הגרעון בתחום המזון עשוי להגיע השנה ל-420 מ' ד'
הגירעון המסחרי בתחום המזון, (הפער השלילי בין יצוא המזון ליבוא המזון) הגיע במחצית הראשונה של 2005 ל-195 מיליון דולר, כך מסר היום יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים ונשיא החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה), רוני קוברסקי, על סמך ניתוח יצוא ויבוא המזון במחצית הראשונה של השנה שערכו כלכלני האיגוד. קוברסקי מעריך, כי אם תמשך מגמת הגידול ביבוא המזון, עלול הגרעון להגיע לכ-420 מיליון דולר בשנת 2005 כולה.
קוברובסקי מציין, כי בחודשים ינואר-יוני 2005 חל גידול דולרי של 15.7% ביצוא המזון, לעומת התקופה המקבילה אשתקד ל-343.4 מיליון דולר. ביבוא המזון נרשם במחצית הראשונה גידול דולרי של 10% ל-538.2 מיליון דולר.
יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים מדגיש, כי הסיבות העיקריות לגידול ביצוא המזון הן: העלייה בביקושים למוצרי מזון ייחודיים מתוצרת כחול - לבן בשוקי חו"ל וכן בשל פעולות ממוקדות להגברת יצוא הענף.
מניתוח יצוא המזון לפי אזורים גיאוגרפיים מתברר, כי יצוא המזון לאיחוד האירופי גדל ב-14% במחצית הראשונה של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד ל-162 מיליון דולר, בתוך כך - יצוא המזון לבלגיה גדל בכ-52% ל-17.5 מיליון דולר, יצוא המזון להולנד גדל בכ-48% ל-29 מיליון, יצוא המזון לצרפת גדל בכ-15% ל-24 מיליון דולר, יצוא המזון לארה"ב גדל בכ- 20% ל-39 מיליון דולר, יצוא למזון לטורקיה עלה בשיעור של 70% ל-1.3 מיליון דולר ויצוא המזון לירדן ירד ב-6% ל-900 אלף דולר.
מניתוח יצוא המזון לפי תתי ענפים במחצית הראשונה של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד מתברר, כי יצוא פירות וירקות מעובדים גדל ב-30% ל-103 מיליון דולר, יצוא מוצרי חלב וגלידה גדל בשיעור של 149% והסתכם ב-13.7 מיליון דולר, יצוא מוצרי מאפה גדל בשיעור של 25.5% ל-27.5 מיליון דולר, (עיקר הגידול נרשם ביצוא ביסקוויטים, וופלים, מוצרי קונדטוריה ומצות), יצוא בשר ועופות מעובדים גדל בכ-12% והסתכם בכ-27 מיליון דולר, יצוא היין ומשקאות חריפים אחרים גדל בכ-9% והסתכם ב-7.4 מיליון דולר וביצוא השוקולד נרשם גידול של 31% והסתכם ב-5.5 מיליון דולר.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
