שוק האג"ח לוקח את ברננקי ברצינות - קיימים שני תסריטים

רפי גוזלן, מנהל ההשקעות הראשי של פריזמה, מנתח את מצב הדולר על רקע אמירותיו של הנגיד האמריקני
רפי גוזלן |

לאחרונה שב ותפס נושא ההתערבות של בנקים מרכזיים בשוק המט"ח מקום נכבד בשיח הכלכלי העולמי. מרבית שחקני המט"ח מחכים לאיתות כלשהו מועידת שרי ה-G7 כזכר לימים עברו בהם הושגו הסכמים כאלו ואחרים שהובילו לאחר מכן למגמות משמעותיות בשערים. בחודש אפריל האחרון ניתן איתות ראשוני לחוסר שביעות רצון מהדולר החלש אך אז הערכנו כי השוק יבחן את מידת הנחישות של הדברים ולא יסתפק בהם. ואכן כמה ימים לאחר מכן זינק האירו מול הדולר לשיא של 1.60 במעין התרסה לדברים שנאמרו בוועידה.

אמנם אמירה מסוכנת אך אומר אותה בכל זאת - הפעם זה ניראה אחרת. ניראה שמדובר בטון אחר. הרי עד לאחרונה הכלבים נבחו והשיירה עברה- הממשל האמריקאי אמר שהוא ממשיך לדבוק במדיניות של דולר חזק - אמר ואפילו הוא עצמו לא האמין בכך. כל השחקנים הבינו שדולר חלש רצוי עד מאוד לכלכלה האמריקאית בעלת הגירעון האדיר במאזן התשלומים וזאת בכדי להגביר את כדאיות היצוא האמריקאי. ואכן ראו זה פלא הדבר עובד- היצוא האמריקאי עולה בשנה האחרונה בקצב של קרוב ל-20%. אך מה שלא עובד לפי התוכנית הוא מחיר הנפט. העלייה החדה במחירי הנפט מהווה מכשול של ממש למשק האמריקאי צמא האנרגיה. המשק האמריקאי אמנם מייצר כ- 7.5 מיליון חביות נפט ליום אך צורך כ- 21 מיליון חביות כלומר מייבא את ההפרש. לכן לעליית מחירי הנפט יש אפקט שלילי על החשבון השוטף האמריקאי - אפקט המעלים את השיפור שנוצר כתוצאה מהעלייה ביצוא האמריקאי וההתמתנות בקצב היבוא של שאר המוצרים ללא נפט.

עד כאן הכל בסדר - רק שבימים האחרונים נשמע במפתיע קולו של נגיד הבנק המרכזי האמריקאי שהביע חוסר שביעות רצון מהדולר החלש וזאת לנוכח העלייה החדה במחירי היבוא של כ-15% בשנה האחרונה (אנרגיה כבר אמרנו?) שגורמת להאמרת האינפלציה בארה"ב (3.9% בשנה האחרונה).

גם זה נסבל- כי בארה"ב מסתכלים על האינפלציה הבסיסית שלמזלם מחושבת ללא מחירי האנרגיה והמזון - והיא עלתה בשיעור מתון של 2.3% בלבד בשנה האחרונה. אז האצה באינפלציה הכללית ללא האצה בבסיסית זה בסדר, אך כשזה מלווה בעלייה בציפיות לאינפלציה לטווח הבינוני-ארוך- יש לנו בעיה.

את זה אף נגיד בנק מרכזי אינו אוהב - בעצם השוק מאותת לו שהוא מפקפק ביכולתו/רצונו להשיג יציבות מחירים. התפתחות זו העירה את ברננקי מרבצו והוא התבטא בגנות האפקט האינפלציוני של הדולר החלש מה שגורם להתבטאות הממשל בדבר דולר חזק פתאום להישמע רצינית. כי לממשל הרי אף אחד לא ממש מאמין אבל להתעסק עם ברננקי?

אז השוק התחיל להתייחס לאיום ברצינות תחילה עם התחזקות קלה בדולר ויותר מכך בלי שנשים לב חוזי הריבית מגלמים העלאת ריבית כבר בספטמבר הקרוב ותשואת אג"ח לשנתיים בארה"ב שהגיעה משום מה לתשואה של 1.5% רק לפני חודשיים-שלושה עלתה כבר ל-2.9%. אז שוק האג"ח לוקח את ברננקי ברצינות - האם שוק המט"ח יעקוב אחריו? מן הסתם השוק לא יסתפק בהצהרה וירצה לראות מעשים. כך שבחודשים הקרובים צפוי אחת מן השתיים או שניראה התערבות מתואמת בשוק המט"ח (האירופאים והיפנים ישמחו למטבע חלש מול הדולר - אז לא צריך שכנוע מיוחד) או העלאת ריבית, שהיא תוצאה הרבה פחות רצויה מבחינת הכלכלה העולמית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת