וול סטריט מחכה למאקרו ומוכנה לפתיחה ירוקה
החוזים העתידיים מאותתים - פתיחה חיובית נכונה לוול סטריט ביום המסחר השלישי בשבוע. מחירי הנפט, שאמנם נסחרים בשעה זו בעליה, אך ככלל רחוקים לאין שיעור מרמות השיא בהן נגעו לפני כשבועיים ימים בגובה 70 דולר לחבית עתידים לסייע לסנטימנט החיובי הצפוי היום בבורסות התפוח הגדול ונתוני מאקרו שיפורסמו סביב הפתיחה ובכללם נתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי בחודש אוגוסט יכתיבו גם הם את הטון עבור המדדים המובילים.
אתמול, נזכיר, חתמה וול סטריט בירידות שערים, על אף רצף נתוני מאקרו חיובי במיוחד שכלל צמצום מפתיע בגרעון המסחרי וכנראה בשל החששות מנזקי ההוריקן "קתרינה", שעדיין לא ידועים ואשר בכל יום מתקבלים אומדנים חדשים עבורם. מדד הנאסד"ק ירד ב-0.51% לשער של 2,171 נקודות. מדד הדאו ירד ב-0.8% לשער של 10,597 נקודות.
בזירת הנפט. החוזים העתידיים על מחירה של חבית זהב שחור למסירה בחודש אוקטובר נסחרים בשע זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בעליה של 39 סנט סביב 63.5 דולר.
בזירה המאקרו כלכלית. כשעה טרם הפתיחה תפורסמנה המכירות הקמעונאיות בחודש אוגוסט החולף - מכירות שכוללות גם את ציוד החזרה לבית הספר. ועף על פי כן, הללו צפויות להציג ירידה של 1.4% בחודש זה, לאחר עליה של 1.8% בחודש יולי שקדם לו, בעקבות מכירות שיא של כלי רכב. בנטרולם של כלי הרכב, המכירות צפויות להציג עליה של 0.5%, לאחר עליה של 0.3% בחודש יולי 2005. נתונים מרשימים עשויים לסייע היום למניותיהן של הקמעונאיות הגדולות כוולמארט (WMT) או טארגט (TGT).
עוד טרם הפתיחה - בשעה 16:15 לערך - יפורסמו נתוני הפדרל רזרב על תפוקת הייצור במפעלים ועל ניצולת הייצור. אנליסטים מצפים לעליה של 0.3% בייצור המפעלים בחודש החולף ולניצול של 79.9% מקיבולת הייצור, לאחר שהגיע ל-79.9% בחודש יולי.
במרכז המסחר, גם היום, תעמודנה מניותיהן של חברות התעופה דלתא איירליינס (DAL) ונורת'ווסט איירליינס (NWAC). השתיים נמצאות על מסלול בשה לפשיטת רגל. הראשונה הגישה בקשה זה מכבר לבית המשפט ודירקטוריון השניה מתכנס היום בכדי להחליט האם להגיש בקשב להגנה מפני נושים במסגרת פשיטת רגל (צ'פטר 11). שתי החברות נקלעו לקשיים בעקבות הוצאות גבוהות על הדלק, בעקבות זינוק מחירי הנפט בשנה האחרונה וכן בשל הוצאות גבוהות על כח העבודה של השתיים - להן בעיות רבות עם איגודי העובדים.
בישראליות. עוד אישור FDA חדש לענקית הפרמצבטיקה הישראלית וחברת הגינריקה הגדולה בעולם - טבע תעשיות פרמצבטיות. טבע תחל מיידית בייצורו ושיווקו של המוצר - טבליות ה-Leflunomide במינונים של 10 ו-20 מ"ג. הטבליות של טבע הינן הגרסה הגינרית לטבליות ה-Arava של אבנטיס לטיפול בדלקת פרקים ולהפחתת תסמינים ולמניעת נזקים נוספים. מכירות המוצר המקורי מגיעות לכ-228 מיליון דולר בשנה.
מהלך ההתייעלות בדלתא יורגש בתוצאות המחצית ה-2 של 2006, כך סבורים האנליסטים רחלי גרשון ורביב אלדר מבנק הפועלים שמעריכים גם, כי הצטרפותו של אייזיק דבח כבעל מניות מרכזי תסייע בהתוויית אסטרטגיה ובקבלת החלטות בפעילות. השניים הותירו לדלתא המלצת "תשואת שוק" עם יעד של 7.7 דולר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
