הסרט 'פליימייקר' לא שודר בערוץ 10 בגלל הרשות השניה
לאחר פרסומים בכלי התקשורת ופרומואים לרוב, נאלץ אמש (ראשון) ערוץ 10 לבטל את שידור סרטו הדוקומנטרי של דני ענבר ’פליימייקר’, על חייו ופועלו של הכדורגלן אייל ברקוביץ’, זאת עקב התרעות הרשות השנייה על כך שאם הסרט ישודר, יעבור הערוץ על סעיף 62 א לחוק הרשות השנייה.
סעיף 62 א קובע, כי חל איסור על ערוצים 2 ו-10 לשדר תוכניות או סרטים שהופקו ע"י גוף בעל עניין בערוץ המתחרה, זאת על מנת למנוע רווחים לא הוגנים מבעלות צולבת. כיוון שהסרט המדובר הופק על-ידי ערוץ הספורט, שבחזקתו של אביב גלעדי שהינו בעל מניות גם ב"רשת", זכיינית ערוץ 2, הרי שבמכירת הסרט לערוץ 10 יש מקום לטענה לרווחים מבעלות צולבת.
מהרשות השנייה נמסר, כי כבר מיום חמישי, מהרגע שנודע לרשות על כוונת ערוץ 10 לשדר את הסרט שכן נראו שינויים בלוח המשדרים, היא פנתה לערוץ והתריעה בפניו שבשידור הסרט יעבור הערוץ על חוק הרשות השנייה.
למרות זאת, בערוץ 10 המשיכו את הפרומואים על שידור הסרט גם בסוף השבוע. "כבר מיום חמישי ובמשך כל סוף השבוע החלו דין ודברים עם הערוץ, מול דורון אבני, היועץ המשפטי של הרשות. רק ביום ראשון החליטו בערוץ לא לשדר את הסרט". הערוץ מצידו הודיע על שידור הסרט במועד מאוחר יותר. "יש לערוץ 10 אפשרות לפנות למועצת הרשות השנייה שתאשר את העניין באופן חריג", מסרו ברשות השנייה.
ומערוץ 10 נמסר בתגובה: "בעניינים רגולטורים הדיונים נמשכים ממש עד הדקה התשעים, ואכן ההתדיינות בין הערוץ לבין הרשות השנייה בנוגע לשידור הסרט נמשכה עד יום ראשון, לכן שידר הערוץ את הפרומואים עד לרגע האחרון. ההחלטה על רכישת זכויות השידור של הסרט, לא היתה בעינינו הפרה של סעיף 62 א של חוק הרשות השנייה. הרשות השנייה לא קיבלה את טענותינו, ולכן החלטנו שלא לשדר את הסרט".

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.