שוק המניות: שבוע בסימן החלטות ריבית
שבוע המסחר התנהל בתנודתיות ונחתם במגמה מעורבת. החלטות הריבית, בארץ ובארה"ב, לא הפתיעו. בארה"ב המשיך ברננקי במהלכיו האגרסיביים, וכעבור 8 ימים מאז הפחתת הריבית. הדרמטית, הודיע על הורדת ריבית נוספת בשיעור של 0.5%.
בישראל, התלבט נגיד בנק ישראל אם להעלות את הריבית המוניטארית או להותירה על כנה, אך לאחר הורדת הריבית החדה בארה"ב, שבוע קודם לכן, התבהרה התמונה, ובהתאם להערכות הכלכלנים, החליט להמתין עם שינוי מדיניות, והותירה על רמה של 4.25% .
למעט יום אחד של עליות שערים חדות, התעקשו המדדים להמשיך במסעם דרומה, כשהם מתעלמים מנתוני המאקרו הטובים הממשיכים להתפרסם, ומסקירות חיוביות על המשק הישראלי וליהמן ברדרס. דו"ח UBS שפורסמו על ידי בנקי ההשקעות הזרים ועדת וינוגרד, גם הוא לא עורר הדים בשוק ההון, והתקבל יחסית באדישות, כשתשומת ליבם של המשקיעים נתונה עדיין להתרחשויות בארה"ב, ולסכנת המיתון המרחפת מעליה.
עוד עמדה השבוע ברקע המסחר: התדרדרותו המתמשכת של השטר הירוק, כשהשבוע המשיך זה לצנוח בחדות, כך שמאז תחילת החודש סיכם היחלשות משמעותית של 5.7%.
בסיכום שבועי מדד ת"א 25 ירד ב-0.4% , מדד ת"א 100 איבד 0.2% מדד ת"א 75 רשם עלייה של 0.2% ויתר 120 הוסיף 3.7% . מדד ת"א נדל"ן 15 ירד ב- 3.4% ומדד תל טק 15 טיפס ב- 8.1% . מדד ת"א בנקים עלה ב-2.9%, כשלאומי עלתה ב-4.4% ופועלים הוסיפה 2.5%
טבע ירדה ב- 1.6% בסיכום שבועי. על פי פרסומים, החברה שוקלת להכפיל את כושר הייצור שלה בהונגריה, באמצעות השקעה של 100 מיליון דולר במפעלה, בעיר דברצן, בכדי להפכו למפעלהגדול באירופה לייצור טבליות.
עוד בלטו השבוע:
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
