המשטרה: האנס הסדרתי בני סלע נתפס ליד נהריה

לאחר כשבועיים של מרדף בלתי פוסק אחר האנס הסדרתי הנמלט הוא נתפס הערב בקיבוץ רגבה סמוך לנהריה. סלע סירב לשתף פעולה עם השוטרים שמספרים כי בכה לאחר המעצר
מעריב NRG |

בתום שבועיים של מרדף מורט עצבים ודיווחים בלתי פוסקים מצד אזרחים שסיפרו כי הבחינו בו, הצליחה הערב המשטרה לשים את ידה על אדם העונה על תיאורו של האנס הנמלט בני סלע. החשוד נעצר בקיבוץ נגבה שבגליל המערבי. הוא מסרב בינתיים לשתף פעולה עם חוקריו, אך במשטרה גוברת ההערכה כי אכן מדובר באנס הנמלט.

הערב התקבלו דיווחים על אדם הדומה לתיאורו של סלע באזור קיבוץ נגבה שבגליל המערבי. כוחות משטרה עצרו את החשוד, וכעת נבדק חשד אם אכן מדובר באנס הסדרתי. החשוד מסרב בינתיים לשתף פעולה עם החוקרים. השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, עודכן בהתפתחות בפרשה.

אתמול פרסמה ועדת החקירה החיצונית שבחנה את אירוע הבריחה, בראשות האלוף במיל' עמוס ירון, את מסקנותיה. "המדינה והמשטרה אינן יכולות להתנהל על תרבות הסמוך", הדגיש ירון. בפתיחת מסיבת העיתונאים בה הוצגו עיקרי המסקנות, ציין ירון כי יש לו אמנם הערכה רבה למשטרת ישראל ולשב"ס, אולם הוא הבהיר כי "אזרחי ישראל זכאים לישון בשקט, ולדעת שהמשטרה והשב"ס נותנים להם ביטחון ולא מאפשרים לאנס מסוכן, אולי המסוכן ביותר שפעל בישראל, להסתובב חופשי".

ירון לא חסך בביקורת וסימן את הכישלונות. "זה כישלון אם נערות ונערים בישראל לא מרגישים מוגנים אפילו בתוך ביתם", אמר. "זה כישלון אם אסיר מצליח לברוח בצורה כל-כך פשוטה, אם שוטרים שאמורים לשמור עליו מתנהגים בצורה כל כך ירודה ואם בכל המערכות לא נדלקה נורה אדומה".

הוועדה גיבשה שורת המלצות, שהמרכזית שבהן: העברת האחריות על כל מערך הליווי מהמשטרה לשירות בתי הסוהר. עוד המליצה הוועדה למנוע חלק מהליוויים על ידי

שימוש בשיחות ועידה - טכנולוגיה שתאפשר יצירת קשר בין השופט לאסיר מבלי להוציאו מהכלא ולהסתכן. "ליווי עצירים זו לא משימתה בעדיפות עליונה של המשטרה, אך זו המשימה בלב יצירתו של השב"ס", הדגיש ירון. "לכן במהלך 2007 נכון להעביר את כל מערך הכליאה לשב"ס וגם את מערך הליווי".

בפן המערכתי, המליצה הוועדה על הקניית סמכות לשר לביטחון פנים להכריע בסוגיות עקרוניות כאשר מתעוררים חילוקי דעות בין המשטרה לשב"ס.

לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.94%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.