מדד המעו"ף – המגמה עודנה מגמת ירידה?
בסקירות האחרונות הערכתי שכיוונו של מדד המעו"ף אמור להיות כלפי מטה, כאשר שבירתה של רמת 1,180 הנקודות סימנה את תחילתו של המפנה. הערכתי שלא עוד ירידות לצורך עליות כפי שהיה בשנים האחרונות, כי אם מגמת ירידה אמיתית בעלת פוטנציאל להישאר איתנו תקופה ארוכה ולשחוק את מדד המעו"ף עוד ועוד. לפחות לפי שעה, מתנהג השוק בהתאם ובעקבות כך נותרת הנחת העבודה על כנה.
שבוע המסחר האחרון שחק את מדד המעו"ף לשפל של 1,044 הנקודות, לא רחוק מרמת תמיכה אינדיקטיבית וחשובה השוכנת סביב 1,030 הנקודות ומיד נדבר בה. בבורסות חו"ל מדובר, גם כן, במגמת ירידה של ממש כאשר התנהלות השבוע האחרון הוכיחה ששוק המניות האמריקאי אינו מסוגל להתאושש משמעותית. וגם שם, השבועות הקרובים לא יביאו איתם בשורות חיוביות.
האינדיקטורים
1.אין עוררין על העובדה ולפיה המגמה היא מגמת ירידה. ברמת התנהלות המדד אפשר לראות זאת בגרף השבועי על ידי האופן שבו מסודרות נקודות השיא והשפל. כאשר נקודות השיר והשפל מסודרות במבנה יורד, מעיד הדבר על מגמת ירידה ברורה. למגמת ירידה זו, מתלווים היקפי פעילות שבשבוע האחרון האמירו משמעותית לעומת המחזורים הממוצעים אליהם הורגלנו בעבר. אחד מהתקדימים הידועים והברורים יותר הוא שירידה המלווה במחזור מסחר גבוה מעידה, במרבית המקרים, על סבירות גבוהה ולפיה צפויה המגמה להימשך. לכן, על רקע שני פרמטרים אלו אני מניח שרמת 1,044 לא הייתה התחתית האחרונה וכי מדד המעו"ף ימשיך לסגת לרמות תלת ספרתיות.
2.אלא שמגמת הירידה לא מספרת את מלוא הסיפור. אליה מתלווה המומנטום. ככל שהמומנטום חזק יותר, כך סביר יותר להניח שלמגמה יהיה קשה יותר להתהפך. וכאן, כאשר משתמשים בכלים שנועדו למטרה זו, כגון ממוצעים נעים ומדדי עוצמה, מגלים שהתנופה שנצברה במהלך הירידות האחרונות כה גבוהה, עד שהסיכוי ולפיו תסתיים המגמה בנקודה זו, קלושה למדי. גם לפי ניתוח המומנטום הקיים, עולה המסקנה ולפיה כיוונו של מדד המעו"ף צפוי להמשיך ולהיות כלפי מטה.
רמות תמיכה והתנגדות
1.יש לשים לב לרמת התמיכה השוכנת סביב 1,030 הנקודות. מדובר ברמת תמיכה בעלת מסורת ארוכת טווח שביכולתה לבלום, לפחות זמנית את מגמת הירידה. יש לשים לב, במידה ומדד המעו"ף ייבלם, למחזורי המסחר. עליות תוך מחזורים נמוכים יעידו כי מדובר בתיקון טכני ותו לא.
2.רמת התנגדות בין 1,090 – 1,100. הסיכוי לחצייתה מעלה אינו גבוה. במידה ורמות אלו תישברנה מעלה הרי שפוטנציאל העליות המקסימאלי של מדד המעו"ף נמצא, במקרה הורוד והאופטימי ביותר סביב 1,150 הנקודות.
היכן התחתית ?
מן הסתם, השאלה שתישאל הכי הרבה בשבועות הקרובים היא "היכן התחתית"? לפי מיטב ניסיוני בלתי אפשר לזהות מבעוד מועד היכן תסתיים מגמת הירידה וכל ניסיון לחזות את סיום המגמה מראש, הוא חסר משמעות ותוחלת. בבחינת "כל מספר זוכה".
סיכום
שוק המניות המקומי, כמו גם בורסות אחרות סביב הגלובוס, מצוי במגמת ירידה שעדיין לא הגיע לידי מיצוי. סביר להניח, על רקע הנתונים הקיימים, שנראה את מדד המעו"ף נסוג לרמות תלת ספרתיות.
* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
* הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
