בתביעה שנדונה בבית המשפט לתביעות קטנות בעכו תבע זוג נופשים פיצוי ממלון ישרוטל אילת על כך שהזמינו חדר באגף "גנים" (השקט) במלון ישרוטל אילת וכשהגיעו גילו כי האגף בשיפוצים ועקב כך יש רעש רב סביב אזור החדרים.

הנהלת המלון הציעה לזוג במקום החדר באגף ששופץ חדר אחר בקומה השניה של המלון. חדר זה לא ענה לציפיותיהם מאחר שהנוף שנשקף ממנו היה גג חדר האוכל של המלון, וכן נשמעו בו קולות השיפוצים מכיוון אגף "הגנים".

לאחר בקשתם להחליף החדר הוצע להם חדר אחר בקומה השישית של בית המלון, אך גם אופציה זו לא התאימה לתובעים, באשר התובעת סבלה מפחד גבהים. כשביקשו חלופה אחרת נאמר להם כי "זה מה שיש". משנאמר להם כי אם יבטלו ההזמנה כספם לא יוחזר להם, נאלצו התובעים להמשיך בחופשתם במלון בלית ברירה.

טענתם העיקרית של התובעים היא כי היה על הנתבעת להודיע לתובעים על דבר קיומם של שיפוצים בשטח אגף "הגנים", ואז הברירה כיצד לכלכל מעשיהם היתה בידם. כמו כן טענו התובעים כי השיפוצים הפרו את השלוה אותה ציפו לקבל בעת החופשה.

התובעים הוסיפו עוד וציינו כי הנתבעת הציעה לפצותם בהנחה בסך 20% מעלות החופשה הבאה שיזמינו התובעים אצלה, וזאת בפרק זמן מוגבל. להצעה זו לא שעו התובעים, והפיצוי אותו תבעו בכתב תביעתם עמד על 2,000 שקל.

הנתבעת מנגד טענה בכתב הגנתה כי אכן בתקופה בה הוזמן הנופש של התובעים היה מצוי אגף "הגנים" בשיפוצים, ועל כן לא התאפשר למלון לשכן התובעים באגף זה. עקב כך הוצע לתובעים חדר אחר יקר יותר במיקום טוב יותר אך ללא דרישת תוספת מחיר מהם, אך לכך התובעים סרבו. בעקבות סירוב זה הוצע להם חדר אחר נוסף אף הוא יקר יותר ובמיקום טוב יותר, ואף זאת ללא דרישת תוספת תשלום מצידם, אך גם הצעה זו נדחתה ע"י התובעים. חדרים אחרים לא ניתן היה להציע, בשל תפוסה מלאה במלון אותה עת.

נציג הנתבעת, לאחר שקיבל הסכמת התובע לחשיפת פרטי הגישור שנערך בין הצדדים, טען כי הוצעו לתובעים מספר אופציות פיצוי: האחת - פיצוי בן שני לילות ע"ב חצי פנסיון בכל השנה פרט לחודשי יולי-אוגוסט ותקופות החגים, והשנייה – פיצוי בן שני לילות ע"ב חצי פנסיון ולילה שלישי נוסף ע"ב ארוחת בוקר בכל ימות השנה, אך הוא דחה את שתיהן וביקש יותר.

כן הוסיף הנציג ואמר כי אכן המוקד הטלפוני אשר באמצעותו הזמינו התובעים את חופשתם לא ציין בפניהם כי האגף בו שוריין חדרם יהא מצוי בתקופת החופשה בהליכי שיפוץ. הנציג ציין עוד כי מוקד טלפוני זה איננו שייך אך ורק לנתבעת כי אם לקבוצה של עוד 8 בתי מלון אחרים באילת ובים המלח.

לא תמיד שווה להתעקש ולהיות קטנוני

באשר לטענתם של התובעים, מסר השופט, כי "אכן, דינם של חוזים להתקיים ככתבם וכלשונם, אלא בהתקיים נסיבות חריגות אשר יכול שתשלולנה החובה לעמוד בתוכן החוזה".

עם זאת, מוסיף השופט מנגד, כי "התובעים, אשר היו אמורים להשתכן באחד החדרים באותו אגף, הועברו לחדרים אחרים, משודרגים, במיקומים טובים יותר במלון, ואשר מחירם הרבה יותר יקר והם לא נדרשו לשלם ההפרש, אך התובעים דחו כל הצעה להיטיב עמם".

"אין ספק כי עדיף וראוי כי בית המלון יספק את אשר הוסכם בינו לבין המזמינים, ולא יעבירם לחדרים אחרים, אך מקום בו החדרים האחרים עולים בטיבם ובמחירם על החדר בו אמורים היו התובעים להשתכן, נדמה כי אין עילה לפיצויים של התובעים".

ההצעה המשודרגת מבטלת את עגמת הנפש

בשורה התחתונה והקובעת של הדיון העמיד השופט את עגמת הנפש שנגרמה לזוג מול ההצעה לפיצוי שהוגשה על-ידי המלון וקבע כי "שדרוג זה שקול כנגד עגמת הנפש שנגרמה לתובעים בגין אי ההתאמה בין אופי החדר שהובטח להם, לבין זה שסופק להם".