אלרואי מפשט את מבנה חברת קמן: מגיש הצעת רכש למניות ישאל

ההצעה נעשתה לפי מחיר מניה של 16 שקלים - מניית ישאל מזנקת 10.6% ומדביקה את הפער. גיורא ענבר: "הצעת הרכש נועדה לפשט את מבנה קבוצת קמן אחזקות"
יוסי פינק |

קבוצת קמן אחזקות, שבשליטת רוני אלרואי, פירסמה היום הצעת רכש לרכישת 3.4 מיליון מניות חברת ישאל במחיר של 16 שקל למניה ובתמורה כוללת של כ-54.4 מיליון שקל. קמן מחזיקה כיום בכ-76% מהון המניות של ישאל. המועד האחרון להיענות להצעה נקבע ליום-30 בינואר 2008.

במקרה בו תתקבל הצעת הרכש באופן מלא, תרכוש קמן את כל אחזקות הציבור בחברה היא תחזיק ב-100% ממניותיה, וישאל תחדל מלהיות חברת ציבורית ומניותיה יימחקו מהמסחר בבורסה.

יצויין, כי הצעת הרכש של קמן איננה מותנית בהענות מלאה, (להבדיל ממרבית הצעות הרכש המתפרסמות בשנים האחרונות). כלומר, קמן תרכוש המניות גם במקרה שבו רק חלק מהמשקיעים ייענו בחיוב להצעה. קמן תוכל להגדיל במקרה זה את אחזקותיה רק עד לשיעור של 90%.

גיורא ענבר, מנכ"ל קמן אחזקות ויו"ר ישאל, אמר היום: "הצעת הרכש נועדה לפשט את מבנה קבוצת קמן אחזקות, ולמנוע מצב שבו קיימת כפילות של שתי חברות אחזקה, באופן שבמידה והצעת הרכש תושלם , קמן תחזיק ישירות בחברות הבנות שלה, ע"פ תחומי עיסוקן".

יש לציין, כי השליטה בישאל נרכשה על ידי קמן מקבוצת דוברת שבשליטת מר אהרון דוברת באפריל 2005 לפי מחיר של 15 שקל למניה. מאז חילקה ישאל דיווידנדים בהיקף כולל של כ- 4.25 שקל למניה, כך שמחיר המניה בניכוי הדיבידנדים עומד על כ- 10.75 שקל למניה.

ישאל הינה חברה ותיקה, אשר נוסדה בשנת 1993 ע"י חברה בשליטת כלל וקבוצת משקיעים מדרום אמריקה. בשנת 1998 החברה הונפקה בבורסה ועברה לקבוצת דוברת, ובאפריל 2005 עברה כאמור השליטה לקמן אחזקות. מנהליה בעבר היו ד"ר הוגו צ'אופן, רוני מייקל, רון מאור וכיום מנוהלת ישאל ע"י מר ערן סער. יו"ר החברה הינו מר גיורא ענבר. במהלך שנותיה החזיקה ישאל חברות תעשייתיות וטכנולוגיות רבות, נכסי נדל"ן ופעילויות נוספות. הבולטות שבהן היו חברת כבלי ציון ("סופריור"), קרגל תעשיות, נכסי נדל"ן במתחם פי גלילות ועוד.

תיק ההשקעות של ישאל כולל אחזקות בהיקפים שונים בחברות ניו-פארם; יצרנית המצברים מפעלי ע.שנפ ושות'; וכן מחזיקה קמן ב שליטה בחברות פרנץ קאלף, מתכות פינקלשטיין , הגליל תעשיות, אביגדור תעשיות, חברת הדלק האמריקנית אמפייר פטרוליום, קבוצת ת.א.ת הפועלת בשוק התעופה בעיקר בארה"ב, וכן פעילות בתחום הנדל"ן במזרח אירופה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.