אזרחים בטהראן נאסרו כיוון שישבו באינטרנט קפה
24 בתי קפה בטהראן, חלקם בתי קפה אינטרנט, נסגרו במבצע נרחב שערכה משטרת איראן כנגד מוסדות שנחשבים בעיני הרשויות לבלתי מוסריים, כך על פי דיווחים שפורסמו שלשום (א'). המבצע בטהראן היה הצעד האחרון במערכה שמנהלות הרשויות באיראן כנגד אופנות ותופעות שאינן מתיישבות עם ערכי האיסלאם המסורתיים - דוגמת נשים שלבושות באופן שאינו מתיישב עם כללי הצניעות המחמירים (כאלו שלובשות מכנסיים צמודים או מגפיים גבוהים או אינן חובשות כיסוי ראש) או מספרות לגברים שמציעות תספורות בסגנון מערבי.
"בתי הקפה נסגרו משום שהציעו משחקי מחשב בלתי מוסריים, הציגו תמונות שאינן צנועות ואירחו נשים בתלבושות בלתי הולמות", מסר הקולונול נאדר סרקארי, מפקד משטרה בטהראן. לדבריו, במסגרת המבצע, שנמשך 24 שעות, פשטה המשטרה על 435 בתי קפה והנפיקה אזהרות ל-170 מביניהם. מהדיווח לא ברור כמה מבין מוסדות אלה היו בתי קפה אינטרנט. 23 בני אדם נעצרו במסגרת המבצע: 12 גברים ו-11 נשים.
צעירים איראנים רבים מרבים לגלוש בבתי קפה אינטרנט שצצו בשנים האחרונות ברחבי איראן כפטריות לאחר הגשם. חלקם מתרועעים בחדרי צ'אט עם בני המין השני, אך הרשויות באיראן ממהרות לסגור אתרי אינטרנט איראניים שמאפשרים קשרים מחוץ למסגרת הנישואין - בניגוד לערכי האיסלאם. "עמנו מעוניין בחברה מוסרית", אמר מוחמד חתאמי, המנהיג הרוחני של איראן.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
