דן אנד ברדסטריט: פרטנר עוברת את סלקום והופכת לחברה הסלולר המובילה
חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט מפרסמת את דירוג החברות המובילות במסחר ושירותים ב- 2008. ומתוכו עולה, כי קיים גידול של 14% בהכנסות של החברות הגדולות בתחום המסחר והשירותים.
החמישייה המובילה בדירוג מורכבת מחברות הדלק: חברת אלון דלק, דלק פטרוליום, צים, פז ובזק. בתחום הסלולר עוברת פרטנר תקשורת לראשונה את סלקום והופכת לחברה המובילה מבין חברות הסלולר.
בתחום רשתות השיווק והקמעונאות מדווחת החברה, כי שופרסל גוברת על המתחרה - הרבוע הכחול הן בגידול בהכנסות והן בשיעור הרווח.
הכנסות עשר החברות במסחר ושירותים הגדולות הסתכמו בשנת 2007 ב-135 מיליארד שקל, לעומת 118 מיליארד שקל בשנת 2006. עם זאת, מעריך ראובן קובנט, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל כי שנת 2008 תהיה מאתגרת – "בשנת 2008 קצב הצמיחה בתחום המסחר והשירותים יירד מדרגה, במקביל לירידה בקצב הצמיחה במשק לאור החולשה הכלכלית בארה"ב המתרחבת למקומות נוספים בעולם".
חברות הדלק "משתלטות" על החמישייה הראשונה
הצמיחה של החברות המובילות בתחומי המסחר והשירותים בשנת 2007 עלתה על הצמיחה בתחומי התעשייה, בעיקר בזכות הגידול המרשים בפעילותן של חברות הדלק הישראליות הכובשות שלושה מקומות בקרב החמישייה הראשונה.
בראש דירוג חברות המסחר והשירותים על בסיס הכנסות נמצאת חברת אלון דלק ששמרה על מקומה בדומה לשנה הקודמת. אלון הגדילה את הכנסותיה בשנת 2007 בכ-17.5% להכנסות של 31.2 מיליארד שקל. שניה בדירוג דלק פטרוליום ששמרה גם היא על מקומה בדומה לשנה קודמת. הכנסותיה הסתכמו בכ-25 מיליארד שקל – גידול של כ-15% לעומת שנה קודמת.
חברת המסחר השלישית בגודלה על פי דירוגי דנס 100 היא חברת צים של קבוצת החברה לישראל שבשליטת האחים עופר. צים שנרכשה לפני ארבע שנים מידי המדינה לפי שווי של כ-240 מיליון דולר נערכת להנפקה גדולה בבורסה בהונג קונג לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר עד 1.5 מיליארד דולר. בכוונת החברה לגייס, על פי ההערכות כ-500 מיליון דולר.
במקום הרביעי מדורגת פז שעלתה מהמקום החמישי אשתקד. פז שנטלה את המקום הרביעי מחברת בזק, היא גם החברה הצומחת ביותר בדרוג. הכנסותיה של פז הגיעו לכ- 13.7 מיליארד שקל, גידול של 35%. בעוד כחודשיים צפוי להתבצע שינוי בהרכב המדדים, כאשר מניית פז עתידה להיכנס למדד המעו"ף עקב עלייה בשווי השוק של החברה.
במקום החמישי מדורגת כאמור קבוצת בזק עם הכנסות של 12.4 מיליארד שקל המהווים גידול של 1.4%.
שופרסל גוברת על הרבוע הכחול
בתחום קמעונאות המזון, תת תחום של ענף המסחר והשירותים בולטת רשת שופרסל של קבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, המדורגת במקום השישי.
הרשת שרכשה לפני כשנתיים את קלאבמרקט, הצליחה בשנת 2007 לצמוח בשיעור של 10.1% בהכנסות ל-9.9 מיליארד שקל, בשעה שהמתחרה הגדולה – רשת הריבוע הכחול צמחה בשיעור של 7.2% בשנת 2007 להכנסות של כ-7 מיליארד שקל.
מעבר לכך, שופרסל הצליחה להגדיל את המרווחים ואת הרווח הנקי בצורה ניכרת, בעוד שבריבוע הכחול המגמה בשנת 2007 הייתה הפוכה.
הרווח של שופרסל ב-2007 הסתכם ב-244 מיליון שקל, כפול מהרווח בשנת 2006. הרווח של הריבוע הכחול הסתכם ב-150 מיליון שקל, בהשוואה לרווח העולה על 200 מיליון שקל בשנה הקודמת.
במקום השביעי מדורגת חברת אל על עם הכנסות של 7.9 מיליארד שקל המהוות גידול של 16% לעומת הכנסותיה ב- 2006.
מהפך בחברות הסלולר - פרטנר נוטלת מסלקום את הבכורה
במקום השמיני מדורגת פרטנר עם הכנסות של 6.11 מיליארד שקל. פרטנר נוטלת את הבכורה מסלקום שדורגה אשתקד במקום השמיני והשנה מדורגת במקום התשיעי עם הכנסות של 6.05 מיליארד שקל.
פרטנר צמחה בשנת 2007 ב-9% לעומת צמיחה בשיעור של 7.6% לסלקום, וגם בשורה התחתונה היא הרוויחה יותר – 940 מיליון שקל לעומת 873 מיליון שקל לסלקום. פלאפון הציגה הכנסות של 4.68 מיליארד שקל עם שיעור צמיחה של 4.6% ורווח נקי של 585 מיליון שקל.
בעשירייה השנייה מדורגות בהתאמה החברה הלאומית לאספקת פחם עם הכנסות של כ- 4.4 מיליארד שקל וגידול של 21.1% לעומת ההכנסות ב- 2006, סונול עם הכנסות של כ- 3.9 מיליארד שקל. סונול היא חברה הדלק היחידה שרשמה השנה קיטון בהכנסותיה בשיעור של 11.9% וירדה אל המקום ה- 11 לאחר שבשנה קודמת דורגה במקום העשירי.
מפעל הפיס מדורג במקום ה- 12 עם הכנסות של 3.85 מיליארד שקל, ואחריו אגרסקו עם הכנסות של 3.6 מיליארד שקל, קבוצת כלמוביל עם הכנסות של 3.52 מיליארד שקל ויורוקום תקשורת עם 3.5 מיליארד שקל.
שנת ה- 60 למדינה – ותיקות ומובילות
לרגל יום העצמאות ה- 60 למדינת ישראל בחנו כלכלני דן אנד ברדסטריט מתי החלו החברות המדורגות את פעילותן. מהסקירה עולה כי מתוך 15 החברות המובילות בדירוג, ניתן לראות כי 5 חברות החלו פעילותן טרם קום המדינה ועוד 4 חברות פועלות כבר למעלה מ- 50 שנה.
מבין חברות הדלקים ניתן לראות כי חברת סונול החלה לפעול בישראל כבר בשנת 1918, חברת פז החלה לפעול כבר בשנת 1922 וקבוצת דלק נוסדה בשנת 1951. חברת צים הוקמה בשנת 1945 וחברת התעופה הלאומית, אל-על, הוקמה ב- 1948. גם רשתות המזון פועלות כבר מספר עשורים.
רשת הריבוע הכחול ישראל, אשר החלה פעילותה תחת השם קו-אופ, פעלה כבר משנת 1937. ורשת שופרסל הוקמה ב-1958. מפעל הפיס הוקם ב-1951 וחברת אגרסקו הוקמה ב- 1956.
המעסיקה הגדולה - בזק

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.