פועלים: החשש מפני מימוש רווחים קרוב - מתחזק
כמידי שבוע מסכמים ביחידת המחקר באגף לני"ע ונכסים פיננסים בבנק הגדול במדינה, בנק הפועלים את השבוע החולף ומספקים לנו תחזיות לגבי הטווח הקצר והארוך.
לגבי הטווח הקצר מעריכים בבנק, כי הנתונים הכלכליים ימשיכו לתמוך ברמות המחירים הנוכחיות. כמן כן, בשבוע האחרון של 2005 יפעלו המשקיעים לשמר את התשואות המרשימות שהניבו במהלך השנה.
כלכלני הבנק סבורים, כי כל זמן שלא נראה עלית מדרגה ברמת אי הודאות בסביבה הפוליטית, הדבר לא יביא לזעזוע בבורסה.
המכפיל בתל אביב סביר בהשוואה למכפילים בשווקים בעלי שיעורי ריבית דומים, אם זאת קשה לומר שהשוק המקומי זול, טוענים בבנק.
ההערכות הן כי המדדים הקרובים צפויים להיות נמוכים ואף שליליים, כך שאין לחץ על הנגיד להמשיך ולהעלות את הריבית בטווח הקרוב.
לגבי הטווח הארוך מספרים לנו כלכלני הבנק, כי תחזית הצמיחה למשק המקומי ב-2006 עומדת על 4.5%. כמו כן, ישנו צפי לשיפור בתוצאות החברות במרבית הענפים.
המצב הנוכחי, שיא רודף שיא בשוק המקומי מגביר את החשש מפני מימוש רווחים קרוב בשוק, בפועלים מעריכים, כי לאחר הבחירות השוק יהיה דרוך נוכח הקואליציה החדשה שתוקם והתנהלות הממשלה במישור הכלכלי ובמישור המדיני.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
