מנהלי ההשקעות מאתרים הזדמנות: מכרו את הבנקים, קנו וול מארט

מנהלי ההשקעות באסטרטגית השקעה לתקופת המיתון: ישנן מניות שהרווחים שלהן עולים גם בתקופות קשות
שהם לוי |

הממלצה הטובה ביותר בוול סטריט בימים אלה, היא אולי לרכוש את מניות של וול מארט, או חברות שהרווחים שלהן דווקא עולים בתקופות של מיתון, בעוד שמבחינת פוזיציות השורט מציעים לנו למכור את מניות הבנקים.

למרות ירידה של 23% במניותיה של גולדמן זאקס, וצניחה של 27% בסיטיגרופ מתחילת השנה, או למעשה הרבעון הגרוע ביותר למניות מזה חמש שנים, וול מארט דווקא נסקה לשיא של שלוש שנים. הקמעונאית הגדולה בעולם, ו- Darden Restaurants, המחזיקה ברשת החנויות Olive Garden, דווקא החזיקו מעמד לא רע ברקע לספקולציות כי השטחת שיעורי הריבית תעודד את הצריכה של האזרחים.

עבור משקיע שביצע שורט, או השאיל ומכר, מניות גולדמן זאקס בסכום של מיליון דולר במהלך ינואר-פברואר ועשה שימוש בכסף לצורך רכישת מניותיה של וול מארט במרץ, יכול היה לגרוף רווח של 224 אלף דולר לפני מיסים. כך שבעצם משתקפת מהעסקה תשואה שנתית של 90%, נכון ל-31 למארס.

"הכלכלה נעה במחזוריות, אבל למרות כל הרע יש עדיין סכום עצום של הכנסה שיוצא מהכיס," אמר מישל ארוסטיין, נשיא חברת ניהול הנכסים Marketfield Asset Management. "ישנה פעילות רבה במספר סקטורים והיא מוסיפה להיות כזאת עם הרבה להט."

מדד ה-S&P 500 נפל ב-9.9% במהלך שלושת החודשים הראשונים של 2008, בהובלת מניות הפיננסים, הפסדי האשראי עברו את ה-200 מיליארד דולר ובר סטרנס התרסקה. החברה היתה פעם החתם הגדול ביותר של אגרות חוב המגובות בנכסים והתמוטטה ב-88% במהלך הרבעון הראשון. שאר מניות הפיננסים לא הציגו ביצועים מזהירים במיוחד, כאשר ליהמן ברדרס שעל פי הספקולציות היתה הבאה ליפול, צנחה ב-42% מתחילת השנה.

"החברות הפיננסיות חלשות למדי, אבל ישנם חלקים בכלכלה שעדיין פורחים וישנן הרבה הזדמנויות," אמר קרייג הוגדס', נשיא קרן ההשקעות Hodges Capital Management בראיון לבלומברג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.