הבעיה של לבייב - אחרת לגמרי אבל אותו הדבר

מסיבת העיתונאים של אפריקה (לרגל הדו"חות) מודל 2008 אל מול מודל 2007, אותו הדבר אבל שמיים וארץ
יוסי פינק |

אומרים שהמשבר הנוכחי בשווקי העולם, מעבר להיותו משבר פיננסי, הרי שהוא דוגמה קלאסית למשבר אמון וההסבר לכך פשוט. ככה זה כשקמים בוקר אחד, אחרי 5 שנים של גן עדן עלי אדמות, וקוראים בעיתון שהנזילות נגמרה ואותו כסף שעד עכשיו רק חיפש את דרכו להשקעה כבר לא קיים.

מסבירים לכם שזה התחיל בגלל שמנהלי ההשקעות בגופי ההשקעה הגדולים השקיעו במכשירים מבלי להבין את הסיכון ואז גם אומרים לכם שהפעולות שנוקט ברננקי הן טעות גמורה ואנחנו בדרך לאסון. לא סתם הכסף (המעט שהצלחתם לחלץ משוק ההון) יושב ב'עובר ושב'.

אפריקה ישראל כינסה השבוע מסיבת עיתונאים לרגל פרסום תוצאותיה הכספיות לשנת 2007. המניה צנחה אומנם קרוב ל-70% מהשיא אבל התוצאות - ללקק את האצבעות. זינוק של 405% ברווח והון עצמי של 7 מיליארד שקל, בהחלט מרשים. לאף אחד אין טענות כלפי התוצאות של אפריקה וכולם יודעים שלבייב הוא אחד מאנשי העסקים הגדולים שקמו למדינה הזו. ובכל זאת, משהו הלך לאיבוד.

מי שלא היה בשנה שעברה במסיבת העיתונאים לרגל פרסום דו"חות אפריקה לשנת 2006 לא יבין על מה אני מדבר. בדיוק שנה אחורה המניה הייתה בשיא, לבייב היה קוסם והמשקיעים התהלכו כטווסים. הוא הסביר אז בצורה פשוטה איך הוא הביא את אפריקה להיות אמפריה בשווי של 7 מיליארד דולר והקהל שתה בצמאון כל מילה ומילה, כאילו היו אלו דברי אלוהים חיים.

שנה אחרי, ראינו לבייב שבא לספק הסברים, להסביר את 'הצד שלו'. את זה הוא עשה, הוא הסביר למה דווקא אפריקה תהיה זו הראשונה שתקצור את הפירות ברגע שעננת המשבר תחלוף ולמה העסקים היום אולי טובים מאי פעם. שמענו, אבל לא בטוח שהשתכנענו.

חלק ניכר מהעליות של מנית אפריקה בימים של תחילת 2007 היו על סמך הערכות שווי לנכסי החברה מסביב לעולם ובעיקר ברוסיה. כולם האמינו שמה שהם רואים זה רק גרגר קטן ולכן כדאי לרוץ ולהשקיע באפריקה. כולם ראו את זה כי זה מה שלבייב שידר. שנה אחרי מסביר לבייב איך ולמה מחירי הנדל"ן ברוסיה מדשדשים, הוא מסביר והאוויר מהמניה ממשיך להתרוקן.

וזה לא הפעם הראשונה שלבייב מנסה להסביר אבל נראה שכל פעם שהוא עושה זאת האוויר משתחרר מהר יותר, כנראה שאנשים רוצים לראות יותר מעשים ופחות דיבורים. יובל בן זאב מכלל פיננסים יצא לפני מספר שבועות בסקירה על אפריקה תחת הכותרת "show me the money" וזו כנראה המהות כולה. אז נכון, אפריקה נכסים רשמה זינוק של כמעט 1000% ברווח ואפריקה האם רשמה רווח של יותר מ-4 מיליארד אבל בעיקר מדובר בשיערוכים ולא בכסף שנכנס לתזרים.

כשהגעתי למסיבת העיתונאים לא ממש עניין אותי לראות את המספרים של אפריקה, הרי מדובר בחברת אחזקות, חברות הבנות כבר דיווחו ובערך ידעתי מה צפוי, רציתי לשמוע את לבייב. אחרי שגרינשפון סיים לדקלם כמעט את הדו"ח כולו (ומדובר בספר במשקל כבד), התפנה לבייב להסברים. הכל היה היגיוני ואפילו מדהים, איך הם יושבים על קרקעות שנרכשו במחירים זולים ואיך הם מחזיקים כסף שגוייס בריבית נמוכה, הכל נכון אבל כשנגמרה מסיבת העיתונאים ולבייב נעלם כיוצא מחדר צדדי, אז הבנתי - אמון שנבנה במשך 10 שנים נעלם בשנה אחת ושום מילה שלבייב יגיד לא תשנה את זה, רק הזמן יעשה את שלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.