נס שבת בשדרות: פגיעה ישירה בבית ריק
עיר תחת מתקפה בלתי פוסקת: רקטת קסאם שוגרה אחר הצהריים לעבר שדרות ופגעה ישירות בבית בעיר. למרבה המזל היו בעליו מחוצה לו, ולא היו נפגעים. נזק קל נגרם לבית.
זמן קצר לאחר השיגור, זיהו כוחות שריון של צה"ל את חוליית המחבלים, ופתחו לעברם באש. מצה"ל נמסר כי הכוחות דיווחו כי פגעו בארבעה פלשתינים. גורמי רפואה ברצועת עזה דיווחו כי כמה פלשתינים, ששהו בבית מגורים ובמכונית פרטית, נפגעו מהירי של הצבא.
לואיז ארבור, הנציבה העליונה לענייני זכויות אדם של האו''ם, ביקרה השבוע משני צדי קו האש, וחזרה עם מסקנות: חייבים הפסקת אש וגם תהליך מדיני. בנוסף, כוח של צה"ל זיהה ארבעה מחבלים מתעסקים בהכנת רקטת קסאם לשיגור, אותה רקטה שפגעה בבית שפחת חזן. הכוח פתח לעברם באש וזיהה פגיעה בארבעת המחבלים.
יובל חזן, שביתו נפגע פגיעה ישירה מהרקטה, סיפר זמן קצר לאחר מכן ל-nrg מעריב כי כלל לא היה בעיר בזמן השיגור. "היינו בדיוק ברחובות, וכשחזרתי נדהמתי לגלות את ההרס בבית. להערכתי מדובר בנזק של מעל ל-100 אלף שקל, ואני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם אני, אשתי והילדה היינו בבית באותו הרגע. נהיה לי שחור בעיניים ממה שראיתי".
בסוף השבוע לא פעלה מערכת ההתראה צבע אדום, למרות נפילות הקסאם והתושבים זעמו. "לא ייתכן שבנפילת קסאמים הציבור לא יקבל התראה", אמרה ל-nrg מעריב רינה מור-יוסף. "נאלצנו למרות השבת, לחלל שבת ולהרים טלפונים לפיקוד העורף. אלה מסרו לנו שהטיפול שייך לעירייה. מהעירייה נמסר לנו שזה יתוקן רק ביום ראשון ואנחנו באמצע - בין העיריה לבין ארבור בשדרות ובבית-חנון.
רבור הגיעה לישראל כמה ימים אחרי שהוחלט בעצרת הכללית של האו"ם לשלוח ועדת בדיקה לעזה, כדי לברר את העובדות מאחורי התקרית שגבתה 20 הרוגים פלשתינים בבית-חנון.
ביקורה תוכנן עוד קודם לכן, אך ההחלטות שהתקבלו בניו-יורק לא תרמו לקבלת הפנים. אחד הדברים הראשונים שרצתה לעשות זה להגיע לשטח. לראות בעיניים, לדבר עם האנשים ולחוש את האווירה.
זמן קצר לאחר הגיעה לעיר, נחתו כמה רקטות קסאם ממש קרוב, ונציבת האו"ם מיהרה לזירת הנפילה, יחד עם ראש העיר, אלי מויאל. שם הכריזה ארבור כי "תושבי שדרות חיים תחת טרור בלתי פוסק".
הכתבים שהתלוו אליה מאוכזבים מעט. לא לזה הם ציפו, איפה ההצהרות האנטי-ישראליות. "אבל באתי מבית-חנון וגם שם יש הורים שאיבדו את ילדיהם", היא מוסיפה כמה דקות מאוחר יותר. כמה מהמאזינים לדברים מצקצקים בלשונם. "ראיתם איזה חוצפה?", אמר אחד מהם.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות
לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח?
בנקים רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת.
לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל.
במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל.
ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים.
- בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.
