הגרעון בתחום המזון עשוי להגיע השנה ל-420 מ' ד'

במחצית ה-1 של 2005 הגיע הפער השלילי בין היצוא ליבוא המזון ל-195 מ' ש' והתאחדות התעשיינים מתריעה, כי אם תמשך מגמת הגידול ביבוא, הוא אף יתרחב. עוד במחצית החולפת: ישראל ייצאה יין ב-7.4 מ' ד' ושוקולד ב-5.5 מ'
שרון שפורר |

הגירעון המסחרי בתחום המזון, (הפער השלילי בין יצוא המזון ליבוא המזון) הגיע במחצית הראשונה של 2005 ל-195 מיליון דולר, כך מסר היום יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים ונשיא החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה), רוני קוברסקי, על סמך ניתוח יצוא ויבוא המזון במחצית הראשונה של השנה שערכו כלכלני האיגוד. קוברסקי מעריך, כי אם תמשך מגמת הגידול ביבוא המזון, עלול הגרעון להגיע לכ-420 מיליון דולר בשנת 2005 כולה.

קוברובסקי מציין, כי בחודשים ינואר-יוני 2005 חל גידול דולרי של 15.7% ביצוא המזון, לעומת התקופה המקבילה אשתקד ל-343.4 מיליון דולר. ביבוא המזון נרשם במחצית הראשונה גידול דולרי של 10% ל-538.2 מיליון דולר.

יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים מדגיש, כי הסיבות העיקריות לגידול ביצוא המזון הן: העלייה בביקושים למוצרי מזון ייחודיים מתוצרת כחול - לבן בשוקי חו"ל וכן בשל פעולות ממוקדות להגברת יצוא הענף.

מניתוח יצוא המזון לפי אזורים גיאוגרפיים מתברר, כי יצוא המזון לאיחוד האירופי גדל ב-14% במחצית הראשונה של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד ל-162 מיליון דולר, בתוך כך - יצוא המזון לבלגיה גדל בכ-52% ל-17.5 מיליון דולר, יצוא המזון להולנד גדל בכ-48% ל-29 מיליון, יצוא המזון לצרפת גדל בכ-15% ל-24 מיליון דולר, יצוא המזון לארה"ב גדל בכ- 20% ל-39 מיליון דולר, יצוא למזון לטורקיה עלה בשיעור של 70% ל-1.3 מיליון דולר ויצוא המזון לירדן ירד ב-6% ל-900 אלף דולר.

מניתוח יצוא המזון לפי תתי ענפים במחצית הראשונה של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד מתברר, כי יצוא פירות וירקות מעובדים גדל ב-30% ל-103 מיליון דולר, יצוא מוצרי חלב וגלידה גדל בשיעור של 149% והסתכם ב-13.7 מיליון דולר, יצוא מוצרי מאפה גדל בשיעור של 25.5% ל-27.5 מיליון דולר, (עיקר הגידול נרשם ביצוא ביסקוויטים, וופלים, מוצרי קונדטוריה ומצות), יצוא בשר ועופות מעובדים גדל בכ-12% והסתכם בכ-27 מיליון דולר, יצוא היין ומשקאות חריפים אחרים גדל בכ-9% והסתכם ב-7.4 מיליון דולר וביצוא השוקולד נרשם גידול של 31% והסתכם ב-5.5 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.