וול סטריט השבוע: המשקיעים נכנסים לכוננות ספיגה
המדדים המובילים בוול סטריט צפויים לפתוח את השבוע בירידות שערים, זאת בהמשך לירידות השערים החדות של השבוע שעבר. המשקיעים ימשיכו להפנים את נתוני תעסוקה המדאיגים, כאשר מחירי הנפט עשויים להעיב גם הם. כמו כן, המשקיעים ינסו השבוע להעריך את צעדי ה'פד', בהתחשב בנתוני המאקרו האחרונים, במלחמתו להחזרת הכלכלה הגדולה בעולם לסורה.
שבוע שעבר: כלכלה מוכת נתוני מאקרו
שבוע שעבר, נחתו על העם האמריקני והציבור המשקיעים בעולם כולו, נתוני מאקרו מדאיגים במיוחד. כבר באמצע השבוע (ד') פורסם מדד מנהלי הרכש, אשר רשם השבוע ירידה של 3.1 נקודות לרמה של 47.7 נקודות, בהשוואה לרמה של 50.8 שנרשמה בחודש נובמבר. התוצאה שפספסה את ציפיות הכלכלנים בשוק, רמה של 50.9 הנקודות, סימלה את התפשטותו של משבר הסאבפריים אל מעבר שוק הדיור ולתוך תחום נוסף - הסקטור היצרני, שרשם הצטמקות לרמת שפל שלא נראתה 5 שנים. המדדים הגיבו בהתאם לנתונים ולאחר שוטטות בטרטוריה האדומה, הנאסד"ק ננעל בירידה של 1.61% בעוד הדאו ג'ונס חתם את יום המסחר לאחר שאיבד 0.76% מערכו.
יום שישי הנחית מכה נוספת על ארצות הברית. כבר לפני המסחר פורסמו נתוני דו"ח התעסוקה בארה"ב לחודש דצמבר. הנתונים הצביעו על כך ששיעור האבטלה בכלכלה הגדולה בעולם זינק לרמה של 5%, בעוד הצפי היה לשיעור של 4.8% בלבד. נתון חשוב נוסף הנמצא בדו"ח - מספר המשרות החדשות במשק, פספס גם הוא את התחזיות ונעמד על 18,000 משרות חדשות בלבד, זאת בעוד התחזיות עמדו על תוספת של 70,000. בתגובה לנתונים אלו צנח אינדקס הנאסד"ק ב-3.77% בעוד מדד הדאו ג'ונס איבד 1.96% מערכו, בערב יום שישי.
התאחדות הכלכלנים האמריקנית: "לאחר הוריקן קטרינה, ארה"ב נפגעת מהוריקן משבר האשראי"
כלכלנים רבים בארה"ב רואים את המיתון כמובן מאליו, והשאלה היחידה נוגעת לחומרת המיתון. רג'וראם רג'אן, פרופרסור לכלכלה באוניברסיטת שיקאגו, מזהיר מפני צמיחה אפסית ואף שלילית בשני הרבעונים הקרובים, ומוסיף: "אין בכוחו של הפדרל ריזרב למנוע את ההידרדרות הכלכלית; למרות רצונה של הממשלה להגיב, היא לא יכולה להחיות את תחום ההלוואות כל עוד הבנקים עומדים בפני חסמי הון".
האינפלציה אל מול הריבית
הפדרל ריזרב חתך את הריבית בארצות הברית, 3 פעמים, לרמה של 4.25% , מאז ספטמבר, בכדי לרומם את הכלכלה האמריקנית. במהלך השבוע האחרון, החוזים העתידים על הריבית בארצות הברית התחזקו והצביעו על סיכויים גבוהים יותר לקיצוץ נוסף של הריבית ב-0.5%. עלייה זו, הוצתה על ידי זינוק שיעור האבטלה לרמת שיא דו-שנתית, בנוסף, לשפל בסקטור היצרני.
בצעד נוסף של המלחמה אל מול האטת הכלכלה, הודיע ה'פד' ביום שישי כי יוקצעו 60 מיליארד דולר, נוספים, כהלוואה נמוכת ריבית לעזרת הבנקים בשתי מכרזים בחודשים הקרובים. יש לציין כי החסם הכי גדול של ה'פד' בהקצבת הלוואות גבוהות יותר הוא חיזוקה של האינפלציה. יתרה מכך, רמת האינפלציה תהיה השחקנית המרכזית בהחלטתו בעניין הריבית החודש.
"בהינתן תוצאות כה נמוכות בנתון תוספת המשרות, קיצוץ של 0.5% בריבית הינו סביר", הסביר, קנת' אמבר, כלכלן ראשי ב- American Funds. "שיעור האבטלה עלה לרמה של 5%, בהשוואה לרמה של 4.4% בחודש מרץ, 2007. מאז שנת 1949, לא ראינו קפיצה כזו בשיעור האבטלה מחוץ למסגרת המיתון", הוסיף אמבר.
בחזית הנאסד"ק: מניות הטכנולוגיה דיממו
ביום חמישי ושישי משקיעים העריכו מחדש את רצונם להשקיע מניות הטכנולוגיה, זאת לאחר ששמונה ענקיות טכנולוגיה ספגו הורדת המלצה מענקית הפיננסים בנק אוף אמריקה, בניהן: אינטל ( סימול: INTC ) ו-חברת Advanced Micro Devices ( סימול: AMD ). מניות ענקית השבבים, INTEL ( סימול: INTC ), המשיכו בנסיגתם במיוחד ביום שישי, אחר שענקית הפיננסים, ג'י פי מורגן, הורידה את המלצת מניות החברה מ" תשואת יתר" ל " החזק ".
השבוע: המשקיעים יתלו תקוות בנאומו של ברננקי
השבוע, יומן המאקרו לא יחוש לעזרת המשקיעים בניסיון לבאר את רמת הסיבוך הכלכלי האופף את ארצות הברית. עוד השבוע, עונת פרסום דו"חות מתחילה, ובכך תבחן התקווה כי הרווחים המשיכו לצמוח, על גבם של שוקי העולם.
יומן המאקרו
יומן המאקרו פותח השבוע עם פרסום נתון האשראי הצרכני לחודש נובמבר ביום שלישי. קונצנזוס הכלכלנים מסמן על עלייה לרמה של 9 מיליארד דולר, זאת לאחר שנרשמה עלייה של 4.7 מיליארד באוקטובר ועלייה של 3.2 מיליארד דולר בספטמבר. טווח הציפיות עומד בין 4-11 מיליארד. הנתון יפורסם בשעה 22:00 שעון ישראל.
ביום חמישי, בשעה 20:00 שעון ישראל, ינאם נגיד ארצות הברית, בן ברננקי, אל מול האומה האמריקנית. המשקיעים עתידים להטות אוזן לדברי הנגיד, בעודם מחפשים לדעת בכמה הורע מצבה הכלכלי של ארצות הברית מאז פגישת ועידת השוק הפתוח של ה'פד' בתחילת דצמבר, כמו כן, עד כמה ינהגו באגרסיביות בכדי לרסן את המיתון, אם לא להדוף אותו. כל זאת, בהתחשב כי בפרוטוקול של ועידת השוק הפתוח של ה'פד' הוצגה נימה של סקפטיות בדבר הצורך בקיצוץ ריבית נוסף.
בדרך כלל השוקים משגשגים על חשבון קיצוץ הריבית ( גם אם אלו ספקולציות), המורידים את הוצאות המימון והמשפיעים לטובה על לקיחת סיכונים. אך הפעם, בשונה משאר התקופות טרום קיצוץ הריבית, המשקיעים אינם משוכנעים כי שינוי הריבית יספיק.
"הפדרל ריזרב ינהג האגרסיביות בעת קיצוץ הריבית במלחמתו כנגד ההאטה הכלכלית", ציין פיטר מוריקי, פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת מרילנד. באופן הפשוט ביותר, ה'פד' תמיד נמצא צעד אחר מאחור בפעולותיו, כמו כן, הוא אינו מעריך נכונה את האופי הבעייתי של המשבר", הוסיף מוריקי.
עוד ביום חמישי, יפורסם דרישות האבטלה החדשות לשבוע שהחל ב-5 לינואר. קונצנזוס הכלכלנים מצביע על עלייה לרמה של 340,000 דורשי אבטלה חדשים, זאת לאחר ירידה של 21,000 דורשים לרמה של 336,000 בשבוע שעבר.
יום שישי יטמון בחובו שלל נתוני מאקרו. שעה טרום פתיחת המסחר יפורסם מאזן הסחר לחודש נובמבר. הערכות הכלכלנים מצביעות על גרעון של 58 מיליארד דולר, עלייה בהשוואה לרמה של 57.8 מיליארד דולר שנרשמה בחודש אוקטובר ו-57.1 שתועדה בחודש ספטמבר.
כמו כן, יפורסמו מחירי היצוא והייבוא לחודש דצמבר. בעוד הקונצנזוס בעבור מחירי היצוא טרם נקבעו, הערכות בדבר מחירי היבוא מסמנות על אי שינוי המחירים. נזכיר כי בחודש נובמבר, מחיר היבוא התחזקו ב-2.7%, ובהתאמה שנתית ב-11.4% - הגידול החודשי הגבוהה ביותר ב-17 שנים האחרונות.
הנתון עתיד להתפרסם .
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
