Transcranial Magnetic Stimluation היא שיטת טיפול שבה מגרים ומדרבנים, בעזרת זרמים חשמליים חלשים, את הניורונים, תאי העצב במוח. המטרה של פעולה כזו היא לעורר פעילויות באזורים שונים במוח מה שמאפשר למומחים לבדוק את הפונקציונאליות (יכולות בצוע) של ההולכה החשמלית והקישוריות במוח. ההנחה, שמעוגנת היטב בהמון מחקרים, היא שהשיטה הזו מאפשרת טיפול ואפילו ריפוי של מגוון רחב של הפרעות תפקודיות שקשורות בעצבים ובכל המחלות שמתכנסות תחת הקטגוריה של psychopathological diseases שהן מחלות מהסוג של סכיזופרניה, הפרעות אכילה, פרקינסון, אולצהיימר ושאר מריעין בישין.

מדעני בריינסוויי פיתחו מכשיר מיוחד ומתודיקה, שמוגנים בפטנט, של בדיקת המערכות באמצעות סליל אלקטרו-מגנטי (משהו דמוי כובע הי טקי משונה שמלבישים על קרקפתו של הנבדק) ששולח זרם לתוך אזורים שונים במוח ובאמצעות ההליך הזה המומחים מגיעים למסקנה על מה שלא בסדר בפעילות באותו אזור במוח. בריינסוויי מתמקדת, כהתחלה, בטיפול בחרדה עמוקה, בקצה הקשה של החרדה. הפריצה של בריינסווי, מלבד העובדה שפותח מוצר שעובד, היא בעומק החדירה למוח וללא ציוד פולשני.

על מנת לנסות ולהבין כיצד להעריך שווי של חברה כמו בריינסוויי צריך להסתכל על ארבעה גורמים. ראשית צריך להשוות עם הערכות של חברות דומות בעבר. שנית צריך להעריך כמה שווה תהיה "הצלחה" של בריינסווי במיין סטריט. שלישית צריך להיות ריאליסטים בקשר ל - Time to market כי יש המון מתחרים ואחרון צריך להבין באיזה מצב רוח נמצאת וול סטריט.

לפני שננסה להעריך את השווי שהיינו מוכנים לשלם עבור מניית בריינסווי, בואו ונתחיל בכמה עובדות. כל אחד מהנושאים בהם מנסה בריינסוויי לפתור בעיה, מסכיזופרניה דרך פרקינסון ואולצהיימר ועד להפרעות האכילה דוגמת אובסיטי, אנורקסיה ובולימיה, הוא החלום הרפואי האולטימטיבי. אם יצליחו מדעני החברה לפתור אפילו רק אחת מהמחלות שהוזכרו אין ספק שהחברה הזו תהיה גדולה פי כמה מטבע. תארו לעצמכם כמה ביקוש יהיה לכובע של בריינסווי אם יסתבר שבעזרתו אפשר יהיה לפתור את הבעיה של השמנת יתר (אובסיטי) למשל, מחלה נוראית שעדיין לא נמצאה לה תרופה?. השמנת יתר לבדה גורמת, למשק האמריקאי, הוצאה שנתית של 100 מיליארד דולר ולמותם של כ 300,000 אמריקאים. תעשו חשבון כמה תהיה שווה מניית בריינסווי אם הכובע שלהם יפתור את הבעיה?

כדור אחד למניעת חרדה, פרוזאק, שאינו פותר הבעיה רק מרגיע, הכניס לחברת איליי לילי (LLY ) יותר מ-30 מיליארד דולר בעשור האחרון. כמה יכניס הכובע הזה לבריינסוויי אם תפתור את הבעיה כולה וללא כדורים?

אין שום ספק שמבחינת החלום, הגורם הכול כך חשוב בהערכותיה של וול סטריט (או אחד העם), בריינסוויי אכן מספקת את הסחורה בגדול.

במציאות בריינסווי עדיין נמצאת בתהליך המייגע מאוד, היקר מאוד והארוך מאוד של עמידה בקריטריונים שיאפשרו לה את האישורים הדרושים לגעת בחלום.

על פי המנכ"ל, עוזי סופר, המוצר ייצא לדרך, "לא לפני 2009" והניסיון הארוך שלנו אל מול ה FDA והניסיונות להעביר דרכו אישורים לסוגיות בהן עוסקת ברנסוויי לוחש לנו שאם אכן יאשרו לבריינסוויי שימוש טיפולי בכובע ב 2009 , אפילו לאחת ממחלות המטרה שלה, אנחנו בהחלט נסיר את כובענו בפני החברה.

מה שבעצם אנחנו רוצים לומר הוא שזה כמעט בלתי אפשרי לכמת את המשתנים של Time to market ושל "הצלחה" אז על מנת להעריך את שווי מניית בריינסווי היום צריך להתחשב בשני המשתנים האחרים, השוואות עם מקרים דומים בעבר ומצב רוחה של וול סטריט.

למרות שמר סופר טוען שאינו מכיר את מקרה פארמוס (PARS ) זו בדיוק הדוגמה הטובה להערכות של המניה לאורך המסלול עד לאישור או דחייה של ה FDA. נכון שהצלחה של הדקסינאבינול לא הייתה מביאה הכנסות בסדרי הגודל שיהיו אם אכן תהיינה הצלחות נבריינסוויי אבל מי שעקב אחרי העליות והירידות ואחרי ה - UP וה – DOWN סינדרום שליווה את משקיעיה של פארמוס יכול להבין את תמונה.

דבר אחד שצריך ללמוד מהמקרה ההוא, זה שמניית פארמוס הגיעה לשיאים שהגיעה רק כאשר ההודעות החיוביות לגבי התקדמותה של התרופה נעשו בשוק חיובי. כלומר, מניית שמייצגת חלום תופסת פרמיות שיא אך ורק בשוק של שוורים. בשוק של דובים, הודעות חיוביות משפיעות אומנם חיובית אבל לא באחוזים ניכרים ולא לאורך זמן. העלייה החדה של מניית בראננסוויי מתחילת השנה מוסברת, ראשית, בסדרה של הודעות חיוביות וחלומיות, כולל נאום המנכ"ל ושנית בעובדה שהמניה נפלה, בסוף 2007, לשפל העמוק ביותר מאז הונפקה.

ההערכה שלנו היא שכל עוד השווקים נגטיביים נוכל לרכוש את המניה, במהלך השנה הקרובה, במחירים שאפילו מתחת לשפל 2007.

לבריינסוויי יש צד חיובי שלא היה לפארמוס וכמעט אינו קיים בחברות חלום טכנולוגיות ישראליות. יש לה מבנה ניהולי שהוא נכון עסקית. החברה, שהצליחה לכנס צוות מדהים של מדענים ואנשי פתוח, מנוהלת ע"י אנשי עסקים.

המבנה הזה, אנשי עסקים שמובילים צוות מו"פ מעולה, זה המבנה עם סיכויי ההצלחה הגדולים ביותר לחברה חלומית. ה"ה סופר ואבנר, שני אנשי עסקים משופשפים, ידעו (טוב יותר מכל מדען) איך לתרגם את הידע לכסף. הם כבר מוכיחים את יכולתם וזאת לפי כיוונים הנכונים.שלקחו עד כה. למשקיע זה מצב מצוין כי, עם כל הכבוד, לתת למדענים להוביל עסקית את המחקרים שהם מבצעים זו החלטה שמראש נידונה להיכשל. אנשי עסקים יידעו איך ומה לשווק וחשוב יותר יקפידו על התקציבים.

איך צריך המשקיע הממוצע להתנהג עם מניה כמו בריינסוויי? ראשית אסור לו שישווה אותה עם שום מניה אחרת, בטח לא עם טבע (מי שמוכר טבע על מנת לקנות בריינסווי צריך לחבוש את הכובע של בראנסווי ולהיבדק בדחיפות). אם אתם בראש שלנו אז, בדיוק כפי שנהגנו בפארמוס, כדאי לקנות קצת מניות (למדקדקים כדאי להמתין שהמחיר ירד שוב), להכניס בכספת ולשכוח. אם ב 2009 או ב 2010 או 2011 החברה אכן תצליח במשימותיה (אפילו אחת מהן) אז 3,000 או 5,000 מניות שקניתם היום, בכל מחיר, יספיקו לפנסיה שלכם בגדול ואם לא אז המניות הללו תשארנה לעד לצד המניות של פארמוס ועוד כמה חלומות מהסוג הזה.

במחשבה שנייה, במקרה של בריינסוויי, כדאי אולי להגדיל טיפה את הפוזיציה. לא בגלל הסכיזופרניה כמו בגלל הפרעות האכילה.

* מאת: שלמה גרינברג, כלכלן, שבמשך 30 השנים האחרונות עבד כבנקאי השקעות, מנהל השקעות וברוקר בארה"ב ובישראל. כעת משמש כיועץ פרטי לפתוח עסקי והשקעות. מחזיק בתואר שני בכלכלה מאוניברסיטת רטגרס בארה"ב ובוגר ביה"ס הגבוה לבנקאות שליד אוניברסיטת ניו יורק.