הסרט 'פליימייקר' לא שודר בערוץ 10 בגלל הרשות השניה
לאחר פרסומים בכלי התקשורת ופרומואים לרוב, נאלץ אמש (ראשון) ערוץ 10 לבטל את שידור סרטו הדוקומנטרי של דני ענבר ’פליימייקר’, על חייו ופועלו של הכדורגלן אייל ברקוביץ’, זאת עקב התרעות הרשות השנייה על כך שאם הסרט ישודר, יעבור הערוץ על סעיף 62 א לחוק הרשות השנייה.
סעיף 62 א קובע, כי חל איסור על ערוצים 2 ו-10 לשדר תוכניות או סרטים שהופקו ע"י גוף בעל עניין בערוץ המתחרה, זאת על מנת למנוע רווחים לא הוגנים מבעלות צולבת. כיוון שהסרט המדובר הופק על-ידי ערוץ הספורט, שבחזקתו של אביב גלעדי שהינו בעל מניות גם ב"רשת", זכיינית ערוץ 2, הרי שבמכירת הסרט לערוץ 10 יש מקום לטענה לרווחים מבעלות צולבת.
מהרשות השנייה נמסר, כי כבר מיום חמישי, מהרגע שנודע לרשות על כוונת ערוץ 10 לשדר את הסרט שכן נראו שינויים בלוח המשדרים, היא פנתה לערוץ והתריעה בפניו שבשידור הסרט יעבור הערוץ על חוק הרשות השנייה.
למרות זאת, בערוץ 10 המשיכו את הפרומואים על שידור הסרט גם בסוף השבוע. "כבר מיום חמישי ובמשך כל סוף השבוע החלו דין ודברים עם הערוץ, מול דורון אבני, היועץ המשפטי של הרשות. רק ביום ראשון החליטו בערוץ לא לשדר את הסרט". הערוץ מצידו הודיע על שידור הסרט במועד מאוחר יותר. "יש לערוץ 10 אפשרות לפנות למועצת הרשות השנייה שתאשר את העניין באופן חריג", מסרו ברשות השנייה.
ומערוץ 10 נמסר בתגובה: "בעניינים רגולטורים הדיונים נמשכים ממש עד הדקה התשעים, ואכן ההתדיינות בין הערוץ לבין הרשות השנייה בנוגע לשידור הסרט נמשכה עד יום ראשון, לכן שידר הערוץ את הפרומואים עד לרגע האחרון. ההחלטה על רכישת זכויות השידור של הסרט, לא היתה בעינינו הפרה של סעיף 62 א של חוק הרשות השנייה. הרשות השנייה לא קיבלה את טענותינו, ולכן החלטנו שלא לשדר את הסרט".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
