כי"ל ומדד המעו"ף: הדינמיקה תימשך?
בשנת 2007 היינו עדים לתופעה מרתקת: שוק המניות הישראלי הפך ל"בן ערובה" של תעשיית הדשנים הגלובלית, כשבראשה יצרניות הענק הקנדיות פוטאש – PCS (NYSE: POT), ומוזאיק (NYSE: MOS).
מה פירוש? ובכן, הקטר המרכזי לעליות השערים במדדי המעוף והת"א 100 במהלך השנה החולפת נמצא בדמותה של כיל, שמנייתה כמעט הכפילה את ערכה והפכה את כיל לחברה בעלת שווי השוק השני בגודלו בכל הבורסה בת"א, אחרי טבע כמובן. הראלי האדיר במניית כיל חלחל בסופו של דבר למניית חברת האם של כיל – החברה לישראל, שנהנתה גם היא משנת עוצמה יוצאת דופן של הכפלת ערך.
עם כל הכבוד לצים – ויש כבוד, ולמיזם הרכב החשמלי החדש, הרי ברור לכולם כי החברה לישראל, אשר הפכה לחברה בעלת שווי השוק השלישי בגודלו בת"א לאחר טבע וכיל, נהנית מגל עליות שמקורו הכמעט בלעדי הינו המומנטום העסקי והמנייתי האדיר של כיל, שתורמת כ-75%-80% מסך ערכה של החברה לישראל.
תחום האגרו-כימיה, עליו נמנית כיל כיצרנית של אשלג ופוספטים לחקלאות, זוכה לעדנה גלובלית מסיבות שכולנו מכירים: גידול טבעי באוכלוסיה; עלייה רציפה ומשמעותית ברמת החיים במדינות כמו הודו וסין, שבמביאה מצדה למעבר הולך וגובר מתזונה המבוססת על אורז, תירס ודגנים, אל צריכת מזון עשירה יותר הכוללת בשר; וכן התפתחות תעשיות האתנול והביו-דלקים למיניהן – כל אלו מהווים מנועי צמיחה ריאליים העומדים ביסוד העלייה המתמדת במחירי הסחורות החקלאיות השונות (ה-soft commodities), כשבראשן מחירי הגרעינים השונים – בעיקר תירס וסויה.
המשקיעים הגלובליים "תיגמלו" היטב במהלך השנה האחרונה את מניות חברות האגרו-כימיה השונות, והעלו את רמות התמחור של מניות אלו לגבהים חדשים שהן מעולם לא הכירו לפני כן. אכן תוצאה מבורכת מבחינת כיל, אך אליה וקוץ בה: מניית כיל הפכה יותר יותר לבבואה של מניות הדשנים הגלובליות – ובראש ובראשונה החברות הקנדיות פוטאש-PCS (מובילת שוק האשלג העולמי ומוזאיק (יצרנית הפוספטים הגדולה בעולם): אלו עולות – כיל עולה, ובעקבותיה החברה לישראל ואף השוק בכללותו; ואילו ירידות חדות במניות יצרניות הדשנים הקנדיות מיתרגמות חיש מהר למימושים בכיל, בחברה לישראל ובשוק הרחב.
האם גם ב-2008 יימשך ההייפ של מניות הדשנים? אנו מאמינים שכן, אם כי להערכתנו בעוצמה נמוכה יותר מאשר ב-2007. האם זה ימשיך לעשות טוב למניית כיל בפרט, ולשוק המניות הישראלי בכלל? ברור שכן. אך האם מדובר במצב אופטימאלי, שבו לענף גלובלי בודד יש השפעה כל כך גדולה על שוק ההון שלנו? את זה כבר תשפטו בעצמכם.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
רשות המסים לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
