הנפט נגע ברמות שפל של חצי שנה לאחר הודעת אופ"ק

חבית נפט נסחרה ברמות מחירים של 64.95 דולר במהלך יום המסחר. חברי הקרטל אישרו כינוס מיוחד בדצמבר במקרה של ירידה חדה במחירים
יניב לפן |

מוקדם יותר היום, לאחר הודעת ראשי קרטל אופ"ק כי ישאירו את תקרת תפוקת הנפט ללא שינוי ברמה של 28 מיליון חביות ליום, צנחו מחירי הנפט לרמות שפל של חצי שנה הנמוכות מ-65 דולר לחבית. הודעת ראשי הקרטל הגיע לאחר מספר שבועות של הודעות מרגיעות בשוק התזזיתי. הודעת איראן כי תשקול לעצור את תהליכי העשרת האורניות על אדמתה, סופה של עונת השיא של צריכת בנזין בארה"ב והסוף הקרב של עונת ההוריקנים מקלים כולם על הלחצים בשווקים. מאז אמצע חודש יולי הספיק הזהב השחור לאבד כ-20% מערכו.

בשנה האחרונה מספק הקרטל את תפוקתו הגבוה ביותר ב-25 השנים האחרונות. התקרה הגבוה, שנקבעה במהלך שנת 2005, אמנם לא שונתה בפגישה הנוכחית אך הצפי לירידה בביקוש לנפט גולמי במהלך שנת 2007 בהחלט מדאיגה חלק ניכר מהמדינות החברות בקרטל. בניגוד לדעתן של מספר מדינות הודיע שר הנפט של ערב הסעודית כי לפי הנתונים אשר בידו הביקוש לנפט נשאר יציב וצפוי להשאר כך גם בעתיד הקרוב. "אנחנו מתחילים לראות ירידה קלה בצמיחה הכלכלית העולמית" אמר השר "הירידה קטנה עדיין ולכן אנו עדיין לא רואים בה סימן לדאגה."

מרבית המדינות החברות בקרטל, בניגוד לערב הסעודית, הצהירו על חשש כבד מפני ירידה חדה במחירים. מדינות הקרטל אישרו לנשיא הקרטל, אדמונד דוקורו המכהן כשר האנרגיה של ניגריה, לכנס כינוס מיוחד לפני תאריך הכינוס הרשמי הבא, במהלך חודש דצמבר באם מחירי הנפט ירדו מעבר לצפי.

"כרגע אין שום סיבה להוריד את התפוקה" אמר שר האנרגיה של אלג'יריה, "אך אם תהיה האטה בכלכלה העולמית שתוביל לירידה חדה במחירים אז נאלץ לכנס ישיבת חירום בדצמבר." הפעם האחרונה שהקרטל הוריד את התפוקה היומית היתה בחודש אפריל בשנת 2004. הקרטל, המספק כשליש מצריכת הנפט העולמית, נמנע במכוון מלהגדיר רמות מחירים עליהן יהיה מוכן "להגן" אך שר הנפט האיראני הודיע כי היה מעוניין לראות את המחירים נשארים מעל לרמות של 60 דולר לחבית. אופ"ק הודיעה כי תגיב במהירות לכל אירוע שעלול לסכן את האינטרס המשותף של חברות הקרטל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.