בנק יהב נלחם על עובדי המדינה עם תשואה להון של 8.5% ברבעון

הרווח מפעילות מימון של הבנק המשיך לגדול, בעוד ההכנסות מעמלות תפעוליות רשמו ירידה של 4%
אריאל אטיאס |

היום פרסם בנק יהב את דוחותיו הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2008, הבנק הציג רווח של 107 מיליון שקל בעקבות מכירת פעילות קופות הגמל אך ירידה ברווח הרבעוני בפעילויות רגילות וירידה בתשואה על ההון העצמי.

הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכם ברבעון הראשון של השנה ב- 11 מיליון שקל, לעומת רווח של 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ- 8%. הרווח נטו מפעולות בלתי רגילות לאחר מס בסך של כ- 96 מיליון שקל, נובע ממכירת פעילות קופות הגמל. הרווח הנקי כולל רווחים חד פעמיים בגין מכירת פעילות קופות הגמל של הבנק הגיע ל- 107 מיליון שקל, לעומת רווח של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח מפעילות מימון הסתכם בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב- 60 מיליון שקל לעומת 51 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 17.6% ביחס לרבעון המקביל בשנת 2007. בעוד הכנסות מעמלות תפעוליות הסתכמו בסך של 24 מיליון שקל, קיטון של כ-4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

ההון העצמי של הבנק ליום 31 במרץ 2008 הסתכם ב – 659 מיליון שקל, לעומת 540 מיליון שקל ביום 31 בדצמבר 2007, עלייה של כ - 22%.

היקף המאזן של הבנק ליום 31 במרץ 2008 הסתכם ב- 9.738 מיליארד שקל, לעומת 8,684 מיליארד שקל ביום 31 במרץ 2007, גידול של 12.1% (גידול של 4.1% לעומת 31 בדצמבר 2007).

התשואה על ההון העצמי ללא רווחי הון חד-פעמיים בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2008 הגיעה ל- 8.5% לעומת 10.9% בתקופה המקבילה אשתקד ו- 14.3% בכל שנת 2007. התשואה על ההון העצמי בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2008 הגיעה ל- 106.5% לעומת 11.3% בתקופה המקבילה אשתקד ו- 14.3% בכל שנת 2007, בעקבות רווח נטו מפעולות בלתי רגילות בסך 96 מיליון שקל, נובע ממכירת פעילות קופות הגמל.

הבנק רשם הוצאות תפעוליות ואחרות בסך של 80 מיליון שקל, גידול של כ-18% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שהם כ- 12 מיליון שקל. 5 מיליון בגין גידול לקידום מכירות שיווק ופרסום לתמיכה בפעולות הבנק, כ- 2 מיליון שקל בגין הרחבת תשתיות הבנק ובהן השלמת פתיחתם של שמונה סניפים חדשים מתוך 20 שייפתחו עד סוף השנה, כ- 1 מיליון שקל גידול בהוצאות השכר לעומת התקופה המקבילה אשתקד וכ- 4 מיליון שקל גידול שעיקרו בהוצאות חד פעמיות.

שאול גלברד, מנכ"ל בנק יהב: "תוצאות הדוחות מדברות בעד עצמן. בנק יהב עומד ביעדים שהציב לעצמו, ופועל בהתאם לאסטרטגיה העסקית המושתתת על צמיחה והרחבת הפעילות העסקית. הפעילות השוטפת של הבנק נמצאת במגמת עלייה עקבית, ועל כך יעיד הגידול של קרוב ל-18% ברווח מפעולות מימון. מאמצינו בחודשים האחרונים גם בתחום גיוס הלקוחות וגם בתחום שיפור השירות נושאים פרי אפילו מעבר לציפיותינו, ולשמחתנו רובם המכריע של לקוחותינו מקרב עובדי המדינה והמגזר הציבורי ממשיכים לראות בנו את בנק-הבית שלהם, כשאליהם מצטרפים עוד אלפי לקוחות חדשים".

גלברד הוסיף כי: "בכוונתנו להשלים עד סוף השנה את פתיחתם של 20 סניפים חדשים על מנת להמשיך ולשפר את השירות ללקוחות הקיימים ובה-בעת כדי לתת מענה מיטבי גם ללקוחות החדשים".

דוד בן דוד, יו"ר בנק יהב: "אנו נערכים להרחבת קהל לקוחותינו, במקביל לפעילותנו האינטנסיבית אל מול עובדי המדינה. בכוונתנו להפוך לבנק בעל המומחיות הקמעונאית המשמעותי במדינה ולהציע תנאים הוגנים וטובים לציבור השכירים בישראל." עוד הוסיף בן דוד ואמר: " אין לי ספק, כי כשיגיע האישור מבנק ישראל יוכל בנק יהב להפוך לשחקן משמעותי בתחום הפעילות הקמעונאית, וזאת על בסיס הידע, הניסיון והמיומנות שצבר במשך שנים ארוכות שבהן העניק שירות מעולה וייחודי לציבור לקוחות גדול, מרוצה ונאמן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

עולים לישראל
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה

הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד

עוזי גרסטמן |

מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.

העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).

נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.

המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.