וול סטריט ננעלה בירידות בצל נתוני המקרו: סרגון זינקה 15.7%
המדדים המובילים בוול סטריט ננעלו בירידות חדות. משבר האשראי המשיך לרכז כותרות גם היום, אך הפעם על רקע התפוצצות עסקת הפרטת חברת המדיה, Clear Channel deal. כמו כן, דיווחה של דויטשה בנק כי יתכן ואינה תעמוד בתחזיות הרווחים מכביד על המדדים המובילים עם פתיחת המסחר.
כבר זמן מה שהמשקיעים בוול סטריט לא רוו נחת בחזית המאקרו כלכלית, וכך גם היום. נתון מכירות הבתים החדשים צלל היום לרמתו הנמוכה ביותר ב-13 שנים האחרונות, ואם לא די בכך, הזמנות המוצרים ברי הקיימא פספסו את ציפיות האנליסטים כאשר צנחו ב-1.7%.
"נתון הזמנות המוצרים ברי הקיימא השלים החודש 8 חודשי ירידות, תופעה העקבית עם המיתונים הקודמים", כך אמר היום טוני סרנסנזי, אנליסט במילר טאבק ושות'.
דויטשה בנק (סימול: DB), הבנק הגדול ביותר בגרמניה, הודיע היום שהתרסקות שוק הסאבפריים האמריקני והאטה בצמיחה הכלכלית תקשה עליו להגיע ליעדי הרווח השנתיים. "התחייבויות ההלוואות ההממונפות יחייבו מחיקות נוספות אם לא יהיה שיפור בתנאי השוק", נכתב בהודעת הבנק.
אתמול, המדדים המובילים בוול סטריט ננעלו במגמה מעורבת. כאשר ברקע למסחר, מדד מחירי הבתים צנח בשיעור שנתי של 10.7%, ומדד אמון הצרכנים צלל לרמה שלא נראתה כבר ב-5 שנים האחרונות. מנגד, עדכון התחזית החיובי של חברת מונסנטו חיזק את סנטימנט המשקיעים.
מדדים מובילים: מדד הנאסד"ק ננעל בירידה של 0.71% לרמה של 2,324 נקודות. מדד הדאו ג'ונס ננעל בירידה של 0.88% לרמה של 12,422 נקודות.
בחזית המאקרו
נתון מכירות הבתים החדשים לחודש פברואר, המציג את מכירות הבתים החדשים בתיאום שנתי, צנח ב-1.8% לשיעור מכירות שנתי של 590 אלף בתים חדשים, הרמה הנמוכה ביותר מאז חודש פברואר 1995, כך נמסר היום מלשכת המסחר האמריקנית בוושינגטון. נזכיר, כי בחודש ינואר שיעור המכירות צנח ב-2.8%.
נתון הזמנות המוצרים ברי הקיימא לחודש פברואר, אשר עד כה הצביע על החלשות הסקטור היצרני, ממשיך להציג תמונה בעייתית. הנתון רשם ירידה של 1.7% בחודש פברואר, בעוד התחזיות עמדו על עליה של 0.5%.
אמריקניות במרכז
מניות חברת מוטורולה ריכזו היום עניין, על רקע הודעת חבר המנהלים של החברה כי מוטורולה תפוצל ל-2 חברות ציבוריות. חברה אחת תתרכז בתחום המכשירים הסלולרים ואילו החברה השנייה תתמחה בהצעת פיתרונות המבוססים על פלטפורמת השידורים הסלולרים.
בזירת המדווחות, אורקל (סימול: ORCL) צפויה לדווח על רווח של 29 סנט למניה עבור הרבעון השלישי. פפ בויז (סימול: PBY) תדווח ככל הנראה על הפסד עבור הרבעון הרביעי של 6 סנט למניה. רשת המסעדות CKE (סימול: CKR) צפויה לדווח על רווח של 7 סנט למניה ברבעון הרביעי. פייצ'קס (סימול: PAYX) תדווח על פי ההערכות על רווח של 39 סנט למניה עבור הרבעון השלישי. רובינס אנד מאיירס (סימול: RBN) צפויה לדווח על רווח ברבעון השני של 44 סנט למניה.
בנוסף, חברת פורד (סימול: F) צפויה להודיע על גיבוש העסקה המדוברת למכירת חטיבות לאנד-רובר ויגואר ליצרנית הרכב ההודית, טאטה (סימול: TTM) עבור סכום של 2.65 מיליארד דולר.
איירון מאונטיין (סימול: IRM) הודיעה כי הועלה דירוגה הארגוני ל-B1 מ-B2 על ידי מודי'ס.
ג'אביל סירקט (סימול: JBL) דיווחה על מעבר להפסד ברבעון השני, ו-SAIC (סימול: SAI) דיווחה על עלייה ברווח עבור הרבעון הרביעי.
וייל (סימול: RIO), חברת הכרייה מברזיל, הודיע כי הפסיקה את הדיונים לרכישת אקסטרטה השווייצרית. השתיים לא הצליחו לגבש עסקה.
מניית קליר צ'נאל (סימול: CCU) עלולה לרשום היום ירידה על רקע אפשרות לקריסת עסקת הרכישה עבורה, מאחר וקרנות ההשקעה הפרטיות ביין קפיטל ותומס לי פרטנרס לא מצליחות להגיע להסכמה עם הבנקים המממנים את העסקה העומדת על שווי של 19 מיליארד דולר.
בישראליות
מניית החברת טבע חו"ל ריחכזה עניין גם היום, זאת לאחר שענקית הפיננסים, מריל לינץ, הודיעה כי היא הותירה את ההמלצה למניית טבע על "החזק".
סרגון חו"ל (סימול: CRNT), ספקית פתרונות תקשורת בקצבים גבוהים לדור הבא של רשתות אלחוטיות, הודיעה היום על השקת משפחת הפתרונות FibeAir IP-10, פלטפורמת את'רנט אלחוטית חדשה, ראשונה מסוגה, המשלבת יכולות IP מתקדמות ויכולות TDM מסורתיות בכדי לאפשר שדרוג רשתות תקשורת עם הקצבים הגבוהים ביותר.
מניות חברת צ'ק פוינט ממשיכות לרכז היום את תשומת לב המשקיעים, על רקע הודעת החברה על הגדלת הרכישה החוזרת של מניותיה ל-400 מיליון ד'.
מניות חברת אלביט מערכות חו"ל ממשיכות לרכז עניין כתמיד. נציין, כי בית ההשקעות פסגות סימן למנייה החברה מחיר יעד של 67 דולר למניה עם המלצה של "תשואת יתר".

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.