מדד המעו"ף – סימנים ראשונים לתיקון
איסוף הנתונים אודות התנהגות השוק במהלך השבוע האחרון, מעלה סימנים ולפיהם שוק המניות המקומי מחפש תחתית. לא מדובר בתחתית סופית אלא בתחתית שתחזיק מעמד זמן רב יותר מתחתיות אחרות שנקבעו במהלך הדרך. אותו סיפור גם בשוק האמריקאי שם נוצרה תבנית מעניינת המייצגת קרבה לתחתית ממנה אמור לצאת לדרך תיקון טכני משמעותי.
עם זאת, יש לעשות הבחנה ברורה בין התנהלות השוק בטווח הקצר שם קיים סיכוי גבוה לתיקון משמעותי, לבין התנהלות השוק בפרק הזמן הארוך יותר, שם המגמה עודנה מגמת ירידה ברורה. כל שעלינו לעשות הוא לנסות ולהגדיר את פוטנציאל העליות של השוק ולעקוב מקרוב.
בטווח הבינוני, כיוונו של מדד המעו"ף הוא מטה וההנחה היא שכל ניסיון עליות, שמייד נדון בו, קטן כגדול, ארוך כקצר, יישאר בגדר תיקון טכני. שבירתה של רמת 1,030 הנקודות אמורה לדרדר את מדד המעו"ף לפחות לרמת 850 הנקודות.
אלא שתהליך זה מתבצע בשלבים. ובמסגרת השלבים ניתקל בתיקונים טכניים, חלקם קטנים יותר וחלקם גדולים יותר. כפי שזה נראה כעת, עולה הסיכוי ליציאתו לדרך בטווח הקרוב.
בטווח הקצר, יש לשים לב למספר אינדיקטורים כאשר הראשי שבהם הוא רמת 1,035 הנקודות. כישלון בחצייתה של רמה זו כלפי מעלה יעלה את הסבירות לגל ירידות נוסף ובמסגרתו שבירה מטה של רמת 964 הנקודות. חצייתה מעלה של רמת 1,035 הנקודות כלפי מעלה תספק לשוק את הבעירה הנדרשת כדי לטפס מעלה אפילו בחזרה לרמת 1,132.
אינדיקטור נוסף אליו יש לתת את הדעת הוא מחזורי המסחר. עליות בשילוב מחזורים גבוהים יאפשרו לסמן את רמת 964 הנקודות כתחתית משמעותית. נסיגות שילווה בדעיכה בהיקפי הפעילות יעידו אף הם על עוצמה.
רמות תמיכה והתנגדות
רמת התמיכה המשמעותית הבאה מצויה רק ב-964 הנקודות, ואילו רמת התנגדות משמעותית קיימת ברמת 1,035 הנקודות. שבירתה מעלה תאפשר לשוק לדלג מדרגה נוספת מעלה.
לסיכום, התקופה הנוכחית צפויה להיות קשה יותר מבחינת היכולת להעריך את כיוון השוק בטווח הקצר. הנקודה הנוכחית מעניינת מבחינת פוטנציאל העליות של השוק ותלויה חד משמעית ברמת 1,035 הנקודות ובהיקפי הפעילות.
* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.