מדד המעו"ף – המגמה עודנה מגמת ירידה?
בסקירות האחרונות הערכתי שכיוונו של מדד המעו"ף אמור להיות כלפי מטה, כאשר שבירתה של רמת 1,180 הנקודות סימנה את תחילתו של המפנה. הערכתי שלא עוד ירידות לצורך עליות כפי שהיה בשנים האחרונות, כי אם מגמת ירידה אמיתית בעלת פוטנציאל להישאר איתנו תקופה ארוכה ולשחוק את מדד המעו"ף עוד ועוד. לפחות לפי שעה, מתנהג השוק בהתאם ובעקבות כך נותרת הנחת העבודה על כנה.
שבוע המסחר האחרון שחק את מדד המעו"ף לשפל של 1,044 הנקודות, לא רחוק מרמת תמיכה אינדיקטיבית וחשובה השוכנת סביב 1,030 הנקודות ומיד נדבר בה. בבורסות חו"ל מדובר, גם כן, במגמת ירידה של ממש כאשר התנהלות השבוע האחרון הוכיחה ששוק המניות האמריקאי אינו מסוגל להתאושש משמעותית. וגם שם, השבועות הקרובים לא יביאו איתם בשורות חיוביות.
האינדיקטורים
1.אין עוררין על העובדה ולפיה המגמה היא מגמת ירידה. ברמת התנהלות המדד אפשר לראות זאת בגרף השבועי על ידי האופן שבו מסודרות נקודות השיא והשפל. כאשר נקודות השיר והשפל מסודרות במבנה יורד, מעיד הדבר על מגמת ירידה ברורה. למגמת ירידה זו, מתלווים היקפי פעילות שבשבוע האחרון האמירו משמעותית לעומת המחזורים הממוצעים אליהם הורגלנו בעבר. אחד מהתקדימים הידועים והברורים יותר הוא שירידה המלווה במחזור מסחר גבוה מעידה, במרבית המקרים, על סבירות גבוהה ולפיה צפויה המגמה להימשך. לכן, על רקע שני פרמטרים אלו אני מניח שרמת 1,044 לא הייתה התחתית האחרונה וכי מדד המעו"ף ימשיך לסגת לרמות תלת ספרתיות.
2.אלא שמגמת הירידה לא מספרת את מלוא הסיפור. אליה מתלווה המומנטום. ככל שהמומנטום חזק יותר, כך סביר יותר להניח שלמגמה יהיה קשה יותר להתהפך. וכאן, כאשר משתמשים בכלים שנועדו למטרה זו, כגון ממוצעים נעים ומדדי עוצמה, מגלים שהתנופה שנצברה במהלך הירידות האחרונות כה גבוהה, עד שהסיכוי ולפיו תסתיים המגמה בנקודה זו, קלושה למדי. גם לפי ניתוח המומנטום הקיים, עולה המסקנה ולפיה כיוונו של מדד המעו"ף צפוי להמשיך ולהיות כלפי מטה.
רמות תמיכה והתנגדות
1.יש לשים לב לרמת התמיכה השוכנת סביב 1,030 הנקודות. מדובר ברמת תמיכה בעלת מסורת ארוכת טווח שביכולתה לבלום, לפחות זמנית את מגמת הירידה. יש לשים לב, במידה ומדד המעו"ף ייבלם, למחזורי המסחר. עליות תוך מחזורים נמוכים יעידו כי מדובר בתיקון טכני ותו לא.
2.רמת התנגדות בין 1,090 – 1,100. הסיכוי לחצייתה מעלה אינו גבוה. במידה ורמות אלו תישברנה מעלה הרי שפוטנציאל העליות המקסימאלי של מדד המעו"ף נמצא, במקרה הורוד והאופטימי ביותר סביב 1,150 הנקודות.
היכן התחתית ?
מן הסתם, השאלה שתישאל הכי הרבה בשבועות הקרובים היא "היכן התחתית"? לפי מיטב ניסיוני בלתי אפשר לזהות מבעוד מועד היכן תסתיים מגמת הירידה וכל ניסיון לחזות את סיום המגמה מראש, הוא חסר משמעות ותוחלת. בבחינת "כל מספר זוכה".
סיכום
שוק המניות המקומי, כמו גם בורסות אחרות סביב הגלובוס, מצוי במגמת ירידה שעדיין לא הגיע לידי מיצוי. סביר להניח, על רקע הנתונים הקיימים, שנראה את מדד המעו"ף נסוג לרמות תלת ספרתיות.
* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
* הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
