איפה להשקיע? תופתעו - על זה לא חשבתם
שווייץ תפקדה היטב בחודשים האחרונים, לנוכח המהמורות בכלכלה ובשוקי ההון בעולם. היא נהנית מפתיחות, שוקי הון וכוח אדם מתקדמים ועודף גדול בחשבון השוטף. עם זאת, היא נתונה לגורמי סיכון, הכרוכים אף הם בפתיחותה היחסית. בתקופה הקרובה עלולה שווייץ להיקלע לתפנית שלילית. שיעור השינוי בתוצר עלול לרדת במחצית, ל-1.5% ב 2008 ו-2009.
הייצוא יוליך את התהליך, אך בהמשך תיחלש גם הצריכה הפרטית. בנוסף, בדומה למדינות רבות בעולם, גם שווייץ מתמודדת עם האצה אינפלציונית, אם כי במידה מעט פחותה יותר מאשר בארה"ב וגוש האירו. המדיניות הכלכלית הנוכחית – הרחבה מוניטארית והידוק פיסיקאלי, נראית נכונה בתקופה זו. אם הכלכלה העולמית תתאושש ותירשם תפנית חיובית, יש לשווייץ את היסודות והיכולת לצאת נשכרת מכך.
עיון בנתוני MSCI מלמד, כי בשלושת החודשים האחרונים לא נהנתה שווייץ מהתיקון שפקד את מדדי המניות. בתקופה זו עלה מדד MSCI שווייץ בפחות מאחוז אחד, בעוד מדד MSCI EURO עלה בקרוב ל-6%. גם כאשר בוחנים את ביצועי שני המדדים ב 12 החודשים האחרונים, מגלים כי בעוד מדד MSCI EURO רשם ירידה בת מחצית האחוז לערך, מדד MSCI שווייץ נחת בקרוב ל 7%. שווייץ היא אחת המדינות המסוקרות הנמצאות מחוץ לגוש האירו, בדומה לבריטניה.
ביצועי חסר אלה של שוקי המניות בשווייץ התרחשו למרות יסודותיה הכלכליים המשופרים של המדינה. ב-17 במרץ 2008 פרסמה קרן המטבע סקירה על כלכלת שווייץ ולפיה הכלכלה של שווייץ תפקדה באופן מרשים לנוכח המהמורות האחרונות בכלכלה העולמית. לדברי הקרן, למרות שיוקרתה הבינ"ל של שווייץ נשחקה במספר היבטים, ביצועיה במחזור האחרון היו חזקים. שווייץ הציגה תוצאות כלכליות טובות יותר מאשר גוש האירו בארבע השנים האחרונות.
לתעשיית החרושת שלה ערך מוסף גבוה והיא התחזקה. שיעורי הניצולת של אמצעי הייצור בתעשייה וצברי ההזמנות מצביעים על איתנות נמשכת ומדדי הלך הרוח נחלשים באופן הדרגתי בלבד, בהשוואה למקומות אחרים בעולם. השינוי בתוצר מקבל תמיכה מהעלייה בצריכה הפרטית (מדד המכירות הקמעוניות עלה ב 7.6% בחודש פברואר, קפיצה של ממש בהשוואה לחודש הקודם), בהינתן האיתנות בשוק העבודה. נוסף לאלה, הסביבה הפיסיקאלית נוחה. לממשלה עודף משמעותי של 2% תמ"ג, רובו הודות להכנסות גבוהות ויציבות הנגזרות מהצמיחה הכלכלית החזקה, אך גם הודות לרמת הוצאות נמוכה מזו המותרת לפי ה debt brake – תכנית להשגת איזון תקציבי בטווח הבינוני. יחס החוב לתמ"ג ממשיך לרדת.
בצד זאת, מעמדה של שווייץ כמרכז עולמי חשוב לשוקי ההון התחזק, לדברי הקרן. שווייץ יכולה להסתמך לתקופה ארוכה קדימה על התשתית המתקדמת שלה, כוח האדם המשכיל והגמיש (שיעור האבטלה בחודש מרץ היה 2.5% בלבד), הפתיחות כלפי חוץ לתנועות סחר, הון וכוח אדם, שיעורי המס הנמוכים והממשלה הקטנה.
פתיחותה של שווייץ והדינאמיות של שוקי ההון שלה אמנם עלולה לחשוף אותה להתפתחויות שליליות מחו"ל (ואכן הכלכלה השווייצית נתונה לתנודתיות גבוהה יותר מאשר רוב הכלכלות המפותחות), אך הקרן מציינת את מאמציהן של הרשויות בשווייץ להגדיל את בולמי הזעזועים במערכת הפיננסית. כמו כן, היא סבורה כי התמהיל המוניטארי מרחיב – פיסיקאלי מצמצם הננקט כיום בשווייץ הולם את המצב. הקרן מתייחסת גם לעודף הגדול בחשבון השוטף של שווייץ (כ 15.5% תמ"ג ב 2008) ומסבירה כי הוא ברובו מבני, אך גם בניכוי גורמים מבניים ומחזוריים הוא גבוה ב 4% מהנחוץ למדינה.
לנוכח האמור לעיל, ניתן לחשוב על תרחיש בו מדדי המניות יבטאו, בשלב מסוים, את הביצועים והתשתית הכלכלית האיכותית של שווייץ. אנו ממליצים לעקוב אחר השוק השווייצי, אך לנקוט זהירות רבה, שכן בראייה לתקופה הקרובה, קרן המטבע חוששת כי ההתרחבות הכלכלית השווייצית תיקלע להאטה משמעותית. לדבריה, התוצר, שגדל אשתקד בכ 3%, יגדל ב 2008 ב-1.5% או מעט פחות. ב-2009 לא תירשם התאוששות בשיעור השינוי.
תחילה תירשם האטה בייצוא הסחורות והשירותים, לנוכח התמתנות בביקושים מארה"ב וגוש האירו. אמנם הפרנק השווייצי אינו חזק דיו כדי לחבל בייצוא, בניגוד לאירו לדוגמא, אך אם ימשיך להתחזק, תוכל להיות לדבר השפעה משמעותית, במיוחד כאשר היא משולבת עם האטה נוספת בכלכלה העולמית. ההאטה בייצוא, ההשלכות האינפלציוניות של העליות במחירי הנפט ובמיוחד – הלחצים הפיננסיים הגלובאליים – עלולים להוליך לשחיקה באמון הצרכנים ולהביא לכך שההוצאות תיחלשנה בשלהי השנה
סקר הסנטימנט הכלכלי של מכון המחקר המצוטט ZEW בחודש אפריל המשיך להיות שלילי ועמד על -71.4. ברביע האחרון אשתקד, שיעור השינוי השנתי בהזמנות ממפעלים ירד מ-15.7% ל 9.3%. מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני ירד, בחודש מרץ, מ-60.5 ל 55.3% והיה נמוך במידה ניכרת מההערכות. המדד אמנם ממשיך להצביע על התרחבות, אך במידה פוחתת במהירות. נתונים אלו מציבים אתגרים של ממש בפני הסקטור היצרני בשווייץ.
בהקשר זה, נציין כי לפי המדד המשולב של האינדיקאטורים המובילים, המחושב מדי חודש על ידי ה OECD, רושמת שווייץ תוצאות די חלשות בהשוואה למדינות אחרות. המדד ירד בכ 6% ב 12 החודשים האחרונים וניתן לציין כי דרגת הירידה גדלה והולכת ב 12 החודשים האחרונים. ניתן להצביע על קפיצה בדרגת הירידה בחודשים אוגוסט ואוקטובר, תקופות בהן החל המשבר ואחר כך החריף. לשם השוואה, בגוש האירו (ששווייץ לא נמנית עליו) ירד המדד, בתקופה זו, בפחות מ 3%. מדד זה מקובל כאינדיקציה להתפתחויות הקרובות בתוצר העסקי.
שווייץ אינה חומקת מהתופעה הגלובאלית של עלייה בסביבת המחירים. העליות הגבוהות במחירי הנפט והמזון הביאו לזינוק במדד המחירים לצרכן, ב 12 החודשים האחרונים עלה מדד זה ב 2.6% והוא נמצא בסימן עלייה. עם זאת, ההערכות ל 2008 עומדות על 2.0% ואילו ב 2009 יעלה המדד ב 1.9%. מדובר בשיעורים נמוכים יותר מאשר בארה"ב ובגוש האירו, אך הסיכון כלפי מעלה ממשיך להיות גבוה והוא משתלב עם ההרעה בתשקיף הכלכלי.
בנסיבות אלו, ניתן לומר כי שווייץ עלולה להציג ביצועי חסר, לרבות בשוקי המניות שלה, אם הסביבה הגלובאלית תיקלע לחולשה של ממש, אך ניתן יהיה למצוא בשווקים אלו ערך רב אם הכלכלה הגלובאלית תגלה סימני התאוששות ופתיחותו הרבה של המשק תבוא לידי ביטוי. גם סביבת האינפלציה בשווייץ מאתגרת פחות מאשר במשקים אחרים ושיעורי השינוי במדדי הפעילות היצרנית, אף כי הם נמצאים בסימן ירידה, ממשיכים להיות גבוהים יותר מאשר במשקים מפותחים אחרים.
המדיניות המוניטארית בשווייץ שקולה (הבנק הלאומי של שווייץ שומר על ריבית היעד שלו בשוק (2.75%) דרך התאמות מזדמנות של ריבית ה repo, דבר המקנה יציבות מסוימת בתקופה לחוצה זו), הסביבה התקציבית נוחה והפוטנציאל התשתיתי גבוהה. מבט ל 5 השנים האחרונות מראה כי שיעורי השינוי במדדי MSCI EURO ו MSCI שווייץ עלו בשיעורים דומים, שנעו בין 17% ל 19%, כך שבצד הסיכוי האמור, ניתן להיווכח כי לאורך זמן סיכון המדינה נמוך.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.