אלרואי מפשט את מבנה חברת קמן: מגיש הצעת רכש למניות ישאל
קבוצת קמן אחזקות, שבשליטת רוני אלרואי, פירסמה היום הצעת רכש לרכישת 3.4 מיליון מניות חברת ישאל במחיר של 16 שקל למניה ובתמורה כוללת של כ-54.4 מיליון שקל. קמן מחזיקה כיום בכ-76% מהון המניות של ישאל. המועד האחרון להיענות להצעה נקבע ליום-30 בינואר 2008.
במקרה בו תתקבל הצעת הרכש באופן מלא, תרכוש קמן את כל אחזקות הציבור בחברה היא תחזיק ב-100% ממניותיה, וישאל תחדל מלהיות חברת ציבורית ומניותיה יימחקו מהמסחר בבורסה.
יצויין, כי הצעת הרכש של קמן איננה מותנית בהענות מלאה, (להבדיל ממרבית הצעות הרכש המתפרסמות בשנים האחרונות). כלומר, קמן תרכוש המניות גם במקרה שבו רק חלק מהמשקיעים ייענו בחיוב להצעה. קמן תוכל להגדיל במקרה זה את אחזקותיה רק עד לשיעור של 90%.
גיורא ענבר, מנכ"ל קמן אחזקות ויו"ר ישאל, אמר היום: "הצעת הרכש נועדה לפשט את מבנה קבוצת קמן אחזקות, ולמנוע מצב שבו קיימת כפילות של שתי חברות אחזקה, באופן שבמידה והצעת הרכש תושלם , קמן תחזיק ישירות בחברות הבנות שלה, ע"פ תחומי עיסוקן".
יש לציין, כי השליטה בישאל נרכשה על ידי קמן מקבוצת דוברת שבשליטת מר אהרון דוברת באפריל 2005 לפי מחיר של 15 שקל למניה. מאז חילקה ישאל דיווידנדים בהיקף כולל של כ- 4.25 שקל למניה, כך שמחיר המניה בניכוי הדיבידנדים עומד על כ- 10.75 שקל למניה.
ישאל הינה חברה ותיקה, אשר נוסדה בשנת 1993 ע"י חברה בשליטת כלל וקבוצת משקיעים מדרום אמריקה. בשנת 1998 החברה הונפקה בבורסה ועברה לקבוצת דוברת, ובאפריל 2005 עברה כאמור השליטה לקמן אחזקות. מנהליה בעבר היו ד"ר הוגו צ'אופן, רוני מייקל, רון מאור וכיום מנוהלת ישאל ע"י מר ערן סער. יו"ר החברה הינו מר גיורא ענבר. במהלך שנותיה החזיקה ישאל חברות תעשייתיות וטכנולוגיות רבות, נכסי נדל"ן ופעילויות נוספות. הבולטות שבהן היו חברת כבלי ציון ("סופריור"), קרגל תעשיות, נכסי נדל"ן במתחם פי גלילות ועוד.
תיק ההשקעות של ישאל כולל אחזקות בהיקפים שונים בחברות ניו-פארם; יצרנית המצברים מפעלי ע.שנפ ושות'; וכן מחזיקה קמן ב שליטה בחברות פרנץ קאלף, מתכות פינקלשטיין , הגליל תעשיות, אביגדור תעשיות, חברת הדלק האמריקנית אמפייר פטרוליום, קבוצת ת.א.ת הפועלת בשוק התעופה בעיקר בארה"ב, וכן פעילות בתחום הנדל"ן במזרח אירופה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
