בניגוד להערכות המומחים, מדד המחירים לצרכן עלה בחודש האחרון. התופעה אינה ייחודית לישראל, גם בגרמניה האינפלציה הואצה במרץ והגיעה לקצב שנתי של 3.3% לעומת 2.9% בחודש הקודם ובסין האינפלציה עלתה לרמה של 8.3%. המאיצים הראשיים של האינפלציה הם מחירי האנרגיה ובעיקר מוצרי המזון שעלו למשל בגרמניה בשנה האחרונה כמו בכל העשור הקודם. בכל העולם נרשמו בשנה האחרונה עליות מחירים חסרות תקדים במוצרי מזון בסיסיים. מחירי החיטה הוכפלו בתוך פחות משנה, מחירי האורז, הקפה והתירס עלו בעשרות אחוזים.

למרות שעליות מחירים אלו נראות פתאומיות וכאילו באו בהפתעה, הן היו צפויות וניתנות לחיזוי. הצמיחה הכלכלית המהירה של הודו וסין היתה ברורה מזה מספר שנים. גם הכוונות שלהן בתחומי הצריכה היו ברורות. לדוגמה, לפני כעשר שנים, הממשלה הסינית הציגה כמטרה שכל סיני יוכל לאכול ביצה אחת בשבוע. אפשר היה לחשב והיו שעשו זאת, שמימוש מטרה זו יחייב גידול עצום בייצור החיטה בעולם.

עליית מחירי הסחורות החקלאיות נובעת ממספר סיבות מעבר לעלייה העצומה בביקוש למזון בסין, בהודו, ובארצות אחרות, ויש לה השלכות ותוצאות שלא נצפו. אציין כמה מהן:

• מחירי הסחורות כולל נפט, ורוב המוצרים החקלאיים נקובים בדולרים. עליית מחירי מוצרים אלו, הנובעת בין השאר מפיחות הדולר עקב המשבר בארה"ב, מהווה בעיה חמורה לארצות שנקטו במדיניות של הצמדת המטבע שלהן לדולר לקידום כושר התחרות שלהן. התוצאות השליליות של מדיניות זו על הצרכנים במדינות אלו באות עכשיו לידי ביטוי בעליות במחירי המזון ובאינפלציה הגוברת. הפתרון הוא לוותר על מדיניות ההצמדה ולאפשר ייסוף, כמו שכבר קורה בסין.

• מדינות יצרניות החלו לפעול בשבועות האחרונים לאגירת מוצרים חקלאיים לשימוש מקומי. וויטנאם, מצריים, קמבודיה והודו אסרו על ייצוא אורז ובימים האחרונים הצטרפו אליהן קזחסטן, יצואנית החיטה החמישית בעולם שהודיעה על הפסקת ייצוא החיטה. מחירי האורז הגיעו לשיאים חדשים לאחר שאינדונזיה אסרה על ייצוא 'פרטי' של אורז במטרה להקטין את מחירי האורז בשוק המקומי ולהלחם באינפלציה. הגבלות ייצוא אלו עלולות להתפשט ליצואניות מזון נוספות שינסו להלחם בעליות המחירים ובאינפלציה הגוברת ע"י עצירת ייצוא מוצרי חקלאות ומכירתם בשוק המקומי. כתוצאה מכך מחירי הדגנים צפויים להמשיך ולעלות בטווח הקצר מאחר ועצירת הייצוא מקזחסטן יחד עם מגבלות ייצוא ברוסיה, אוקראינה וארגנטינה סגרו בערך בשליש מהיקף שוק החיטה העולמי.

• יש הבדל מהותי בין ההשפעה של העליה במחירי המזון על האוכלוסיה במדינות המפותחות, בהן ההוצאה למזון הינה חלק קטן יחסית מסל הצריכה ומההכנסה, לבין ההשפעה על האוכלוסייה במדינות מתפתחות באפריקה, בדרום-מזרח אסיה ואף בסין ובהודו, בהן ההוצאות למזון מהווה למעלה מ-50% מסל הצריכה. עליית מחירי המזון במדינות אלו מכאיבה הרבה יותר. האינפלציה במחירי המזון מסכנת את הישגי העשור האחרון במלחמה בעוני ועלולה להביא לרעב, למהומות אלימות, לאי שקט חברתי, לחוסר יציבות פוליטית, ולעלית גורמים קיצוניים לשלטון.

• ההשפעה של הסובסידיות המסיביות לייצור דלק biofuel בעיקר של גידולי תירס על מחירי המזון. הרעיון של שימוש במוצרים חקלאיים לייצור דלק הינו בעייתי הן מהבחינה האתית - מוסרית והן מהבחינה הכלכלית. נציין כי כ-14% מגידולי התירס ב- 2005/6 הופנו לייצור אתנול ושיעור זה צפוי לגדול לכ-31% בעונת 2008/9. הסובסידיות המסיביות האלו הביאו גם להגדלה ניכרת בהיקף השטח החקלאי מהמוקצה לגידולי תירס על חשבון גידולים אחרים כמו סויה. התוצאה מכך הייתה גידול במחירי סויה ומוצרי חקלאות אחרים.

ההצדקה לסובסידיות אלו לייצור אתנול כדלק הייתה שמחיר הנפט אינו משקף את העלות האמיתית לארה"ב מבחינה גיאופוליטית – התלות של ארה"ב ביבוא נפט. אלא שהפתרון הנכון היה מס יבוא על הנפט ולא סובסידיות לייצור אתנול מתירס. החסרון של הסובסידיות כיום ברור לכל. לעומת זאת, מס על יבוא נפט היה מהווה תמריץ לפיתוח מקורות אנרגיה אלטרנטיבית ולשימור אנרגיה. עליית מחירי הנפט בעולם בשלש השנים האחרונות פועלת כמס רק שמס זה מגיע ליצרניות הנפט ואינו נשאר בארה"ב. משבר המזון הנוכחי יכול וצריך להביא להפסקת הסובסידיות המסיביות לייצור אתנול בארה"ב.

• אחת הסיבות לעליית מחירי המוצרים החקלאיים ובעיקר של חיטה, היא הבצורת באוסטרליה ובארצות ייצור חיטה אחרות. יתכן שמשבר התחממות כדור-הארץ הביא לעלייה בתדירות ובעצמת הבצורת.

• עליית מחירי התירס מביאה למחשבות שניות על מוצרי חקלאות שעברו שינוי גנטי genetically modified. יתכן שבעקבות מחירי המזון הגבוהים וסכנת הרעב בארצות המתפתחות ישבר הטאבו החברתי וההתנגדות למוצרים אלו.

**מאת: אמנון פורטוגלי מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, דח"ץ בחברת אפריקה ישראל ניהול קרנות נאמנות בע"מ, בעל נסיון עשיר בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות.

* הכותב עשוי להחזיק בניירות ערך שונים לרבות ני"ע המוזכרים במאמר זה. אין לראות במאמר זה עצה או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר או תוכנו אחראי בלעדית לכל נזק או הפסד שיגרם עקב פעולותיו.