וול סטריט מתקשה לתפוס כיוון יום שלישי ברציפות
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת ולא שינוי משמעותי, זאת לאחר שפתחו בירוק בעקבות נתון מאקרו חיובי אשר פורסם מעט לפני הפתיחה - מספר ההזמנות למוצרים ברי קיימא אשר קפץ על פי הדיווח היום ב-3.3%, זאת לעומת צניחה של 5.3% בחודש קודם. המסחר של היום בוול סטריט היה מעניין, שכן הוא דמה ליום המסחר הקודם. העלילה דומה, מעבר בין עליות לירידות בלי יכולת לתפוס כיוון - אך התסריט הינו הפוך. אתמול הנפט ירד אך נתוני מאקרו שליליים מנעו מהמדדים לתפוס גובה, והיום פורסמו נתוני מאקרו חיוביים אך הנפט זינק והעיב על המדדים.
מדד הנאסד"ק ירד קלות 0.05% לרמה של 2,115 נקודות, מדד הדאו ג'ונס הוסיף 0.16% לרמת 10,473 הנקודות.
ובזירת הנפט, היחידה הסטטיסטית של משרד האנרגיה האמריקני (ה-EIA), פירסמה היום את הדו"ח השבועי של מלאי הנפט והדלקים. על פי הדו"ח מלאי הנפט נפל בשבוע החולף ב-2.4 מיליון חביות, זאת לעומת צפי האנליסטים לירידה של 1 מיליון חביות בלבד. בצידו החיובי של המתרס, מלאי הדלקים רשם קפיצה מפתיעה וזינק ב-4.4 מיליון חביות, זאת לעומת הצפי לירידה של 2.7 מיליון.
למרות שאין מדובר בדו"ח שלילי במיוחד, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בנובמבר נסחרים בשעה המסחר בוול סטריט בעליה של 2% לרמה של 66.35 דולר. סיבה אפשרית לעליה הינה שהדו"ח אינו כולל את השפעתה המלאה של הסופה "ריטה", ולכן לא עזר להפריך חששות בקרב הסוחרים.
נתוני מאקרו
ההזמנות למוצרים ברי קיימא בארה"ב רשמו עליה של 3.3% בחודש אוגוסט החולף, זאת לעומת הקונצנזוס בוול סטריט אשר צפה עליה של 1% בחודש זה, לאחר צניחה של 5.3% בחודש יולי. מדובר בנתון חיובי במיוחד, אשר מצביע על כך שהמפעלים בארה"ב לא עומדים בפני האטה בייצור. עם זאת, נתון זה נאסף לפני פגיעתה של סופת ההוריקן קתרינה, ועל כן יש לזכור כי השפעה תבוא לידי ביטוי רק עוד כחודש עת פירסומו של המדד לחודש ספטמבר. בצד החיובי, הנתון מראה כי בעת פגיעת הסופה היתה המגמה חיובית.
אמריקניות במרכז
אחת החברות ה"חמות" בוול סטריט בשנה האחרונה, יצרנית נגן ה-iPod, אפל (APPL), ריכזה עניין רב היום. מניות החברה ירדו במחזור גבוה 4.34% לרמה של 51.12 דולר, לאחר שהחברה אישרה את תלונות לקוחותיה בנוגע לנגן החדש מתוצרתה, ה-iPod Nano, הלקוחות טענו כי קיבלו את הנגנים עם מסך שבור. מן החברה נמסר כי תפצה את לקוחותיה ומדובר בפחות מעשירית האחוז מן הנגנים שיצאו לשוק.
עוד במרכז המסחר היום, יצרנית כלי הרכב הענקית ג'נרל מוטורס (GM), אשר סגרה בעליה של 0.1% לרמה של 30.8 דולר. החברה הגיעה היום להסכם טנטטיבי עם איגוד עובדי תעשיית הרכב הקנדי באשר להסכם עבודה חדש. אלו הן בשורות חיוביות עבור המשקיעים, נוכח העובדה, שמדובר ב-17,500 עובדים שאמורים היו לפצוח בשביתה שהיתה משפיעה על הפעילות של החברה בצפון אמריקה.
ענקית הביוטכנולוגיה, ג'נזיים (GENZ), הוסיפה היום 1.64% לרמה של 70.52 דולר. מניות החברה ריכזו עניין היום, לאחר שפירסמה כי פיתחה בדיקה אשר ייתכן ותאפשר לקבוע לחולי סרטן את הטיפול המתאים ביותר עבורם ולצפות האם צפויים להגיב לו בחיוב.
ישראליות בוול סטריט
מניות ליפמן (LPMA) קרסו היום ב-21.8% לרמה של 20.48 דולר. כשברקע, לאחר שבועות של ספוקלציות ורחש בשוק, חתכה היום תחזיות לשנת 2005. ליפמן צופה רווח של 88-98 סנט על הכנסות של 230-240 מליון דולר לעומת תחזית קודמת לרווח של 1.39-1.42 דולר למניה וזאת, בעיקר בעקבות תוצאות חלשות של Dione במחצית השניה של 2005.
עוד בנוגע לליפמן, בית ההשקעות אוסקר גרוס מגיב כבר היום להודעתה ומעדכן מטה את מחיר היעד. בבית ההשקעות חזרו היום על המלצת ה"קניה" למניות החברה, אך הפחיתו את מחיר היעד מ-35 ל-24 דולר. האנליסט רוני בירון מבית ההשקעות ציין, כי מחיר היעד החדש המשכלל את תחזיותיה החדשות של החברה, משקף מכפיל רווח חזוי של 18 לשנת 2006, זאת לעומת מכפיל רווח חזוי של 23 לוריפון, מתחרתה של ליפמן.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (TEVA), טיפסה ב-1.52% לרמה של 33.5 דולר. מניות החברה הגיבו להערכה של מריל לינץ', לפיה, עסקת IVAX תוסיף לטבע 1 סנט לרווח למניה ב-2005, ועוד כ-3 סנט ב-2006. בבנק ההשקעות צופים, כי העסקה תסגר לקראת סוף 2005 או תחילת 2006. הם מותירים המלצת "נייטרלי" למנייה וסבורים, כי על המשקיעים להכליל אותה בתיק בכדי להוריד את סטיית התקן, כלומר את סיכון התיק.
מניות אי.סי.איי (ECIL) עלו בשיעור של 1.25% לרמה של 8.12 דולר, זאת לאחר שהודיעה על השקת הפלטפורמה החדשה שלה, ה-HI-FOCUS, בנוסף הודיעה היום החברה על סיום שותפותה ברוסיה עם חברת MMG, אשר היתה אחראית עד היום על השיווק והמכירות של אי.סי.איי במדינה, זאת במטרה להגדיל מכירותיה ברוסיה ולהרחיב פעילותה במדינה. כחלק מן הסכם סיום השותפות עם MMG, יצטרפו צוות המכירות והתמיכה הקיים של MMG לחברת הבת של אי.סי.איי ברוסיה, אשר תהיה אחראית מהיום לשיווק, מכירות ותמיכה ללקוחותיה של אי.סי.איי במדינה.
מג'יק (MGIC) הוסיפה 1.2% לרמה של 1.67 דולר, זאת לאחר הודעתה מהיום על מינויה של חברת קומפליט למפיצה ראשית בישראל של iBOLT special edition for SAP business one. הפוטנציאל העסקי משיתוף הפעולה מוערך במאות אלפי שקלים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
