שוק המניות: שבוע בסימן החלטות ריבית
שבוע המסחר התנהל בתנודתיות ונחתם במגמה מעורבת. החלטות הריבית, בארץ ובארה"ב, לא הפתיעו. בארה"ב המשיך ברננקי במהלכיו האגרסיביים, וכעבור 8 ימים מאז הפחתת הריבית. הדרמטית, הודיע על הורדת ריבית נוספת בשיעור של 0.5%.
בישראל, התלבט נגיד בנק ישראל אם להעלות את הריבית המוניטארית או להותירה על כנה, אך לאחר הורדת הריבית החדה בארה"ב, שבוע קודם לכן, התבהרה התמונה, ובהתאם להערכות הכלכלנים, החליט להמתין עם שינוי מדיניות, והותירה על רמה של 4.25% .
למעט יום אחד של עליות שערים חדות, התעקשו המדדים להמשיך במסעם דרומה, כשהם מתעלמים מנתוני המאקרו הטובים הממשיכים להתפרסם, ומסקירות חיוביות על המשק הישראלי וליהמן ברדרס. דו"ח UBS שפורסמו על ידי בנקי ההשקעות הזרים ועדת וינוגרד, גם הוא לא עורר הדים בשוק ההון, והתקבל יחסית באדישות, כשתשומת ליבם של המשקיעים נתונה עדיין להתרחשויות בארה"ב, ולסכנת המיתון המרחפת מעליה.
עוד עמדה השבוע ברקע המסחר: התדרדרותו המתמשכת של השטר הירוק, כשהשבוע המשיך זה לצנוח בחדות, כך שמאז תחילת החודש סיכם היחלשות משמעותית של 5.7%.
בסיכום שבועי מדד ת"א 25 ירד ב-0.4% , מדד ת"א 100 איבד 0.2% מדד ת"א 75 רשם עלייה של 0.2% ויתר 120 הוסיף 3.7% . מדד ת"א נדל"ן 15 ירד ב- 3.4% ומדד תל טק 15 טיפס ב- 8.1% . מדד ת"א בנקים עלה ב-2.9%, כשלאומי עלתה ב-4.4% ופועלים הוסיפה 2.5%
טבע ירדה ב- 1.6% בסיכום שבועי. על פי פרסומים, החברה שוקלת להכפיל את כושר הייצור שלה בהונגריה, באמצעות השקעה של 100 מיליון דולר במפעלה, בעיר דברצן, בכדי להפכו למפעלהגדול באירופה לייצור טבליות.
עוד בלטו השבוע:
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
