גורו המניות ג'ים קריימר עדיין מתלהב ממניות החקלאות: "כשהן יורדות - אתם קונים"

ביומיים האחרונים רשמו מניות החקלאות בישראל ובעולם ירידות חדות בשל הטלטלה בשוק הסחורות. קריימר: אני עדיין שורי על מניות החקלאות
עדי בן ישראל |

הטלטלה בשוק הסחורות הביאה ביומיים האחרונים לירידות שערים חדות במניות הרגישות לשינויים במחירי הסחורות. בענף האגרו-כימיה נרמו ירידות חדות במניות השונות, כאשר בארץ הרגישו משקיעי כיל ומכתשים אגן את התנודות החדות, שכן מניות השתיים נסוגו 7.6% ו-8.7% בהתאמה.

בוול סטריט, איבדה מניית פוטאש (סימול: POT) כ-10% בשני ימי המסחר האחרונים, מניית מוזאיק (סימול: MOS) נפלה 16% ומניית אגריום (סימול: AGU) נסוגה 12.7%. בעוד המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתיקון זמני בדרך להמשך עליות כאשר מחירי הדשנים ישובו לעלות, או שמא מדובר בהתפוצצות בועת הסחורות המדוברת ותחילתה של שינוי מגמה במניות הקשורות לכך, גורו המניות ג'ים קריימר קובע חד משמעית כי אכן מדובר רק בתיקון.

"הייתי מאוד שורי על מניות החקלאות", אמר אמש קריימר בתכניתו Mad Money בתחנת הטלוויזיה CNBC, תוך שהוא מבהיר כי הוא עדיין שורי ומפציר במשקיעים: "כשהמניות הללו יורדות - אתם קונים".

בתחילת החודש אמר קריימר כי הוא צופה שהגאות בסחורות תימשך. כך, למשל, צופה קריימר כי הזהב יגיע ל-1,600 דולר לאונקיה, והגאות לא תפסח כמובן על מחירי הסחורות בשוק החקלאות. קריימר אמר החודש כי פוטאש צפויה לצמוח השנה ב-107%, וכי מנייתה תגיע לרמה של 383 דולר למניה. כיום, לאחר התיקון של הימים האחרונים, ניצבת פוטאש במחיר של 144 דולר למניה בלבד.

אמש בתכניתו ציין קריימר מניות נוספות שלדעתו יש להצטייד בהן. כך, למשל, ממליץ קריימר על מניית Public Service Enterprise Group (סימול: PEG), עליה הוא אומר: "אני רוצה להחזיק בה. המניה הזו ירדה יותר מדי". קריימר מציין כי שלשום הוא רכש מניות וריזון (סימול: VZ), ומצהיר: "אני חושב שתקבלו כאן פרס. הכל שורי מכאן". קריימר גם מרגיש בנוח להמליץ על מניה מענף הפיננסים - גולדמן זאקס: (סימול: GS). לדבריו, "התרבות של גולדמן היא לא לתת לדברים רעים לקרות. תישארו עם המניה הזו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.