הפאניקה בשוק הסחורות: האם פנינו לתיקון אלים?

כל האינדיקטורים מצביעים על כך שמחירי הסחורות ימשיכו לעלות
יואב בורגן |

מזה 8 שנים נהנות הסחורות – קומודוטיז בלעז (נפט, מתכות, גרעינים - תירס, סויה, חיטה וכו'), מראלי עולמי חזק, כאשר שנת 2007 היתה אכן יוצאת דופן בעוצמת הראלי הנ"ל.

והנה, בשבוע שעבר "גילינו", כי גם מחירי הסחורות אינם חסינים בפני הטלטלות הקשות הפוקדות את השווקים הפיננסיים הגלובליים, כאשר המשקיעים ברחבי העולם נכנסו לעמדות מגננה לקראת התמוטטות אפשריות נוספות בוול סטריט תוך פקפוק ביכולותיו של הפדרל ריזרב האמריקני להשיב את האמון בשווקים.

אמנם במהלך השבוע הנוכחי ראינו כבר תיקונים יפים למגמת הירידה של השבוע שעבר, אך עדיין נותרת השאלה הגדולה באוויר – האם אכן הגיע לסיומו השוק השורי הגדול בשנים באחרונות בתחום הסחורות? או שמא מדובר בתיקון מתבקש וטבעי במסגרת שוק עולה השובר שיאים באופן סדרתי?

ובכן, התמונה המסתמנת כעת היא כי אכן מדובר במימוש רווחים – דרכו של עולם בחיי הנכסים הפיננסיים, אשר הואץ עד מאוד בגין מספר קטליזטורים: רמות השיא אליהן הגיעו סחורות רבות (נפט ב-110 דולר לחבית, זהב ב-1,000 דולר לאונקיה, חיטה ב-25 דולר לבושל); העצבנות הרבה שאפפה קרנות גידור וכסף ספקולטיבי רב בעקבות התמוטטות בנק ההשקעות בר סטרנס; המעבר של כסף ספקולטיבי אל מניות בעקבות צעדי הפד האחרונים בארה"ב; וכן הערכות כי הורדות הריבית ע"י הפד מתקרבות לסיומן – מה שעשוי לסמן את תחילת התחזקותו של הדולר שבו נקובים מרבית הסחורות כיום.

חשוב לזכור, כי זרימת הכסף הספקולטיבי אל ומהסחורות הגלובליות, הפכה לגורם הדומיננטי ביותר המשפיע על מחירי הסחורות כיום. קשה להעריך כיום במדויק כמה כסף ספקולטיבי מושקע בסחורות בכלל ובסחורות חקלאיות בפרט, אך די ברור כי הפוזיציות הספקולטיביות בסחורות הנחשבות "חמות", דוגמת נפט, פלדיום, סוכר ותירס – נמצאות ברמות שיא לעומת הממוצעים ארוכי הטווח של פוזיציות אלו (הכוונה היא לפוזיציות לונג).

הנתון המעודד מן השבועיים האחרונים הינו כי מספר החוזים הפתוחים (open interests) עבור כמעט כל הסחורות קטנו במהלך גל המכירות הנוכחי. כלומר, סוחרי קומודוטיז סגרו פוזיציות לונג ולא יצרו פוזיציות שורט חדשות – אינדיקציה שורית בהחלט.

אבל, הכי חשוב - במהלך השבועיים האחרונים לא השתנה דבר מבחינת הנתונים הפונדמנטליסטיים השוריים של שוקי הסחורות. ראלי הסחורות של השנים האחרונות אינו ספקולטיבי בבסיסו כי אם "אמיתי", במובן זה שהוא ניזון מביקושים פיזיים "אמיתיים" לסחורות – למשל, הביקושים האדירים מסין למזון, מתכות ואנרגיה נוח התרחבותה הכלכלית המסיבית של המעצמה האסייתית (יעד של 10 מיליון מקומות עבודה חדשים בשנה); עם יתרות מט"ח בסדר גודל של 1.6 טריליון דולר (נכון לסוף ינואר), לסין אין כל בעיה לייבא את כל הסחורות הנחוצות על ידה.

תוסיפו לכך ביקושי ענק נוספים "אמיתיים" לסחורות, לדוגמה מתעשיית הביו-דלקים הפורחת בעולם (הצורכת סחורות חקלאיות כמו תירס, קני סוכר, סויה ושמן דקלים), וכן את חולשתו המתמשכת של הדולר שבו כאמור נקובים מחירי הסחורות – והנה לכם סיבות מפסיק טובות וחזקות להמשך ראלי הסחורות לשנים הקרובות.

* הכותב הוא אנליסט בבית ההשקעות לידר שוקי הון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.