שוק המניות: שבוע בסימן החלטות ריבית

שבוע המסחר התנהל בתנודתיות ונחתם במגמה מעורבת. החלטות הריבית, בארץ ובארה"ב, לא הפתיעו
מיטב בית השקעות |

שבוע המסחר התנהל בתנודתיות ונחתם במגמה מעורבת. החלטות הריבית, בארץ ובארה"ב, לא הפתיעו. בארה"ב המשיך ברננקי במהלכיו האגרסיביים, וכעבור 8 ימים מאז הפחתת הריבית. הדרמטית, הודיע על הורדת ריבית נוספת בשיעור של 0.5%.

בישראל, התלבט נגיד בנק ישראל אם להעלות את הריבית המוניטארית או להותירה על כנה, אך לאחר הורדת הריבית החדה בארה"ב, שבוע קודם לכן, התבהרה התמונה, ובהתאם להערכות הכלכלנים, החליט להמתין עם שינוי מדיניות, והותירה על רמה של 4.25% .

למעט יום אחד של עליות שערים חדות, התעקשו המדדים להמשיך במסעם דרומה, כשהם מתעלמים מנתוני המאקרו הטובים הממשיכים להתפרסם, ומסקירות חיוביות על המשק הישראלי וליהמן ברדרס. דו"ח UBS שפורסמו על ידי בנקי ההשקעות הזרים ועדת וינוגרד, גם הוא לא עורר הדים בשוק ההון, והתקבל יחסית באדישות, כשתשומת ליבם של המשקיעים נתונה עדיין להתרחשויות בארה"ב, ולסכנת המיתון המרחפת מעליה.

עוד עמדה השבוע ברקע המסחר: התדרדרותו המתמשכת של השטר הירוק, כשהשבוע המשיך זה לצנוח בחדות, כך שמאז תחילת החודש סיכם היחלשות משמעותית של 5.7%.

בסיכום שבועי מדד ת"א 25 ירד ב-0.4% , מדד ת"א 100 איבד 0.2% מדד ת"א 75 רשם עלייה של 0.2% ויתר 120 הוסיף 3.7% . מדד ת"א נדל"ן 15 ירד ב- 3.4% ומדד תל טק 15 טיפס ב- 8.1% . מדד ת"א בנקים עלה ב-2.9%, כשלאומי עלתה ב-4.4% ופועלים הוסיפה 2.5%

טבע ירדה ב- 1.6% בסיכום שבועי. על פי פרסומים, החברה שוקלת להכפיל את כושר הייצור שלה בהונגריה, באמצעות השקעה של 100 מיליון דולר במפעלה, בעיר דברצן, בכדי להפכו למפעלהגדול באירופה לייצור טבליות.

עוד בלטו השבוע:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.