מדד המעו"ף – המגמה עודנה מגמת ירידה?

על רקע הדינאמיקה שנוצרה בשבועות האחרונים והמומנטום השלילי הקיים, סביר להניח שכל עליה תהיה לצורך ירידה
אייל גורביץ |

בסקירות האחרונות הערכתי שכיוונו של מדד המעו"ף אמור להיות כלפי מטה, כאשר שבירתה של רמת 1,180 הנקודות סימנה את תחילתו של המפנה. הערכתי שלא עוד ירידות לצורך עליות כפי שהיה בשנים האחרונות, כי אם מגמת ירידה אמיתית בעלת פוטנציאל להישאר איתנו תקופה ארוכה ולשחוק את מדד המעו"ף עוד ועוד. לפחות לפי שעה, מתנהג השוק בהתאם ובעקבות כך נותרת הנחת העבודה על כנה.

שבוע המסחר האחרון שחק את מדד המעו"ף לשפל של 1,044 הנקודות, לא רחוק מרמת תמיכה אינדיקטיבית וחשובה השוכנת סביב 1,030 הנקודות ומיד נדבר בה. בבורסות חו"ל מדובר, גם כן, במגמת ירידה של ממש כאשר התנהלות השבוע האחרון הוכיחה ששוק המניות האמריקאי אינו מסוגל להתאושש משמעותית. וגם שם, השבועות הקרובים לא יביאו איתם בשורות חיוביות.

האינדיקטורים

1.אין עוררין על העובדה ולפיה המגמה היא מגמת ירידה. ברמת התנהלות המדד אפשר לראות זאת בגרף השבועי על ידי האופן שבו מסודרות נקודות השיא והשפל. כאשר נקודות השיר והשפל מסודרות במבנה יורד, מעיד הדבר על מגמת ירידה ברורה. למגמת ירידה זו, מתלווים היקפי פעילות שבשבוע האחרון האמירו משמעותית לעומת המחזורים הממוצעים אליהם הורגלנו בעבר. אחד מהתקדימים הידועים והברורים יותר הוא שירידה המלווה במחזור מסחר גבוה מעידה, במרבית המקרים, על סבירות גבוהה ולפיה צפויה המגמה להימשך. לכן, על רקע שני פרמטרים אלו אני מניח שרמת 1,044 לא הייתה התחתית האחרונה וכי מדד המעו"ף ימשיך לסגת לרמות תלת ספרתיות.

2.אלא שמגמת הירידה לא מספרת את מלוא הסיפור. אליה מתלווה המומנטום. ככל שהמומנטום חזק יותר, כך סביר יותר להניח שלמגמה יהיה קשה יותר להתהפך. וכאן, כאשר משתמשים בכלים שנועדו למטרה זו, כגון ממוצעים נעים ומדדי עוצמה, מגלים שהתנופה שנצברה במהלך הירידות האחרונות כה גבוהה, עד שהסיכוי ולפיו תסתיים המגמה בנקודה זו, קלושה למדי. גם לפי ניתוח המומנטום הקיים, עולה המסקנה ולפיה כיוונו של מדד המעו"ף צפוי להמשיך ולהיות כלפי מטה.

רמות תמיכה והתנגדות

1.יש לשים לב לרמת התמיכה השוכנת סביב 1,030 הנקודות. מדובר ברמת תמיכה בעלת מסורת ארוכת טווח שביכולתה לבלום, לפחות זמנית את מגמת הירידה. יש לשים לב, במידה ומדד המעו"ף ייבלם, למחזורי המסחר. עליות תוך מחזורים נמוכים יעידו כי מדובר בתיקון טכני ותו לא.

2.רמת התנגדות בין 1,090 – 1,100. הסיכוי לחצייתה מעלה אינו גבוה. במידה ורמות אלו תישברנה מעלה הרי שפוטנציאל העליות המקסימאלי של מדד המעו"ף נמצא, במקרה הורוד והאופטימי ביותר סביב 1,150 הנקודות.

היכן התחתית ?

מן הסתם, השאלה שתישאל הכי הרבה בשבועות הקרובים היא "היכן התחתית"? לפי מיטב ניסיוני בלתי אפשר לזהות מבעוד מועד היכן תסתיים מגמת הירידה וכל ניסיון לחזות את סיום המגמה מראש, הוא חסר משמעות ותוחלת. בבחינת "כל מספר זוכה".

סיכום

שוק המניות המקומי, כמו גם בורסות אחרות סביב הגלובוס, מצוי במגמת ירידה שעדיין לא הגיע לידי מיצוי. סביר להניח, על רקע הנתונים הקיימים, שנראה את מדד המעו"ף נסוג לרמות תלת ספרתיות.

* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

* הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".