שווייץ תפקדה היטב בחודשים האחרונים, לנוכח המהמורות בכלכלה ובשוקי ההון בעולם. היא נהנית מפתיחות, שוקי הון וכוח אדם מתקדמים ועודף גדול בחשבון השוטף. עם זאת, היא נתונה לגורמי סיכון, הכרוכים אף הם בפתיחותה היחסית. בתקופה הקרובה עלולה שווייץ להיקלע לתפנית שלילית. שיעור השינוי בתוצר עלול לרדת במחצית, ל-1.5% ב 2008 ו-2009.

הייצוא יוליך את התהליך, אך בהמשך תיחלש גם הצריכה הפרטית. בנוסף, בדומה למדינות רבות בעולם, גם שווייץ מתמודדת עם האצה אינפלציונית, אם כי במידה מעט פחותה יותר מאשר בארה"ב וגוש האירו. המדיניות הכלכלית הנוכחית – הרחבה מוניטארית והידוק פיסיקאלי, נראית נכונה בתקופה זו. אם הכלכלה העולמית תתאושש ותירשם תפנית חיובית, יש לשווייץ את היסודות והיכולת לצאת נשכרת מכך.

עיון בנתוני MSCI‏ מלמד, כי בשלושת החודשים האחרונים לא נהנתה שווייץ מהתיקון שפקד את מדדי המניות. בתקופה זו עלה מדד MSCI‏ שווייץ בפחות מאחוז אחד, בעוד מדד MSCI EURO עלה בקרוב ל-6%. גם כאשר בוחנים את ביצועי שני המדדים ב 12 החודשים האחרונים, מגלים כי בעוד מדד MSCI EURO‏ רשם ירידה בת מחצית האחוז לערך, מדד MSCI‏ שווייץ נחת בקרוב ל 7%. שווייץ היא אחת המדינות המסוקרות הנמצאות מחוץ לגוש האירו, בדומה לבריטניה.

ביצועי חסר אלה של שוקי המניות בשווייץ התרחשו למרות יסודותיה הכלכליים המשופרים של המדינה. ב-17 במרץ 2008 פרסמה קרן המטבע סקירה על כלכלת שווייץ ולפיה הכלכלה של שווייץ תפקדה באופן מרשים לנוכח המהמורות האחרונות בכלכלה העולמית. לדברי הקרן, למרות שיוקרתה הבינ"ל של שווייץ נשחקה במספר היבטים, ביצועיה במחזור האחרון היו חזקים. שווייץ הציגה תוצאות כלכליות טובות יותר מאשר גוש האירו בארבע השנים האחרונות.

לתעשיית החרושת שלה ערך מוסף גבוה והיא התחזקה. שיעורי הניצולת של אמצעי הייצור בתעשייה וצברי ההזמנות מצביעים על איתנות נמשכת ומדדי הלך הרוח נחלשים באופן הדרגתי בלבד, בהשוואה למקומות אחרים בעולם. השינוי בתוצר מקבל תמיכה מהעלייה בצריכה הפרטית (מדד המכירות הקמעוניות עלה ב 7.6% בחודש פברואר, קפיצה של ממש בהשוואה לחודש הקודם), בהינתן האיתנות בשוק העבודה. נוסף לאלה, הסביבה הפיסיקאלית נוחה. לממשלה עודף משמעותי של 2% תמ"ג, רובו הודות להכנסות גבוהות ויציבות הנגזרות מהצמיחה הכלכלית החזקה, אך גם הודות לרמת הוצאות נמוכה מזו המותרת לפי ה debt brake‏ – תכנית להשגת איזון תקציבי בטווח הבינוני. יחס החוב לתמ"ג ממשיך לרדת.

בצד זאת, מעמדה של שווייץ כמרכז עולמי חשוב לשוקי ההון התחזק, לדברי הקרן. שווייץ יכולה להסתמך לתקופה ארוכה קדימה על התשתית המתקדמת שלה, כוח האדם המשכיל והגמיש (שיעור האבטלה בחודש מרץ היה 2.5% בלבד), הפתיחות כלפי חוץ לתנועות סחר, הון וכוח אדם, שיעורי המס הנמוכים והממשלה הקטנה.

פתיחותה של שווייץ והדינאמיות של שוקי ההון שלה אמנם עלולה לחשוף אותה להתפתחויות שליליות מחו"ל (ואכן הכלכלה השווייצית נתונה לתנודתיות גבוהה יותר מאשר רוב הכלכלות המפותחות), אך הקרן מציינת את מאמציהן של הרשויות בשווייץ להגדיל את בולמי הזעזועים במערכת הפיננסית. כמו כן, היא סבורה כי התמהיל המוניטארי מרחיב – פיסיקאלי מצמצם הננקט כיום בשווייץ הולם את המצב. הקרן מתייחסת גם לעודף הגדול בחשבון השוטף של שווייץ (כ 15.5% תמ"ג ב 2008) ומסבירה כי הוא ברובו מבני, אך גם בניכוי גורמים מבניים ומחזוריים הוא גבוה ב 4% מהנחוץ למדינה.

לנוכח האמור לעיל, ניתן לחשוב על תרחיש בו מדדי המניות יבטאו, בשלב מסוים, את הביצועים והתשתית הכלכלית האיכותית של שווייץ. אנו ממליצים לעקוב אחר השוק השווייצי, אך לנקוט זהירות רבה, שכן בראייה לתקופה הקרובה, קרן המטבע חוששת כי ההתרחבות הכלכלית השווייצית תיקלע להאטה משמעותית. לדבריה, התוצר, שגדל אשתקד בכ 3%, יגדל ב 2008 ב-1.5% או מעט פחות. ב-2009 לא תירשם התאוששות בשיעור השינוי.

תחילה תירשם האטה בייצוא הסחורות והשירותים, לנוכח התמתנות בביקושים מארה"ב וגוש האירו. אמנם הפרנק השווייצי אינו חזק דיו כדי לחבל בייצוא, בניגוד לאירו לדוגמא, אך אם ימשיך להתחזק, תוכל להיות לדבר השפעה משמעותית, במיוחד כאשר היא משולבת עם האטה נוספת בכלכלה העולמית. ההאטה בייצוא, ההשלכות האינפלציוניות של העליות במחירי הנפט ובמיוחד – הלחצים הפיננסיים הגלובאליים – עלולים להוליך לשחיקה באמון הצרכנים ולהביא לכך שההוצאות תיחלשנה בשלהי השנה

סקר הסנטימנט הכלכלי של מכון המחקר המצוטט ZEW ‏ בחודש אפריל המשיך להיות שלילי ועמד על -71.4. ברביע האחרון אשתקד, שיעור השינוי השנתי בהזמנות ממפעלים ירד מ-15.7% ל 9.3%. מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני ירד, בחודש מרץ, מ-60.5 ל 55.3% והיה נמוך במידה ניכרת מההערכות. המדד אמנם ממשיך להצביע על התרחבות, אך במידה פוחתת במהירות. נתונים אלו מציבים אתגרים של ממש בפני הסקטור היצרני בשווייץ.

בהקשר זה, נציין כי לפי המדד המשולב של האינדיקאטורים המובילים, המחושב מדי חודש על ידי ה OECD‏, רושמת שווייץ תוצאות די חלשות בהשוואה למדינות אחרות. המדד ירד בכ 6% ב 12 החודשים האחרונים וניתן לציין כי דרגת הירידה גדלה והולכת ב 12 החודשים האחרונים. ניתן להצביע על קפיצה בדרגת הירידה בחודשים אוגוסט ואוקטובר, תקופות בהן החל המשבר ואחר כך החריף. לשם השוואה, בגוש האירו (ששווייץ לא נמנית עליו) ירד המדד, בתקופה זו, בפחות מ 3%. מדד זה מקובל כאינדיקציה להתפתחויות הקרובות בתוצר העסקי.

שווייץ אינה חומקת מהתופעה הגלובאלית של עלייה בסביבת המחירים. העליות הגבוהות במחירי הנפט והמזון הביאו לזינוק במדד המחירים לצרכן, ב 12 החודשים האחרונים עלה מדד זה ב 2.6% והוא נמצא בסימן עלייה. עם זאת, ההערכות ל 2008 עומדות על 2.0% ואילו ב 2009 יעלה המדד ב 1.9%. מדובר בשיעורים נמוכים יותר מאשר בארה"ב ובגוש האירו, אך הסיכון כלפי מעלה ממשיך להיות גבוה והוא משתלב עם ההרעה בתשקיף הכלכלי.

בנסיבות אלו, ניתן לומר כי שווייץ עלולה להציג ביצועי חסר, לרבות בשוקי המניות שלה, אם הסביבה הגלובאלית תיקלע לחולשה של ממש, אך ניתן יהיה למצוא בשווקים אלו ערך רב אם הכלכלה הגלובאלית תגלה סימני התאוששות ופתיחותו הרבה של המשק תבוא לידי ביטוי. גם סביבת האינפלציה בשווייץ מאתגרת פחות מאשר במשקים אחרים ושיעורי השינוי במדדי הפעילות היצרנית, אף כי הם נמצאים בסימן ירידה, ממשיכים להיות גבוהים יותר מאשר במשקים מפותחים אחרים.

המדיניות המוניטארית בשווייץ שקולה (הבנק הלאומי של שווייץ שומר על ריבית היעד שלו בשוק (2.75%) דרך התאמות מזדמנות של ריבית ה repo‏, דבר המקנה יציבות מסוימת בתקופה לחוצה זו), הסביבה התקציבית נוחה והפוטנציאל התשתיתי גבוהה. מבט ל 5 השנים האחרונות מראה כי שיעורי השינוי במדדי MSCI EURO‏ ו MSCI‏ שווייץ עלו בשיעורים דומים, שנעו בין 17% ל 19%, כך שבצד הסיכוי האמור, ניתן להיווכח כי לאורך זמן סיכון המדינה נמוך.