אלרואי מפשט את מבנה חברת קמן: מגיש הצעת רכש למניות ישאל
קבוצת קמן אחזקות, שבשליטת רוני אלרואי, פירסמה היום הצעת רכש לרכישת 3.4 מיליון מניות חברת ישאל במחיר של 16 שקל למניה ובתמורה כוללת של כ-54.4 מיליון שקל. קמן מחזיקה כיום בכ-76% מהון המניות של ישאל. המועד האחרון להיענות להצעה נקבע ליום-30 בינואר 2008.
במקרה בו תתקבל הצעת הרכש באופן מלא, תרכוש קמן את כל אחזקות הציבור בחברה היא תחזיק ב-100% ממניותיה, וישאל תחדל מלהיות חברת ציבורית ומניותיה יימחקו מהמסחר בבורסה.
יצויין, כי הצעת הרכש של קמן איננה מותנית בהענות מלאה, (להבדיל ממרבית הצעות הרכש המתפרסמות בשנים האחרונות). כלומר, קמן תרכוש המניות גם במקרה שבו רק חלק מהמשקיעים ייענו בחיוב להצעה. קמן תוכל להגדיל במקרה זה את אחזקותיה רק עד לשיעור של 90%.
גיורא ענבר, מנכ"ל קמן אחזקות ויו"ר ישאל, אמר היום: "הצעת הרכש נועדה לפשט את מבנה קבוצת קמן אחזקות, ולמנוע מצב שבו קיימת כפילות של שתי חברות אחזקה, באופן שבמידה והצעת הרכש תושלם , קמן תחזיק ישירות בחברות הבנות שלה, ע"פ תחומי עיסוקן".
יש לציין, כי השליטה בישאל נרכשה על ידי קמן מקבוצת דוברת שבשליטת מר אהרון דוברת באפריל 2005 לפי מחיר של 15 שקל למניה. מאז חילקה ישאל דיווידנדים בהיקף כולל של כ- 4.25 שקל למניה, כך שמחיר המניה בניכוי הדיבידנדים עומד על כ- 10.75 שקל למניה.
ישאל הינה חברה ותיקה, אשר נוסדה בשנת 1993 ע"י חברה בשליטת כלל וקבוצת משקיעים מדרום אמריקה. בשנת 1998 החברה הונפקה בבורסה ועברה לקבוצת דוברת, ובאפריל 2005 עברה כאמור השליטה לקמן אחזקות. מנהליה בעבר היו ד"ר הוגו צ'אופן, רוני מייקל, רון מאור וכיום מנוהלת ישאל ע"י מר ערן סער. יו"ר החברה הינו מר גיורא ענבר. במהלך שנותיה החזיקה ישאל חברות תעשייתיות וטכנולוגיות רבות, נכסי נדל"ן ופעילויות נוספות. הבולטות שבהן היו חברת כבלי ציון ("סופריור"), קרגל תעשיות, נכסי נדל"ן במתחם פי גלילות ועוד.
תיק ההשקעות של ישאל כולל אחזקות בהיקפים שונים בחברות ניו-פארם; יצרנית המצברים מפעלי ע.שנפ ושות'; וכן מחזיקה קמן ב שליטה בחברות פרנץ קאלף, מתכות פינקלשטיין , הגליל תעשיות, אביגדור תעשיות, חברת הדלק האמריקנית אמפייר פטרוליום, קבוצת ת.א.ת הפועלת בשוק התעופה בעיקר בארה"ב, וכן פעילות בתחום הנדל"ן במזרח אירופה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
