הגרעון בתחום המזון עשוי להגיע השנה ל-420 מ' ד'
הגירעון המסחרי בתחום המזון, (הפער השלילי בין יצוא המזון ליבוא המזון) הגיע במחצית הראשונה של 2005 ל-195 מיליון דולר, כך מסר היום יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים ונשיא החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה), רוני קוברסקי, על סמך ניתוח יצוא ויבוא המזון במחצית הראשונה של השנה שערכו כלכלני האיגוד. קוברסקי מעריך, כי אם תמשך מגמת הגידול ביבוא המזון, עלול הגרעון להגיע לכ-420 מיליון דולר בשנת 2005 כולה.
קוברובסקי מציין, כי בחודשים ינואר-יוני 2005 חל גידול דולרי של 15.7% ביצוא המזון, לעומת התקופה המקבילה אשתקד ל-343.4 מיליון דולר. ביבוא המזון נרשם במחצית הראשונה גידול דולרי של 10% ל-538.2 מיליון דולר.
יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים מדגיש, כי הסיבות העיקריות לגידול ביצוא המזון הן: העלייה בביקושים למוצרי מזון ייחודיים מתוצרת כחול - לבן בשוקי חו"ל וכן בשל פעולות ממוקדות להגברת יצוא הענף.
מניתוח יצוא המזון לפי אזורים גיאוגרפיים מתברר, כי יצוא המזון לאיחוד האירופי גדל ב-14% במחצית הראשונה של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד ל-162 מיליון דולר, בתוך כך - יצוא המזון לבלגיה גדל בכ-52% ל-17.5 מיליון דולר, יצוא המזון להולנד גדל בכ-48% ל-29 מיליון, יצוא המזון לצרפת גדל בכ-15% ל-24 מיליון דולר, יצוא המזון לארה"ב גדל בכ- 20% ל-39 מיליון דולר, יצוא למזון לטורקיה עלה בשיעור של 70% ל-1.3 מיליון דולר ויצוא המזון לירדן ירד ב-6% ל-900 אלף דולר.
מניתוח יצוא המזון לפי תתי ענפים במחצית הראשונה של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד מתברר, כי יצוא פירות וירקות מעובדים גדל ב-30% ל-103 מיליון דולר, יצוא מוצרי חלב וגלידה גדל בשיעור של 149% והסתכם ב-13.7 מיליון דולר, יצוא מוצרי מאפה גדל בשיעור של 25.5% ל-27.5 מיליון דולר, (עיקר הגידול נרשם ביצוא ביסקוויטים, וופלים, מוצרי קונדטוריה ומצות), יצוא בשר ועופות מעובדים גדל בכ-12% והסתכם בכ-27 מיליון דולר, יצוא היין ומשקאות חריפים אחרים גדל בכ-9% והסתכם ב-7.4 מיליון דולר וביצוא השוקולד נרשם גידול של 31% והסתכם ב-5.5 מיליון דולר.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
