מניות היתר: זרקור על חברות האופנה והטקסטיל

נתלי גוטליב |

חברות האופנה והטקסטיל הישראליות הנסחרות במדדי היתר 50 ו-120 הן גולף, קסטרו, דלתא גליל, תפרון, בי.ג'י.אי (בגיר), בריל, על בד ושלא"ג. משקלן במדד יתר 50 הוא 7.5% ובמדד יתר 120 5.9%. אפשר לחלק את החברות במדדים הללו לחברות אופנה (גולף, קסטרו, בי.ג'י.אי, בריל) וחברות טקסטיל (תפרון, על-בד ושלא"ג).

לפי BDI, בתוצאות 2007 נרשמה מגמת חולשה בתעשיית הטקסטיל, ההנעלה וההלבשה – שמתבטאת בקיטון של כ-7% בהכנסות החברות המובילות. קיטון נוסף של 7% נרשם גם במספר המועסקים בענף וכן בייצוא הטקסטיל וההלבשה.

חברות האופנה מושפעות במידה רבה ממצב הכלכלה המקומית (גולף) וממצב הכלכלה העולמית – קסטרו, דלתא גליל ובי.ג'י.אי). תוצאות הרבעון הראשון אצל חברות האופנה הושפעו מעיתוי חג הפסח, ש"נפל" השנה על הרבעון השני, לעומת הרבעון הראשון בשנה הקודמת. עיתוי חג הפסח עיוות במידה מסוימת את השוואת תוצאות החברות בין הרבעונים.

גם קסטרו וגם גולף פתחו במהלך השנה האחרונה סניפים חדשים, שהביאו לגידול בשורת ההכנסות מול רבעון מקביל, אך גם הקשו על ההשוואה בין הרבעונים. שתי החברות הללו מסתכלות על תוצאות הרבעון השני שמורכב מהשפעתו החיובית של חודש אפריל וחג הפסח, שהביא לגידול משמעותי בהכנסות, ומצד השני – קוזז בירידה בהכנסות בחודש מאי, ירידה שממנה סבלו כמעט כל החברות הקמעונאיות בשוק הישראלי.

גם לקסטרו וגם לבי.ג'י.אי יש פעילות בחו"ל, שמהווה זרוע הכנסות נוסף לחברות. אצל קסטרו עיקר המכירות עדיין מבוצעות בישראל (כ-88%) וחו"ל מוגדרת כרגע כפוטנציאל צמיחה ולכן פחות משפיעה על פעילותה החברה, אצל בגיר לעומת זאת עיקר המכירות מתבצעות בחו"ל (מעל ל-70%), בעיקר לבריטניה ולגרמניה, ולפיכך היא מושפעת במידה רבה ממצב הכלכלות הללו, שינוי מט"ח ועלויות רכישת חו"ג בעיקר מסין.

נציין בנוסף גם את חברת בריל, שעוסקת בעיקר בתחום הנעליים – ייצור, ייבוא ושיווק והפעלת רשת החנויות גלי וסולוג. גם בריל הציגה צמיחה זעומה בשורת ההכנסות שהושפע מעיתוי הפסח והשפעת העונתיות, ואת דלתא גליל, שמתחילת לקצור את הפירות הראשונים של מהלך הארגון מחדש, והצליחה להציג ברבעון הראשון מעבר לרווח נקי לעומת הפסד משמעותי ברבעון המקביל.

בתחום הטקסטיל נמצאות 3 חברות בעלות מאפיינים שונים. חברת תפרון, שבשליטת קרן פימי ומבטח שמיר, עוסקת בייצור ושיווק מוצרי הלבשה תחתונה ובגדי ספורט. החברה סובלת זה תקופה ארוכה מתוצאות חלשות, ו-07' הייתה אחת השנים הגרועות בתולדותיה. לתפרון תלות בחברת נייקי, שהיוותה אבן ריחיים על החברה ב-2007 והביאה לגידול בהוצאותיה התפעוליות של תפרון. תפרון עוד רחוקה מהתאוששות, וגם ברבעון הראשון של 2008 הציגה הפסד נקי. הגידול בהכנסות ברבעון נבע בחלקו מהכנסות שנדחו מסוף 2007 והיחלשות הדולר הביאה לשחיקת הרווחיות הגולמית והתפעולית של החברה.

לעומת חברת תפרון, חברת על-בד ושלא"ג עוסקות בתחום דומה – ייצור בדים לא ארוגים, בטכנולוגיות שונות ולשימושים שונים. אצל על בד ייצור בדים לא ארוגים מיועד לייצור מטליות לחות, בעיקר לשימוש היגייני (מגבונים לתינוקות) ואצל שלא"ג מדובר בייצור בדים בטכנולוגיה שונה, לשימוש בחיתולים, תחבושות היגייניות ולשוק מוצרי הניקיון (מטליות יבשות).

שתי החברות הודיעו לאחרונה על חוזים חדשים, שחידשו את העניין במניותיהן. שלא"ג הודיעה בסוף 2007 על הסכם בהיקף של 8 מיליון דולר עם ג'ונסון&ג'ונסון לאספקת תחבושות היגייניות. שלא"ג הציגה בדוחות הרבעון הראשון גידול בהכנסות, אך שחיקה ברווחיות וגידול בהוצאות התפעוליות של החברה הביאו להצגת רווח נקי נמוך משמעותית מהרבעון המקביל.

על-בד הודיעה בתחילת השנה על זכייה במכרז לאספקת מגבונים לחים בהיקף של 10 מיליון שקל בארה"ב, ומכרז נוסף בהיקף של 13 מיליון שקל לרשת בצרפת. דוחות הרבעון הראשון היו דומים לאלו של הרבעון הקודם תוך והיחלשות הדולר והאירו מול השקל השפיעה לרעה על התוצאות וקיזזה את הצמיחה בשורה העליונה. על אף היחלשות הדולר, על-בד הציגה המשך צמיחה בפעילות החברה בארה"ב.

*הכותבת היא אנליסטית מניות יתר בבית ההשקעות IBI.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.