וול סטריט מחכה למאקרו ומוכנה לפתיחה ירוקה

קטליזטור חיובי יתקבל מצד הרגיעה הנמשכת בזירת הנפט (על אף עליה צנועה בשע הזו של המסחר האלק'). יסייעו להכתיב את הטון: נתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי. בישראליות: אישור חדש לטבע
שרון שפורר |

החוזים העתידיים מאותתים - פתיחה חיובית נכונה לוול סטריט ביום המסחר השלישי בשבוע. מחירי הנפט, שאמנם נסחרים בשעה זו בעליה, אך ככלל רחוקים לאין שיעור מרמות השיא בהן נגעו לפני כשבועיים ימים בגובה 70 דולר לחבית עתידים לסייע לסנטימנט החיובי הצפוי היום בבורסות התפוח הגדול ונתוני מאקרו שיפורסמו סביב הפתיחה ובכללם נתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי בחודש אוגוסט יכתיבו גם הם את הטון עבור המדדים המובילים.

אתמול, נזכיר, חתמה וול סטריט בירידות שערים, על אף רצף נתוני מאקרו חיובי במיוחד שכלל צמצום מפתיע בגרעון המסחרי וכנראה בשל החששות מנזקי ההוריקן "קתרינה", שעדיין לא ידועים ואשר בכל יום מתקבלים אומדנים חדשים עבורם. מדד הנאסד"ק ירד ב-0.51% לשער של 2,171 נקודות. מדד הדאו ירד ב-0.8% לשער של 10,597 נקודות.

בזירת הנפט. החוזים העתידיים על מחירה של חבית זהב שחור למסירה בחודש אוקטובר נסחרים בשע זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בעליה של 39 סנט סביב 63.5 דולר.

בזירה המאקרו כלכלית. כשעה טרם הפתיחה תפורסמנה המכירות הקמעונאיות בחודש אוגוסט החולף - מכירות שכוללות גם את ציוד החזרה לבית הספר. ועף על פי כן, הללו צפויות להציג ירידה של 1.4% בחודש זה, לאחר עליה של 1.8% בחודש יולי שקדם לו, בעקבות מכירות שיא של כלי רכב. בנטרולם של כלי הרכב, המכירות צפויות להציג עליה של 0.5%, לאחר עליה של 0.3% בחודש יולי 2005. נתונים מרשימים עשויים לסייע היום למניותיהן של הקמעונאיות הגדולות כוולמארט (WMT) או טארגט (TGT).

עוד טרם הפתיחה - בשעה 16:15 לערך - יפורסמו נתוני הפדרל רזרב על תפוקת הייצור במפעלים ועל ניצולת הייצור. אנליסטים מצפים לעליה של 0.3% בייצור המפעלים בחודש החולף ולניצול של 79.9% מקיבולת הייצור, לאחר שהגיע ל-79.9% בחודש יולי.

במרכז המסחר, גם היום, תעמודנה מניותיהן של חברות התעופה דלתא איירליינס (DAL) ונורת'ווסט איירליינס (NWAC). השתיים נמצאות על מסלול בשה לפשיטת רגל. הראשונה הגישה בקשה זה מכבר לבית המשפט ודירקטוריון השניה מתכנס היום בכדי להחליט האם להגיש בקשב להגנה מפני נושים במסגרת פשיטת רגל (צ'פטר 11). שתי החברות נקלעו לקשיים בעקבות הוצאות גבוהות על הדלק, בעקבות זינוק מחירי הנפט בשנה האחרונה וכן בשל הוצאות גבוהות על כח העבודה של השתיים - להן בעיות רבות עם איגודי העובדים.

בישראליות. עוד אישור FDA חדש לענקית הפרמצבטיקה הישראלית וחברת הגינריקה הגדולה בעולם - טבע תעשיות פרמצבטיות. טבע תחל מיידית בייצורו ושיווקו של המוצר - טבליות ה-Leflunomide במינונים של 10 ו-20 מ"ג. הטבליות של טבע הינן הגרסה הגינרית לטבליות ה-Arava של אבנטיס לטיפול בדלקת פרקים ולהפחתת תסמינים ולמניעת נזקים נוספים. מכירות המוצר המקורי מגיעות לכ-228 מיליון דולר בשנה.

מהלך ההתייעלות בדלתא יורגש בתוצאות המחצית ה-2 של 2006, כך סבורים האנליסטים רחלי גרשון ורביב אלדר מבנק הפועלים שמעריכים גם, כי הצטרפותו של אייזיק דבח כבעל מניות מרכזי תסייע בהתוויית אסטרטגיה ובקבלת החלטות בפעילות. השניים הותירו לדלתא המלצת "תשואת שוק" עם יעד של 7.7 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.