הצרות מאחורינו? שימו לב לחשיפה ל-ARS
אחת מן ההשלכות של משבר הסאב-פריים בארה"ב על חברות ישראליות - מעבר למחנק האשראי העולמי שהוא יצר, ייבוש כמעט מוחלט של שוק ההנפקות הראשוניות והמגמה השלילית הכללית בשוקי המניות, היא צרה חדשה, אשר לא הכרנו כלל עד לפרסום הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2007: החשיפה למכשיר פיננסי הקרוי ARS.
אג"ח בריבית מבוססת מכרז – auction-rate securities, או בקיצור ARS, הופיעו לראשונה בשנת 1984, כאשר "אלכימאים" בוול-סטריט רצו לשלב יתרונות של אג"ח ארוך טווח עם אג"ח קצר. הרעיון הבסיס פשוט מיסודו: במקום שהריבית על האג"ח תהיה קבועה למשך 25-30 שנה, שיעור הריבית נקבע מחדש ע"י מכרזים תקופתיים, שבהם ניתנת למשקיעים ההזדמנות לקנות או למכור את האג"ח. תדירות המכרז – כל 7, 18 או 35 יום, בהתאם לסוג האג"ח. בנקאי ההשקעות אשר "ארזו" את האג"ח מנהלים את המכרז, כמובן – תמורת עמלה יפה.
עם השנים צמח שוק ה-ARS לגודלו הנוכחי – כ-330 מיליארד דולר, כאשר כמחצית ממנו מונפק ע"י רשויות מוניציפליות וארגונים סמי-ציבוריים (בתי חולים, מכללות וכיו"ב), ואילו המחצית הנותרת בא מתאגידים עסקיים כמו חברות כרטיסי אשראי, חברות למתן הלוואת לסטודנטים, וקרנות נאמנות סגורות (closed-end).
במשך למעלה מעשרים שנה, התנהל לו שוק ה-ARS בשקט ובשלווה, ובאופן משתלם עבור אלפי משקיעים ולווים כאחד. אג"ח מסוג ARS שווק כנייר ערך בטוח, עם דירוג גבוה (AAA), כאשר כמעט לאיש לא היתה סיבה לחלוק על כך: בין השנים 1984-2006, עפ"י חברת הדירוג מוד'יס, רק 13 מכרזי ARS נכשלו (כלומר היו יותר מוכרים מקונים). אם נראה כי מכרז מסוים עמד להיכשל, אזי אותו בנק השקעות ש"ארז" את האג"ח וניהל את המכרז היה מתערב במכרז ורוכש את האג"ח בעצמו.
הכל טוב ויפה, אך אז בא לעולם משבר הסאב-פריים אשר החל מן הקיץ האחרון גובה יותר יותר קורבנות בקרב בתי ההשקעות בוול-סטריט – קטנים כגדולים, ובקרב מבטחות אג"ח דוגמת אמבאק ו-MBIA. כך קרה שגופים כמו UBS, להמן, סיטי וגולדמן-סאקס פשוט הפסיקו לגבות את ניירות הערך שהם "ארזו", ונתנו למכרזי ה-ARS להיכשל מבלי להתערב יותר. השיא הגיע באמצע חודש פברואר האחרון, כאשר שיעור הכישלונות של מכרזי ה-ARS הגיע לרמה של 80%.
והנה, עם תחילת עונת פרסום הדוחות לרבעון הרביעי של שנת 2007, גילינו כי לא מעט חברות ישראליות לא עמדו בפיתוי הריבית האטרקטיבית, שלכאורה כמעט חסרת סיכון, שהוצעה להן בדמותן של אג"ח ARS. החברות הישראליות שהחלו לדווח על החשיפה שלהן ל-ARS ועל מחיקות שהן נאלצו לבצע בגין חשיפה זו כאשר החלו המכרזים "להתייבש", באו מכל רחבי הקשת העסקית: החל מחברות אשר עד כה אופיינו בניהול פיננסי זהיר ושמרני מאוד של נכסיהן הכספיים – כמו אלביט ומערכות, אורמת, קומברס, ורינט וטבע (אשר למיטב ידיעתנו היתה החברה הישראלית הראשונה לדווח על חשיפה ל-ARS, והחברה היחידה שטרם ביצעה מחיקה כלשהי בגין חשיפה זו) ועד חברות טכנולוגיות קטנות שמחיקת נכסי ה-ARS שלהן הקטינה מהותית את יתרת נכסיהן הכספיים ופגעו באיתנותן הפיננסית (אלוט, מאינד, רוזטה ג'נומיקס, נובה).
למרות שבתקופה האחרונה פורסמו הערכות בדבר רגיעה והתמתנות מסוימת בשוק ה-ARS, אנו בהחלט ממליצים לשמור על המתח והערנות בכל הקשור לחשיפה של חברות ישראליות למכשירי ARS, ולפוטנציאל המשך ההשלכות של חשיפה זו על הדוחות הכספיים לרבעון הראשון אשר יתפרסמו במהלך החודש הקרוב.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
יאיר נתניהו (רשתות)"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח
כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים.
אז מה? - צדק צריך להיעשות גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.
המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי.
בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם.
- יאיר נתניהו ישלם לניר חפץ 75 אלף שקל
- "פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע": יאיר נתניהו ישלם 160 אלף לדנה כשדי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.
