הדולר חתם יום שני רצוף של עליות - הוסיף 0.46%
הדולר האמריקני חתם יום נוסף של עליות שערים. בסיום יום המסחר הוסיף הדולר כ-0.46% לערכו ושערו היציג נקבע על רמת 4.62 שקל. האירו שבמרבית שעות המסחר נסחר בירידות שערים תיקן לקראת קביעת היציג וחתם בעליה קלה של 0.05% לרמת 5.55 שקל. לאחר קביעת היציגים נסחר הדולר בעליה של 0.03% והאירו שב לטריטוריה האדומה כשהוא משיל 0.11%.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי במהלך היום חזר הדולר להתחזק מעט אולם ללא כל תנודתיות משמעותית, ונתמך על דבריהם של ראשי הבנק המרכזי בברזיל אתמול בלילה, אשר טענו כי בכוונתם לקנות דולרים בשוק החופשי.
לא צפויים היום פרסומים רלוונטיים בזירה האמריקאית, וכן פרסום מאזן המסחר הבריטי אשר הראה על ירידה לרמת גרעון של 5.6 מיליארד לא השפיע על המסחר בשווקים. הסטרלינג שומר על רמות יציבות סביב 1.75 אל מול הדולר ולא מזמן החל בירידה קלה מטה לאור המשך חששות המשקיעים מהורדות ריבית נוספות בהמשך השנה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
