הדולר-שקל - צפוי מהפך? בניין קלפים אפשרי
על פי התיאוריות הכלכליות המקובלות השקל (מול הדולר) צריך להמשיך ולהתחזק והרבה ומאותן הסיבות שהתחזק עד כה, ישראל החזקה כלכלית, עם עודפי רזרבות ענקיים לעומת ארה"ב החלשה והשוקעת בגירעונות ענק. מה עוד שארה"ב רוצה את הדולר נמוך ועל מנת שלא לשקוע למיתון היא תמשיך להוריד ריבית ולהציף את המשק בנזילות.
מעצבי המדיניות הכלכלית בארה"ב מודעים לסכנת האינפלציה אבל עבורם מיתון זו סכנה גדולה יותר. בישראל, לעומת זאת, החשש הפסיכולוגי מאינפלציה גדול בהרבה וכיוון שמעצבי המדיניות מסרבים להאזין לנתניהו ולהחליף הדגש ממדיניות מוניטארית לפיסיקאלית יהיה קשה מאוד, לנגיד, להמשיך ולהוריד את הריבית מה ששוב יגרום ללחץ שיחזק את השקל.
אלא מה? הביטחון בעוצמתה של כלכלת ישראל הולך ופוחת. עד לפני כחודשיים טענו כל מעצבי המדיניות בישראל שאין מה לדאוג, ישראל תמשיך לצמוח באון. האחרון ששמענו היה מנכ"ל האוצר בראיון לרדיו שבו אמר שמיתון בארה"ב זה דבר רע אבל כלכלת ישראל תצא בשלום בגלל עוצמתה, חוסנה ותפארתה. כך גם דברו אז הנגיד, שר האוצר וראש הממשלה. כעת מורידים הכול את תחזיות הצמיחה וכבר לא חוששים לדבר על האטה בישראל כתוצאה מההאטה בארה"ב.
כמו שאנחנו מכירים את התקשורת אז האפשרות למיתון בישראל עומדת לעלות לראש מהדורות החדשות. אם הציבור והמשקיעים הזרים יתחילו להאמין שמיתון בארה"ב יביא גם למיתון בישראל (שזה, אם תרצו או לא, נכון) השקל יתמוטט כבנין קלפים ברוח ולא משנה מה יראו הנתונים הכלכליים של ישראל.
עצתנו לידידנו היצואנים היא להגן מתחת ולהשאיר פתוח למעלה. כלומר, להגן כנגד ירידה של הדולר מתחת ל 3.5 או 3.4 ולקוות שהשקל יתמוטט (מין "צילינדר" בלשון השחקנים). אם השקל ימשיך להתחזק נעצרתם בתחתית שקבעתם ואם הוא יתמוטט תפסידו אומנם את עלות העסקה אבל הרווחתם בגדול בשוטף, תחשבו על כך.
אקספון. (סימול XFN ) - לפני כשנה וחצי, בסוף נובמבר 2006, בקרנו בחברה ונפגשנו עם גיא ניסנסון, הנשיא, המנכ"ל וגם בעל מניות בחברה. לא התלהבנו ללכת לאותה פגישה שהרי מה כבר אפשר למצוא בחברה קטנה שמנסה להדחק לטריטוריות של ענקיות התקשורת? ועוד בישראל? אבל הלכנו בכל זאת כיוון שהתרשמנו מאוד מהתוצאות, מקצב הצמיחה וממכתבו של המנכ"ל לבעלי המניות.
גם התרשמנו אז מעוד שלושה דברים שהופיעו בכתובים. ראשית, בבדיקה שעשינו באתרים הפיננסיים ראינו שהמתחרות של XFN אינן סלקום ובזק אלא AT&T, בלסאות' ובריטיש טלקום. שנית גילינו שהחברה, שרשומה בנאבאדה, מנוהלת מג'קסון מיסיסיפי ופועלת באנגליה ובישראל ולבסוף גילינו שהאיש המוביל, שגם ייסד את החברה, ניסנסון, הוא בעצם איש צעיר מאוד, ללא תואר הנדסי כלל אבל בעל תארים בתחום מנהל העסקים מאוניברסיטאות יוקרה בבריטניה ובנו של ידיד ותיק.
כל הדברים הללו סיקרנו אותנו מאוד ולאחר הפגישה המלצנו למשקיעים ללכת עם האיש הזה לטווח הארוך כי ראינו בו תכונות מסוימות שרואים באנשים אחרים שבנו אימפריות עסקיות. ולמי שמאמין במזלות אז העובדה שהחברה מתחילה דווקא בג'קסון מיסיסיפי מזכירה לנו מה קרה לחברה קטנה אחרת שנוסדה באותה עירה והפכה לחברת התקשורת הגדולה בעולם, וורלדקו, זוכרים? וגם שם האיש שעשה זאת לא היה מהנדס. אולי יש בג'קסון איזה מזל מיוחד אבל זה כבר ספור אחר.
ב-2005 הראתה אקספון מכירות של 24.3 מיליון דולרים ורווח נקי של 45,000 דולר. את 2006 סיימה עם מכירות של 38 מיליון דולר ורווח של 668 אלף דולרים וב - 9 החודשים הראשונים של 2007 הגיעו המכירות ל – 35.3 מיליון דולרים והרווח הנקי ל 1.42 מיליון דולרים. הערכה שלנו היא שברבעון האחרון של השנה מכרה החברה בכ 14 מיליון דולרים מה שיביא המכירות, ב 2007 כולה, לקרוב ל – 50 מיליון דולרים עם רווח של כ 2 מיליון ויותר או כ 18 סנט למניה.
אבל 2008 זה הספור המעניין יותר. למעשה מדובר, ב – 2008, על חברה שונה לחלוטין וקפיצת מדרגה גדולה. ראשית, אקספון השלימה, בשבוע שעבר, את רכישת החברה הבריטית Story Telecom . החברה הבריטית, שעד כה אקספון החזיקה ב-69% מהשליטה בה ושהיא המערכת שדרכה פועלת החברה באנגליה. זה מהלך שייתן לאקספון גמישות גדולה יותר בפעילויותיה בבריטניה עם הפוטנציאל של חדירה לאירופה. אנחנו מאמינים שהצעד הזה נעשה בעיקר על מנת להשתמש בחברה הבריטית לצרכים של רכישות באירופה. בפברואר עשתה אקספון צעד ענק קדימה כאשר רכשה את NTS Communications, Inc. מטקסס.
ההערכה הראשונית היא שכתוצאה מהרכישה, אקספון הופכת, ב 2008, לחברה עם מכירות של 110 מיליון דולר ורווח, לפני מס, של כ 14 מיליון דולרים. החברה מטקסס נרכשה לפי ערך של 42 מיליון דולר שחלקו ימומן במניות וחלקו בחוב. כתוצאה מהרכישה אקספון תהיה חברת ה - Non-ILEC, או CELC, הגדולה ביותר במערב טקסס עם 47,500 לקוחות עסקיים ובתי-אב (המונח ILEC מתאר חברת תקשורת שתקנת התקשורת של 1996 הקצתה לה אזור משלה. CLEC זה חברות שנכנסות לטריטוריה של בעלות הזכות ומתחרות בהן. ההתקדמות של ה – IT יצרה כמה CLEC ענקיות בארה"ב). NTS השקיעה לאחרונה 23 מיליון דולרים בפרישה של מערכות תקשורת אופטיות בטקסס ומספקת את מה שקרוי ה – " "Digital Triple Play או אספקה של טלביזיה, טלפוניה ואינטרנט מהיר על פס רחב דיגיטאליים ללקוחות.
כל מה שספרנו עד כה אינו כולל את הרכישה האחרונה, מתחילת החודש, והפעם באמצעות חברת הבת הישראלית Xfone 018 LTD.. XFN רכשה את תדירן שירותי תקשורת מחברת טיב טעם בעבור כ 12.8 מיליון דולרים. תדיראן תגדיל את היקף מכירות החברה לכ 135 מיליון דולרים ומבחינת XFN היא משדרגת את הסניף הישראלי בגדול.
מה שיצר כאן ניסנסון זו מערכת תלת רגלית עם תשתיות בארה"ב, אירופה ובישראל ומבוססת היטב מהבחינה המאזנית מה שייתן לו את המינוף הדרוש להמשיך ולרכוש ומן הסתם זה מה שיעשה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
