מניות ואופציות: אסטרטגיה המתאימה לשוק מדשדש
בשבועות האחרונים היינו עדים לתנודות חזקות בשווקים הפיננסים. מדד ת"א 25 נפל בחדות, תוך כדי עצבנות גבוהה. שווקי האג"ח שירדו גם הם בשבועות האחרונים רשמו עליות בתנודות היומיות שלהם ונראה היה, כי מכשירים שנתפסים לכאורה כסולידיים הפכו תנודתיים.
ההיסטוריה מלמדת שהדבר טבעי. ירידות הן בדרך כלל יותר אלימות מעליות. תכונה זו של השווקים באה לידי ביטוי בסטיות התקן הגלומות באופציות (סטיית התקן הנובעת ממחירי האופציות במסחר על פי מודל בלאק ושולס), ובמודל ה-SKEW, אשר מתמחר סטיית תקן גבוהה יותר באופציות מתחת לכסף, כלומר אופציות עם מחיר מימוש, הנמוך מרמת המדד הרלוונטי יסחרו בסטיית תקן גבוהה יותר מאופציות שמחיר המימוש שלהן הוא ברמת השוק הנוכחי.
אנו נמצאים עתה בשלב "האפטר שוק" הראשוני של הירידות, ומחכים להתפתחויות. הרבה שחקנים יושבים על הגדר בהמתנה לבאות. לכן, נוצר מצב שבו עדיין יש פחד מהמשך הירידות, אולם השוק מדשדש לא זז בחדות לשום כיוון. התנודה היומית יכולה להיות חדה, אולם לא נוצרת מגמה כלשהי. קשה להרוויח במצב שוק כזה במניות, ולכן ייתכן שההזדמנות היא בשוק האופציות.
אוכף ושוקת בשוק האופציות
האסטרטגיה הבסיסית שמרוויחה בשוק מדשדש היא מכירת אוכף (straddle). כלומר מכירה של CALL בכסף ו-PUT בכסף על אותו מחיר מימוש.
אסטרטגיה זו היא ניטרלית בשינויי שוק קטנים מכיוון, שמה שירוויח הCALL אם השוק ירד (להזכירכם מכירת CALL מרוויחה כשהמדד יורד) יפסיד ה PUT ולהפך. בנוסף בכל יום שעובר אנו מרוויחים קצת מכיוון שהסיכוי שהשוק יפקע באזור האוכף שלנו הופך לגבוה יותר. שינויים חדים של השוק עלולים לגרום לנו להפסד מכיוון שמחיר המימוש שבו אנו כתובים התרחק מאוד מהכסף ואופציה אחת אינה מגינה על השנייה כיוון שאחת היא עמוקה בכסף ואחת מחוץ לכסף והשינויים של האופציות ביחס לתנודות השוק הם כבר לא באותה פרופורציה.
לדוגמה : אוכף על מחיר מימוש 1060 ביום חמישי, ה-30 לאוגוסט, עמד על 5400 שקל ואילו בתחילתו של יום חמישי, ה-6 לספטמבר, עמד מחירו 4,200 שקל. מדד ת"א 25 עמד בתחילת יום המסחר של יום חמישי ה-30 לאוגוסט, על 1055 ואילו ביום חמישי, ה-6 לספטמבר עמד על 1,060. במהלך השבוע הנדון, ת"א 25 לא עלה מעל 1,080 ולא ירד מתחת ל-1,050. אנו רואים, כי יש מצבי דשדוש שבהם אסטרטגיה זו היא מאוד רווחית.
סוחרים רבים מעדיפי למכור במקום אוכף שוקת (strangle). באסטרטגיה זו מוכרים CALL מעל הכסף (למשל בדוגמה 1080) ו- PUT מתחת לכסף (למשל בדוגמה 1040). אסטרטגיה זו מפסידה פחות אם השוק זז בחדות ומרוויחה מעט פחות אם השוק לא זז. בשבוע החולף אסטרטגיה זו הרוויחה 1000 שקל.
חשוב לציין, כי אסטרטגיות אלה הן מסוכנות מכיוון שאינן מוגבלות בהפסד. ניתן לעדן אותן על ידי קנית הגנות, כלומר קנית שוקת יותר רחבה, כלומר קנית CALL במחיר מימוש גבוה ממחיר המימוש שמכרנו וקנית PUT במחיר מימוש נמוך מהמחיר שמכרנו.
מכיוון שטיימינג זה הכל בחיים, אנו רואים כי אסטרטגיות אלה הרוויחו מאוד בשבוע החולף. צריך לזכור שטיימינג זה הדבר החשוב ביותר במסחר בניירות ערך, ועל כן לא תמיד נקבל רווחים כאלה גם אם השוק יעמוד במקום.
אסטרטגיות לשוק המניות
גם במניות ניתן להרוויח בשוק מדשדש, אולם הדבר מעט קשה יותר. ראשית שוק מדשדש הו שוק של STOCK PICKING קניה סלקטיבית של מניות טובות שנחתכו חזק תיתן תשואה עודפת על השוק. ניתן גם להשתמש באסטרטגיה של LONG SHORT שנסביר להלן.
באסטרטגיה זו אנו קונים מניה שנפלה בחדות ומוכרים ב-SHORT מניה הדומה לה (אותו ענף, אותה בתא עם השוק,חברת אם ובת, וכו') למשל קונים לאומי ומוכרים פועלים, קונים כיל ומוכרים חברה לישראל. הדוגמאות הן רבות. התזרים הנובע מאסטרטגיה זו הוא 0 אולם יש לשלם עמלת השאלה על המכירה ב-SHORT. ניתן לשכלל את השיטה ולקנות סל של מניות ב-LONG מול סל של מניות שמוכרים ב-SHORT. או סל של מניות כנגד חוזים בשורט (קנית PUT ומכירת CALL באותו מחיר מימוש).
המשקיע הקטן יתקשה לבצע מכירה ב-SHORT של מניות בישראל, אולם מניות בחו"ל ניתן למכור בקלות ב- short אצל ברוקרים זרים ובנוסף ניתן כיום במקום למכור ב-SHORT מניות, לקנות תעודת סל שורט. לדוגמא אם אנו מעריכים למשל כי משבר הנדל"ן עדיין לא נגמר ומניות הנדל"ן צפויות לרדת יותר מהשוק אנו יכולים לקנות תעודת סל על מדד ת"א 25, ובנוסף לקנות תעודת סל נדל"ן 15 שורט. בכך נקבל חשיפה רק ליחס בין השינוי במניות הנדל"ן הישראליות למדד תא 25 המכיל בחלקו גם מניות נדל"ן. חשוב לשים לב לכך שהיחס בין הכמויות של שתי תעודות הסל אינו אחד לאחד, כיוון שכל תעודת סל מכסה כמות שונה של נכס בסיס.
אני בטוח ששיחת טלפון למנהל תעודת הסל, או הצצה בתשקיף האתר מאיה יבהירו את הכמויות הנכונות.
לסיכום גם בשוק מדשדש קיימת אפשרות להרוויח כסף עם קצת מחשבה יצירתית והרבה עניין. אז קדימה לעבודה ובהצלחה.
*מאת: איתמר עדן, מנהל חדר מנהל חדר עסקאות ובקרת סיכונים בבית ההשקעות קריפטונייט
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
