הדולר נחלש ביום שישי אך סוגר חודש שני בהתחזקות כנגד האירו
לאחר שבוחנים את השוק, נראה כי הביקושים לדולר האמריקאי העפילו לאחרונה, זאת לאחר שהעליות החדות במחירי הנפט נבלמו, נזכיר כי החוזה על הזהב השחור הגיע לרמת שיא של 135.1 דולר ב22 למאי ומאז נמצא במגמת ירידה. בנוסף הדולר נהנה מנתוני אנפלציה מתונים מהמשק האמריקאי. יש לשים לב, הדולר סוגר בהתחזקות אל מול האירו כבר חודשיים ברציפות.
סקירה קצרה על הנתונים של השבוע החולף מצביע על התאוששות מתונה של הכלכלה האמריקאית ומנגד מדגישה את הרעה בגוש האירו כאשר אנו רואים ירידה בבטחון הצרכן לרמה של 4.9 נקודות כאשר הצפי היה גבוה יותר ועמד על 5.7 נקודות, זאת ביחד עם ירידה במכירות הקמעונאיות לרמה שלילית של -1.7% מתחת לצפי חיובי של 0.6%. מנגד, בארה"ב ישנה עליה במכירות הבתים החדשים, לרמה של 526 אלף מהערכות השוק אשר עמדו על 522 אלף בלבד. הזמנות מוצרים ברי קיימא ליבה עלו לרמה של 2.5% הרבה מעל הצפי השלילי של 0.4%, נתוני הצמיחה עלו לרמה של 0.9% עליה של 0.3% מרבעון קודם, בנוסף נראה כי הפעילות העסקית בארה"ב מתאוששת מחודש לחודש כאשר אנו רואים עליה במדד מנהלי הרכש של שיקגו.
יחד עם זאת, נתוני האינפלציה בגוש האירו גבוהים במיוחד ועומדים על רמה של 3.6% לחודש מאי. למרות שנשיא הבנק המרכזי האירופאי, ז'אן קלוד טרישה הדגיש ביום שישי כי בכוונתו לעשות הכל בכדי לבלום עליית מחירים, הדילמה היא קשה כי מצד אחד אפשר להעלות את הריבית מהרמה של 4.0% אך מצד האחר ההתחזקות של האירו כבר פוגעת ביצוא בגוש האירופאי ועשויה להביא להאטה רצינית באזור.
השבוע יתמקדו המשקיעים במספר נתונים חשובים מהזירה הגלובלית: פרסום מדד מנהלי הרכש בגוש האירו ובריטניה, וסקר מחירי הייצור בארה"ב ביום שני. בשלישי, הבנק המרכזי האוסטרלי יכריז על הריבית לטווח קצר, בבריטניה, יפן וארה"ב יתקיימו נאומי של בכירי הבנק המרכזי. ביום רביעי, באוסטרליה יתפרסמו נתוני הצמיחה הרבעוניים, מדד מנהלי הרכש-שירותים בבריטניה, ובארה"ב סקר המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי ADP, ומאוחר יותר הכרזת ריבית הבנק המרכזי בניו זילנד. חמישי, החלטת הריביות בגוש האירו ובריטניה. יום שישי, נתוני המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי בארה"ב.
בזירה המקומית: השקל הפגין עוצמה אדירה בחודש מאי
נראה כי הבנק המרכזי הישראלי חזר להתמקד בלחצים האינפלציונים במשק המקומי ופחות לדאוג לחוזקו של השקל. ההתערבות הבנקאית של בנק ישראל בשוק המט"ח אומנם דחפה את הצמד דולר/שקל לרמה של 3.65 בחודש אפריל כאשר הבנק קנה קרוב ל 600 מיליון דולר, אך שוב נוכחנו לדעת כי ההתערבות בשוק אין בכוחה להחזיק מעמד לאורך זמן, עם זאת, יש לשים לב, שהשוק צופה לעוד התערבות של הבנק המרכזי.
בשנתיים האחרונות עלה השקל קרוב ל40% אל מול הדולר, זאת על רקע החלשות השטר הירוק בזירה הגלובלית והשקעות זרות לתוך המדינה. הלחצים האינפלציונים במשק דחפו את הנגיד סטנלי פישר להעלות את הריבית של הבנק המרכזי ברבע אחוז ולהעמידה ב3.5% ובכך להגדיל את פער הריביות בין ישראל לארה"ב לרמה של 1.5% לטובת השקל, נזכיר כי יעד האינפלציה אשר קבע הבנק עומד על רמה של 1%-3% ועפ"י הקריאה האחרונה של המדד המחירים לצרכן רמת האינפלציה עומדת על 4.7% בקצב שנתי.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
