת המערערים, השינוי בהגדרת גיל פרישה על פי שנות עבודה אמור לחול על מי שפרש מ-1 בינואר 2004, ולא על מי שפרש קודם לכן. המשיב טען שהשינוי אמור לחול על כל מי שמקבל קצבה החל מתחילת שנת 2004, ולא משנה מתי פרש.

דיון

קיימת חזקה שתכלית החוק הנה נגד החלה רטרואקטיבית. עיקרון זה מקובל בשיטות המשפט בארץ. הכול בשל הצורך בוודאות ובביטחון ביחסים הבין-אישיים.

המחוקק אינו יכול לשלול זכות מוקנה, באמצעות שינוי חקיקה רטרואקטיבי. כך, לדוגמה, בפסק דין רע"א, קצין תגמולים נ' גלעד דוקטורי, נקבע שהמחוקק לא יכול לשלול קביעת נכות של נכה רטרואקטיבית, על ידי שינוי חקיקה, בלי שיש שינוי בעצם הפגיעה של הנכה. שינוי חקיקה, כאמור, יחול רק על "נכה חדש" (ראה בנושא חקיקת מס רטרואקטיבית, שבה נקבע שהכול מכאן ולהבא, בבג"ץ 7159/02, אברהם מרדכי נ' פקיד שומה גוש דן).

על פי אותו היגיון, המערערים הגיעו לגיל פרישה וקבעו סטטוס כבר בשנת 1996, לכן אי אפשר כיום לשנות את הסטטוס למפרע. הרי המערערים שינו סטטוס מעובד לפורש. הזכות לפטור על חלק מן הקצבה נקבעה באותו המועד (שנת 1996), ולכן אין דרך לשלול זאת רטרואקטיבית.

כמו כן, מה יהיה מעמדם של המערערים מחודש אפריל ועד שימלאו להם 67 שנים ? מצד אחד, הם אינם עובדים, ומצד שני, הם לא הגיעו לגיל פרישה; האם יהיה חלל ?

בדברי ההסבר של הפקודה והשינוי בפקודה לא נמצא שיש מקום לתחולה רטרואקטיבית על מי שפרש לפני שינוי החוק, כמו במקרה של המערערים.

על כן, צודקים המערערים ויש לראות בהם כאילו הגיעו לגיל פרישה, ושינוי החקיקה לא יחול עליהם.

הערעור נתקבל.

בבית המשפט המחוזי בחיפה

לפני: השופטת ש' וסרקרוג

ניתן ביום 4.6.2008

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.