אלקטרה: קריסת חפציבה הקטינה את הרווח בכ-99%

הכרה בהפסד של 119 מיליון שקל שנגרם לחברה כתוצאה מקריסת "חפציבה" שחק את הרווח הנקי הרבעוני, אשר הסתכם ב-1.4 מ' ש' לעומת 101 מ' ש' בתקופה המקבילה אשתקד
סיון איזסקו |

חברת אלקטרה , פרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים, המציגים צמיחה ברווח הגולמי והתרסקות ברווח הנקי, בעיקר כתוצאה מהכרה בהפסד של 119 מיליון שקל אשר נבעו לאלקטרה מקריסת חברת חפציבה.

הרווח הנקי של חברת אלקטרה הסתכם ברבעון השני ב-1.4 מיליון שקל בלבד, לעומת 101 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, צניחה של כ-99% בשורה התחתונה.

ברבעון השני נרשם הגידול בהיקפי הפעילות של אלקטרה, הבא לידי ביטוי בעלייה של כ-34% בהכנסות הקבוצה לכ-760.8 מיליון שקל, לעומת כ-567.3 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2006. הרווח הגולמי ברבעון השני עלה בכ-66% לכ-169.1 מיליון שקל.

סך התחייבויות שהחברה נטלה על עצמה גדלו פי 2.66 תוך כשנה ועמדו ברבעון האחרון על כ-9,579 מיליארד שקל, כך שההון העצמי ביחס לסך הנכסים של אלקרטה ירד באופן משמעותי מכ-28% (1.4 מיליארד שקל) בסוף הרבעון השני ב-2006 לכ-15% (1.8 מיליארד שקל) בסוף הרבעון השני השנה.

מהחברה נמסר, כי הגידול בהיקפי הפעילות של אלקטרה נבע מזכייתה בפרויקטים חדשים בתחום האלקטרו-מכני, וכן מאיחודה של חברת אנרקו (שנכללה אשתקד רק ברבעון השני), מרכישתה של חברת OTS מניגריה – המגלגלת מחזור הכנסות שנתי של כ-25 מיליון דולר והמציגה צבר הזמנות בסך של כ-32 מיליון דולר – וכן מהעלייה בהכנסותיה וברווחיה של אלקטרה נדל"ן.

במהלך שנת 2007 המשיכה אלקטרה בע"מ לפתח גם את פעילויותיה החדשות, לרבות רכישת קרקעות לפרויקטים בתחום הייזום למגורים במזרח אירופה. במסגרת זו נרכשו קרקעות בסכום כולל של כ-150 מיליון שקל בפולין, בולגריה, רומניה, לטביה, ליטא, רוסיה ואוקראינה.

בנוסף, דיווחה אלקטרה בע"מ על כניסתה לתחום חדש של פרויקטים הידרו-אלקטריים להקמת תחנות כוח לייצור חשמל, המבוססות על טכנולוגיה של אגירה שאובה. בכוונת אלקטרה ושותפותיה לפרויקטים אלה להשקיע, בשלב זה, כ-1.7 מיליארד שקל בתחום זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".