בפסגות רואים בחברה לישראל דיסקאונט ביחס לכיל ובזן

זאת למרות שעדכון המשקלות במדדים לפי אחזקות ציבור יוביל לכך שלחברה לישראל יהיה משקל נמוך יותר ממשקלה כיום. עם זאת, אין בהמלצה זו לגרוע מהמלצות הקניה של פסגות על כיל - 54 ש' ובזן - 4.4 ש'
שי טופז |

בית ההשקעות, פסגות אופק, פירסם היום (ד') הודעה בה הוא מצהיר כי במניית החברה לישראל נפתח דיסקאונט סחיר משמעותי ביחס להשקעה ישירה בחברות הבנות שלה, כי"ל ובז"ן.

האנליסט, עמיחי בומבך, מציין, כי ב-31 באוקטובר פרסמו בפסגות עבודה לפיה אחזקה בחברות הבנות של החברה לישראל, כי"ל ובזן הינה עדיפה על אחזקה בחברה לישראל, לאור הדיסקאונט הנמוך שהיה קיים באותה עת. עם זאת, ממועד ההמלצה עלתה מניית כי"ל בכ-16% ומניית בז"ן עלתה בכ-14%. אולם, מניית החברה לישראל עלתה באותה תקופה ב-2% בלבד.

כמו כן, ב-16 בדצמבר פרסמו בפסגות המלצת קניה על החברה לישראל במחיר יעד של 5,253 שקל, כאשר מחיר היעד הסחיר עמד על 4,626 שקל, מה ששיקף דיסקאונט סחיר של 5%. נכון להיום, לאור עליית מחירי מניות החברות הבנות, ובעיקר כי"ל שהאחזקה בה מהווה קרוב ל-75% משוויה של החברה לישראל, נוצר דיסקאונט סחיר של 17.7%.

בומבך מדגיש, כי איננו רואה סיבה לכך שמניית החברה לישראל הניבה תשואת חסר במהלך תקופה זו לעומת מניות החברות הבנות. סיבה אפשרית לכך היא אולי העובדה שמניות חברות ספנות ירדו קצת בעולם בתקופה הזו, אך לא באופן כזה שישפיע לרעה על החברה לישראל ועל שווי האחזקה הפרטית המהותית שלה, צים.

בפסגות מוסיפים ,כי כפי שהם ציינו בעבודה, הם לא סבורים כי הנפקה של חברת צים הינה כדאית עבור החברה לישראל בתקופה הקרובה, בשל ההאטה בצמיחה בארה"ב ובשל העובדה שלפחות בשנת 2008 צים לא חייבת להגדיל את ההון העצמי שלה לצורך ביצוע ההשקעה הגדולה באוניות שהיא מתכננת בהיקף של 4 מיליארד דולר עד 2012. בעבודתם מה-16 לדצמבר הערכיו בפסגות את צים בכ-1.2 מיליארד דולר, ולהערכתם לא קרה דבר שמצדיק שינוי בהערכה זו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.