אומרים שהמשבר הנוכחי בשווקי העולם, מעבר להיותו משבר פיננסי, הרי שהוא דוגמה קלאסית למשבר אמון וההסבר לכך פשוט. ככה זה כשקמים בוקר אחד, אחרי 5 שנים של גן עדן עלי אדמות, וקוראים בעיתון שהנזילות נגמרה ואותו כסף שעד עכשיו רק חיפש את דרכו להשקעה כבר לא קיים.

מסבירים לכם שזה התחיל בגלל שמנהלי ההשקעות בגופי ההשקעה הגדולים השקיעו במכשירים מבלי להבין את הסיכון ואז גם אומרים לכם שהפעולות שנוקט ברננקי הן טעות גמורה ואנחנו בדרך לאסון. לא סתם הכסף (המעט שהצלחתם לחלץ משוק ההון) יושב ב'עובר ושב'.

אפריקה ישראל כינסה השבוע מסיבת עיתונאים לרגל פרסום תוצאותיה הכספיות לשנת 2007. המניה צנחה אומנם קרוב ל-70% מהשיא אבל התוצאות - ללקק את האצבעות. זינוק של 405% ברווח והון עצמי של 7 מיליארד שקל, בהחלט מרשים. לאף אחד אין טענות כלפי התוצאות של אפריקה וכולם יודעים שלבייב הוא אחד מאנשי העסקים הגדולים שקמו למדינה הזו. ובכל זאת, משהו הלך לאיבוד.

מי שלא היה בשנה שעברה במסיבת העיתונאים לרגל פרסום דו"חות אפריקה לשנת 2006 לא יבין על מה אני מדבר. בדיוק שנה אחורה המניה הייתה בשיא, לבייב היה קוסם והמשקיעים התהלכו כטווסים. הוא הסביר אז בצורה פשוטה איך הוא הביא את אפריקה להיות אמפריה בשווי של 7 מיליארד דולר והקהל שתה בצמאון כל מילה ומילה, כאילו היו אלו דברי אלוהים חיים.

שנה אחרי, ראינו לבייב שבא לספק הסברים, להסביר את 'הצד שלו'. את זה הוא עשה, הוא הסביר למה דווקא אפריקה תהיה זו הראשונה שתקצור את הפירות ברגע שעננת המשבר תחלוף ולמה העסקים היום אולי טובים מאי פעם. שמענו, אבל לא בטוח שהשתכנענו.

חלק ניכר מהעליות של מנית אפריקה בימים של תחילת 2007 היו על סמך הערכות שווי לנכסי החברה מסביב לעולם ובעיקר ברוסיה. כולם האמינו שמה שהם רואים זה רק גרגר קטן ולכן כדאי לרוץ ולהשקיע באפריקה. כולם ראו את זה כי זה מה שלבייב שידר. שנה אחרי מסביר לבייב איך ולמה מחירי הנדל"ן ברוסיה מדשדשים, הוא מסביר והאוויר מהמניה ממשיך להתרוקן.

וזה לא הפעם הראשונה שלבייב מנסה להסביר אבל נראה שכל פעם שהוא עושה זאת האוויר משתחרר מהר יותר, כנראה שאנשים רוצים לראות יותר מעשים ופחות דיבורים. יובל בן זאב מכלל פיננסים יצא לפני מספר שבועות בסקירה על אפריקה תחת הכותרת "show me the money" וזו כנראה המהות כולה. אז נכון, אפריקה נכסים רשמה זינוק של כמעט 1000% ברווח ואפריקה האם רשמה רווח של יותר מ-4 מיליארד אבל בעיקר מדובר בשיערוכים ולא בכסף שנכנס לתזרים.

כשהגעתי למסיבת העיתונאים לא ממש עניין אותי לראות את המספרים של אפריקה, הרי מדובר בחברת אחזקות, חברות הבנות כבר דיווחו ובערך ידעתי מה צפוי, רציתי לשמוע את לבייב. אחרי שגרינשפון סיים לדקלם כמעט את הדו"ח כולו (ומדובר בספר במשקל כבד), התפנה לבייב להסברים. הכל היה היגיוני ואפילו מדהים, איך הם יושבים על קרקעות שנרכשו במחירים זולים ואיך הם מחזיקים כסף שגוייס בריבית נמוכה, הכל נכון אבל כשנגמרה מסיבת העיתונאים ולבייב נעלם כיוצא מחדר צדדי, אז הבנתי - אמון שנבנה במשך 10 שנים נעלם בשנה אחת ושום מילה שלבייב יגיד לא תשנה את זה, רק הזמן יעשה את שלו.