קריסת הדולר, העלאת הריבית הצנועה של בנק ישראל ביום ב' השבוע בשיעור של 0.25%, ואינדיקציות ראשוניות לירידת מחירי הסחורות בעולם, היוו קרקע פוריה לעליות שערים בשוק אגרות החוב הממשלתיות (מלבד הצמודים הקצרים) השבוע.

כצפוי, הנהנים העיקריים מההתפתחויות היו המחזיקים באגרות החוב השקליות, לאחר שאלו עלו בעצמה החזקה ביותר, בשיעורים שהגיעו ללמעלה מ-1% בטווחים הארוכים לפדיון.

כתוצאה מהעליות העודפות בשחרים, ירדו הציפיות האינפלציוניות, כפי שניתן למדוד אותן בהפרשי התשואות בין הגלילים (אגרות החוב הצמודות) לבין השחרים (אגרות חוב שקליות) לרמה של כ-2.7% לשנה, לאחר שבתקופה האחרונה הן שייטו בטוחים של 3% לרוב, ואף הגיעו בשיאן לרמה של 3.25%.

אבל בעוד שבאגרות החוב הממשלתיות האוירה היתה בסך הכל חיובית, באגרות החוב הקונצרניות היתה השבוע מגמה שלילית, כמעט בכל סוגי אגרות החוב, וזאת לאחר תקופה ארוכה, החל מאגרות החוב החזקות, המדורגות, וכלה באלו שלא זכו לדירוגים.

הסיבות לעליות בתקופה האחרונה, עד לשבוע האחרון, היו רבות והן הוזכרו כאן בטור מהשבוע שעבר. אולם השבוע נמצאו גם סיבות לעצירת עליות השערים ואף למימושי רווחים: זה החל גם בעקבות הכותרות בעיתונות שבישרו על חשש מ"גל" פשיטות רגל, והמשיך בהודעת חברת מעלות על העמדת כל סקטור הנדל"ן כסקטור שמועד להורדות דרוגים. יאמר מייד כי השוק כבר מזמן הוריד דה-פקטו את דירוגי אגרות החוב של חברות הנדל"ן, כך שניתן למצוא פערים ענקיים בתשואות של חברות בדרוגים זהים. יחד עם זאת, כעת מגיעה מעלות ועשויה להדביק להתנהגות השוק גם חותמת רשמית מטעמה.

האוירה השלילית בשוק אגרות החוב הקונצרני הקרינה על הנסיון, המוזר משהו, של חברת אוסיף להרחיב את סדרת אגרות החוב ד' בהיקף של 200 מיליון שקל. ולמה מוזר? אגרות החוב (סדרה ד') של החברה הן אגרות חוב לטווח קצר מאד, אם לדייק הן במח"מ של מתחת לשנה, ולא זו בלבד אלא שהחברה צריכה לפרוע, בנוסף לריבית הצבורה, גם שליש מהקרן בעוד פחות מ-3 שבועות.

למעשה, החברה רצתה לגייס 200 מיליון שקל בתשואה לא נמוכה של 11% + מדד לשנה כשמתוכם קרוב ל-70 מיליון שקל חוזרים למשקיעים תוך 3 שבועות (בנוסף כמובן ליתרת סדרת האג"ח שגם אותה צריכה החברה לפרוע). אגב, החברה כבר הרחיבה את הסדרה הנ"ל לפני למעלה משנה בתשואות נמוכות בהרבה וכן מכרה בחודשים האחרונים באמצעות חברת בת למעלה מ-100 מיליון שקל באג"ח סדרה ה'. בסופו של דבר, אולי בשל חולשת השוק ואולי משילוב של כמה סיבות, התקשתה אוסיף להשלים את ההנפקה והיא הסתפקה בגיוס צנוע של כ-24 מיליון ע"נ אג"ח.

חברה נוספת שהיתה בכותרות השבוע היא טופספין מדיקל. לאחר תקופה ארוכה שבה אגרות החוב של החברה נסחרו בתשואות גבוהות מאד, כאשר יכולת החברה לפרוע את חובה מוטלת בספק גדול, הודיעה החברה למשקיעים כי היא תנסה להגיע עמם להסדר שחלקו במזומן וחלקו בני"ע.

ההודעה לא שימחה את המשקיעים שהמשיכו לחבוט באגרת החוב שהגיעה עד למחיר של קרוב ל 20 אג'. ביום רביעי בלילה דיווחה החברה על הצעה להסדר כולל עם בעלי האג"ח, הצעה שכוללת 18 אג' במזומן ו 4 מניות. היות והתמורה הנ"ל היוותה פרמיה מסוימת למחירי השוק, זינקו אגרות החוב של החברה ביום חמישי למחיר של 25 אג', ועל כך ניתן לומר, בצער רב, שמחת עניים.