וול סטריט מתקשה לתפוס כיוון יום שלישי ברציפות

נתון מאקרו חיובי במיוחד, ההזמנות למוצרים ברי קיימא, איזן עליה במחירי הנפט והמדדים בניו יורק סגרו קרוב לאפס יום שלישי ברציפות, אם-סיסטמס הוסיפה 1.6%, אלווריון איבדה 1.4%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת ולא שינוי משמעותי, זאת לאחר שפתחו בירוק בעקבות נתון מאקרו חיובי אשר פורסם מעט לפני הפתיחה - מספר ההזמנות למוצרים ברי קיימא אשר קפץ על פי הדיווח היום ב-3.3%, זאת לעומת צניחה של 5.3% בחודש קודם. המסחר של היום בוול סטריט היה מעניין, שכן הוא דמה ליום המסחר הקודם. העלילה דומה, מעבר בין עליות לירידות בלי יכולת לתפוס כיוון - אך התסריט הינו הפוך. אתמול הנפט ירד אך נתוני מאקרו שליליים מנעו מהמדדים לתפוס גובה, והיום פורסמו נתוני מאקרו חיוביים אך הנפט זינק והעיב על המדדים.

מדד הנאסד"ק ירד קלות 0.05% לרמה של 2,115 נקודות, מדד הדאו ג'ונס הוסיף 0.16% לרמת 10,473 הנקודות.

ובזירת הנפט, היחידה הסטטיסטית של משרד האנרגיה האמריקני (ה-EIA), פירסמה היום את הדו"ח השבועי של מלאי הנפט והדלקים. על פי הדו"ח מלאי הנפט נפל בשבוע החולף ב-2.4 מיליון חביות, זאת לעומת צפי האנליסטים לירידה של 1 מיליון חביות בלבד. בצידו החיובי של המתרס, מלאי הדלקים רשם קפיצה מפתיעה וזינק ב-4.4 מיליון חביות, זאת לעומת הצפי לירידה של 2.7 מיליון.

למרות שאין מדובר בדו"ח שלילי במיוחד, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בנובמבר נסחרים בשעה המסחר בוול סטריט בעליה של 2% לרמה של 66.35 דולר. סיבה אפשרית לעליה הינה שהדו"ח אינו כולל את השפעתה המלאה של הסופה "ריטה", ולכן לא עזר להפריך חששות בקרב הסוחרים.

נתוני מאקרו

ההזמנות למוצרים ברי קיימא בארה"ב רשמו עליה של 3.3% בחודש אוגוסט החולף, זאת לעומת הקונצנזוס בוול סטריט אשר צפה עליה של 1% בחודש זה, לאחר צניחה של 5.3% בחודש יולי. מדובר בנתון חיובי במיוחד, אשר מצביע על כך שהמפעלים בארה"ב לא עומדים בפני האטה בייצור. עם זאת, נתון זה נאסף לפני פגיעתה של סופת ההוריקן קתרינה, ועל כן יש לזכור כי השפעה תבוא לידי ביטוי רק עוד כחודש עת פירסומו של המדד לחודש ספטמבר. בצד החיובי, הנתון מראה כי בעת פגיעת הסופה היתה המגמה חיובית.

אמריקניות במרכז

אחת החברות ה"חמות" בוול סטריט בשנה האחרונה, יצרנית נגן ה-iPod, אפל (APPL), ריכזה עניין רב היום. מניות החברה ירדו במחזור גבוה 4.34% לרמה של 51.12 דולר, לאחר שהחברה אישרה את תלונות לקוחותיה בנוגע לנגן החדש מתוצרתה, ה-iPod Nano, הלקוחות טענו כי קיבלו את הנגנים עם מסך שבור. מן החברה נמסר כי תפצה את לקוחותיה ומדובר בפחות מעשירית האחוז מן הנגנים שיצאו לשוק.

עוד במרכז המסחר היום, יצרנית כלי הרכב הענקית ג'נרל מוטורס (GM), אשר סגרה בעליה של 0.1% לרמה של 30.8 דולר. החברה הגיעה היום להסכם טנטטיבי עם איגוד עובדי תעשיית הרכב הקנדי באשר להסכם עבודה חדש. אלו הן בשורות חיוביות עבור המשקיעים, נוכח העובדה, שמדובר ב-17,500 עובדים שאמורים היו לפצוח בשביתה שהיתה משפיעה על הפעילות של החברה בצפון אמריקה.

ענקית הביוטכנולוגיה, ג'נזיים (GENZ), הוסיפה היום 1.64% לרמה של 70.52 דולר. מניות החברה ריכזו עניין היום, לאחר שפירסמה כי פיתחה בדיקה אשר ייתכן ותאפשר לקבוע לחולי סרטן את הטיפול המתאים ביותר עבורם ולצפות האם צפויים להגיב לו בחיוב.

ישראליות בוול סטריט

מניות ליפמן (LPMA) קרסו היום ב-21.8% לרמה של 20.48 דולר. כשברקע, לאחר שבועות של ספוקלציות ורחש בשוק, חתכה היום תחזיות לשנת 2005. ליפמן צופה רווח של 88-98 סנט על הכנסות של 230-240 מליון דולר לעומת תחזית קודמת לרווח של 1.39-1.42 דולר למניה וזאת, בעיקר בעקבות תוצאות חלשות של Dione במחצית השניה של 2005.

עוד בנוגע לליפמן, בית ההשקעות אוסקר גרוס מגיב כבר היום להודעתה ומעדכן מטה את מחיר היעד. בבית ההשקעות חזרו היום על המלצת ה"קניה" למניות החברה, אך הפחיתו את מחיר היעד מ-35 ל-24 דולר. האנליסט רוני בירון מבית ההשקעות ציין, כי מחיר היעד החדש המשכלל את תחזיותיה החדשות של החברה, משקף מכפיל רווח חזוי של 18 לשנת 2006, זאת לעומת מכפיל רווח חזוי של 23 לוריפון, מתחרתה של ליפמן.

ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (TEVA), טיפסה ב-1.52% לרמה של 33.5 דולר. מניות החברה הגיבו להערכה של מריל לינץ', לפיה, עסקת IVAX תוסיף לטבע 1 סנט לרווח למניה ב-2005, ועוד כ-3 סנט ב-2006. בבנק ההשקעות צופים, כי העסקה תסגר לקראת סוף 2005 או תחילת 2006. הם מותירים המלצת "נייטרלי" למנייה וסבורים, כי על המשקיעים להכליל אותה בתיק בכדי להוריד את סטיית התקן, כלומר את סיכון התיק.

מניות אי.סי.איי (ECIL) עלו בשיעור של 1.25% לרמה של 8.12 דולר, זאת לאחר שהודיעה על השקת הפלטפורמה החדשה שלה, ה-HI-FOCUS, בנוסף הודיעה היום החברה על סיום שותפותה ברוסיה עם חברת MMG, אשר היתה אחראית עד היום על השיווק והמכירות של אי.סי.איי במדינה, זאת במטרה להגדיל מכירותיה ברוסיה ולהרחיב פעילותה במדינה. כחלק מן הסכם סיום השותפות עם MMG, יצטרפו צוות המכירות והתמיכה הקיים של MMG לחברת הבת של אי.סי.איי ברוסיה, אשר תהיה אחראית מהיום לשיווק, מכירות ותמיכה ללקוחותיה של אי.סי.איי במדינה.

מג'יק (MGIC) הוסיפה 1.2% לרמה של 1.67 דולר, זאת לאחר הודעתה מהיום על מינויה של חברת קומפליט למפיצה ראשית בישראל של iBOLT special edition for SAP business one. הפוטנציאל העסקי משיתוף הפעולה מוערך במאות אלפי שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".